ת"ק 48012-03-15 אתין ואח' נ' אנגל ואח'

התובעים רכשו מאת הנתבעת פוליסה לביטוח מבנה ותכולה. הנתבע הוא סוכן הביטוח העובד עם הנתבעת ואשר ערך עבור התובעים את הפוליסה נשוא התובענה.

במסגרת התובענה הקטנה שלפניי מבקשים התובעים לחייב את הנתבעים בתשלום דמי הביטוח בגין מקרה ביטוחי שלטענתם התרחש, ואשר במסגרתו נגרם נזק לרכושם המבוטח אצל הנתבעת.

לטענת התובעים ביום 3/11/14 נגרמו נזקים חמורים לרכוש אשר בחצר ביתם הפרטי בעקבות מזג אויר סוער אשר כלל ברד עז. הברד פגע וחורר הן את הפרגולה המחפה את חניית רכבם והן את הסככה המכוסה ברשת צל שבחצר, לצד בריכת השחייה ואת השמשיות שהוצבו שם. לשיטתם, בעקבות הנזקים האמורים פנו אל הנתבע וביקשו להפעיל את פוליסת הביטוח שרכשו אצל הנתבעת באמצעותו ולתבוע נזקיהם. בהתאמה, נשלח שמאי לביתם וזה אמד את הנזקים נשוא התובענה.

הנתבעת סירבה לשלם את דמי הביטוח בטענה כי המקרה אינו מכוסה על ידי הפוליסה. אגב כך הפנתה הנתבעת לתוספת לפוליסה המתייחסת להרחבת ביטוח לבתים פרטיים והמכסה את מבני העזר ובריכת השחייה כנגד נזקים שונים. לשיטתה, נזקי ברד אינם מכוסים בהרחבה ועל כן הנזקים שנגרמו לסככת החניה אינה מכוסה כאמור. עוד טענה שם כי השמשיות ממילא אינן מהוות חלק מהמבנה כי אם מתכולתו, ואולם התובעים לא רכשו ביטוח תכולה ועל כן אף אלו אינן מכוסות בביטוח. בכתב הגנתה הוסיפה הנתבעת וטענה כי על פי דו"ח השמאי שהוגש נראה כי הנכס נישום בחסר במסגרת הפוליסה וכי בהתאמה בוטח בחסר, כך שאף אם ימצא ביהמ"ש כי על הנתבעת לשלם לתובעים סכום כלשהו יש לקחת בחשבון כי על הפיצוי לעמוד באופן יחסי להפרשי השומה.

במהלך הדיון שנערך לפניי טענו התובעים כי את הפוליסה נשוא התובענה רכשו לאחר שבעבר היתה ברשותם פוליסה אחרת שנערכה בידי סוכן אחר, עליו השלום, ואשר במסגרתה כוסה מקרה דומה של נזק שנגרם לסככת החניה. לדבריהם כאשר נפטר הסוכן עימו נהגו לעבוד חפשו בלית ברירה סוכן אחר עימו יוכלו לעבוד וכך עברו לעבוד עם הנתבע דכאן. זה קיבל לידיו את הפוליסה הישנה והתבקש להתאים לתובעים פוליסה זהה לביטוח רכושם, וערך עבורם את הפוליסה דנן. לשיטתם לא קיבלו לידיהם את הפוליסה במועד עריכתה ונודע להם אודות תוכנה רק בעת שביקשו להפעילה עתה. במהלך הדיון התברר כי התובע היה בעברו שמאי רכוש. התובעים העידו כי כאשר הגיע שמאי לאמוד את נזקי סככת החניה בגינה פנו מלכתחילה להפעיל את הפוליסה שברשותם טען זה כי מלבד סככת החניה נגרמו נזקים נוספים – לסככה שליד בריכת השחייה, לשמשיות שהיו בגינה ועוד, והמליץ להוסיפם לדו"ח הנזק תוך שהוא טוען לפניהם כי הוא סבור שאלו מכוסים בפוליסה. התובעים הבהירו בדיון כי הם אינם עומדים על קבלת פיצוי בגין נזקים אלו וכי כל מטרת ההליך היא קבלת פיצוי עבור נזקי סככת החניה בלבד.

הנתבע נחקר וטען כי בסוכנות אותה הוא מנהל מכהנת חתמית אשר תפקידה לשום את נכסי הלקוחות מעת לעת ולהמליץ על ביצוע תיקונים בפוליסה בהתאם. הואיל ותיקונים אלו כרוכים בעליית עלות הפוליסה נותר שיקול הדעת בידי הלקוחות. לטענתו המליצה החתמית לתובעים לתקן את הפוליסה דנן ולהעמידה על השווי הנקוב עתה בפוליסה ואלו נענו להמלצה ופעלו בהתאם.

עוד העיד סוכן הביטוח כי הוא אינו זוכר האם נמסרה הפוליסה במקורה ובמלואה לידי התובעים בעת עריכתה או בסמוך לכך, אך הוא יודע לומר כי מסר את הפוליסה המלאה בידי התובעים כאשר ביקשו להפעילה, לאחר קרות המקרה נשוא התובענה.

התובע העיד ונחקר על ידי נציגת חברת הביטוח ומסר במסגרת עדותו כי שימש בעבר כשמאי רכוש מטעם חברות ביטוח שונות, כי הוא אינו זוכר את הנציגה החוקרת, וכי הוא אינו יודע לומר במדויק לפני כמה זמן יצא לגמלאות מפאת גילו. עוד טענו התובעים כי בעת עריכת הפוליסה לא קיבלו את הפוליסה המלאה לידיהם, וממילא אף לא קראו את נוסחה המלא וכל שקיבלו לידיהם הוא תמצית של הפוליסה. אלו אישרו כי לא שילמו תוספת תשלום בעבור הרחבת הפוליסה עבור בריכות שחיה ומבני עזר, וכי הציגו לפני סוכן הביטוח – הנתבע 1 – את הפוליסה הישנה שהיתה ברשותם וביקשו לערוך פוליסה דומה, וזה בחר עבורם את המוצר הביטוחי אותו רכשו לבסוף – הפוליסה נשוא התובענה.

התובעים העידו כי סככת החניה שנפגעה, ואשר בגינה הגישו תביעתם זו (ואשר מהווה עילת התביעה היחידה לאחר שחזרו בהם מיתר דרישות הפיצוי שבכתב התביעה) אינה מצויה בצמוד למבנה המגורים כי אם במרחק של שביל הליכה, והציגו תמונות להבהרת מיקום הסככה.