ת"ק 46506-07-15 ישי נ' bbb יגאל אלון ואח'

לפניי בקשת הנתבעת 2 לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה ויריבות והיות התביעה טרדנית ו/או קנטרנית.

עניינה של התובענה היא טענת התובעת להפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982 (להלן: "חוק התקשורת") בגין הודעות מסר שנשלחו למכשיר הטלפון הנייד של התובעת בשנת 2014.

הנתבעת 2 עתרה למחיקת התביעה נגדה בטענה כי אין לה קשר להודעות המסר שלטענת התובעת נשלחו אליה בשנת 2014, באשר היא התאגדה ביום 05.01.2015 ורכשה זכיינות ברשת "הסושיה" (להלן: "הרשת"), שנטען בכתב התביעה כי ממנה נשלחו הודעות המסר, החל מחודש ינואר 2015. המבקשת צרפה לבקשה תעודת התאגדותה כחברה ביום 05.01.2015 וכן את העמ' הראשון להסכם הזיכיון מיום 15.01.2015. כן טוענת הנתבעת 2 לחוסר תום לב של התובעת, עורכת דין המעורבת במקרים נוספים של תביעות על פי חוק התקשורת כנגד הרשת, ובשל סירוב התובעת להסירה מכתב התביעה, אף שפנתה אליה בבקשה קודם להגשת הבקשה לבית המשפט, והתובעת טענה כי תעשה כן לכשיימצא הנתבע הנכון.

בהחלטתי מיום 28.08.2015 הוריתי לתובעת ליתן תגובה לבקשה, ובמסגרתה לפרט טעמיה לצרוף שני הנתבעים בתביעה ואיזה מעשה אחד ושאלה משותפת מתקיימת ביניהם.

בתגובתה אישרה התובעת כי היא עורכת דין, אם כי היא עוסקת בתחום שונה וכן אישרה את פניית הנתבעת 2 אליה בבקשה להסירה מכתב התביעה קודם להגשת הבקשה לבית המשפט. התובעת הבהירה כי אין לה עניין לתבוע מי שאינו חב בדין, כי מאז פניית הנתבעת 2 אליה היא מצויה בקשר עם עורך דין של הרשת במטרה לבחון האם הסכמי הזיכיון כוללים תניה המאפשרת לתבוע את הנתבעת 2, כבעלים בפועל של בית העסק ששלח את ההודעות, וכי ביקשה שהות מהנתבעת 2 לבדיקת העניין, אלא שאצה לנתבעת 2 הדרך להגשת הבקשה בטרם הושלמה בדיקתה. עוד טוענת התובעת כי

נוכח טענת הנתבעת 2 כי לא שלחה את ההודעות נשוא התביעה, בידי הנתבעת 2 כבעלים בפועל של העסק המזוהה עם שליחת ההודעות, להגיש הודעת צד ג' כנגד שולח ההודעות. באשר לצרוף הנתבעים, לטענת התובעת בית משפט זה אינו קשור בסדרי הדין וראיות ולכן אין לחייבה בנטל הדרוש לצרוף נתבעים, מה גם שמדובר בשאלה עובדתית ומשפטית זהה - משלוח דברי פרסומת בניגוד לחוק התקשורת - כך שפיצול התביעות יהא בו להטיל נטל על בית המשפט.

דיון והכרעה

בחנתי את טענות הצדדים בבקשה ובתגובה ואת כתב התביעה, מצאתי לקבוע כדלקמן:

1.היה על התובעת לציין את דבר היותה בעלת רישיון עריכת דין בכתב התביעה, ובהקשר זה אין נפקא מינה באיזה תחום עיסוק היא עוסקת.

2.לא ניתן לקבל את טענת התובעת כי אם הנתבעת 2 טוענת כי היא לא זו ששלחה את ההודעה בהיותה בעלים של העסק המזוהה עם משלוח ההודעות, פתוחה בפניה הדרך להגיש הודעת צד שלישי כנגד השולח הנכון. התובעת כמי שמוציא מחברה עליה הראייה, ועליה לדאוג להגיש את כתב התביעה כנגד הנתבע הנכון ולא לצפות כי הנתבעת 2 תעשה את מלאכתה.