עיקר טענות הצדדים
1.בבעלות התובע היה מקרר של חברת אלקטרה, אותו היא ביטח באמצעות "קבוצת רימונים". לאחר מספר שנים, לקראת סוף חודש יולי 2017 חל שיבוש בתפקוד המקרר. התובע עדכן את קבוצת רימונים ופנה למוקד השירות חברת אלקטרה אשר ניתן באמצעות הנתבעת.
בביקורו הראשון של שלומי, טכנאי הנתבעת, מולא גז במקרר. עבור ביקור ותיקון זה שילם התובע סך של 590 ₪ לנתבעת (נספח ב' לכתב התביעה). במספר ביקורים נוספים (בין שלושה לארבעה, לפי גרסאות הצדדים) נעשו על ידי טכנאי הנתבעת ניסיונות נוספים לתיקון המקרר, אשר ככל הנראה לא החזיקו מעמד והמקרר חזר לתפקד באופן לקוי.
2. ביום 08.11.17 התקבל אצל התובע מכתב מקבוצת רימונים, במסגרתו קיבל החזר בסך 410 ₪ עבור תיקון המקרר בניכוי דמי השתתפות עצמית. כמו כן, נכתב לתובע כך (מוצג ת/1):
"בהתאם לתנאי כתב השירות עליו הינך מנוי לא צירפת בהמשך דוח טכנאי לגבי חוסר האפשרות לתקן מקרר זה ולא איפשרת לטכנאי מטעמנו לבצע בדיקת המקרר התקול טרם רכישת חדש.
אי לכך אין לך זכאות לקבלת שיפוי בגין רכישת מקרר חדש."
3.לטענת התובע, כבר בביקורו הראשון הודיע טכנאי הנתבעת כי קרוב לוודאי שלא ניתן יהיה לתקן את המקרר, ולמרות זאת נעשו על ידו מספר ניסיונות לתיקון, עד שביום 03.10.17 - יום לפני ערב סוכות תשע"ח - הודיע טכנאי הנתבעת לתובע כי לא ניתן לתקן את המקרר וכי על התובע לרכוש מקרר חדש. החל מאותה שיחה בין השניים, דרש התובע לקבל מהנתבעת אישור בכתב על כך שלא ניתן לתקן את המקרר (נספח ד' לכתב התביעה).
במקביל, יומיים לאחר השיחה הנ"ל ועם צאת החג הראשון, רכש התובע מקרר סמסונג במקום המקרר המקולקל, בעלות של 12,000 ₪ (נספח ג' לכתב התביעה).
ביום 17.12.17 נשלח מכתב מטעם הנתבעת אשר סתר את שנאמר לתובע על ידי הטכנאי שלומי. במכתב צוין כי ניתן לבצע תיקון למקרר ע"י עקיפת הצנרת הדולפת אך יתכן שהתיקון בדרך זו ייצור הזעה (רטיבות) בין דלתות המקרר (נספח ה' לכתב התביעה).
לפי התובע, מכתב זה סתם את הגולל על יכולתו לקבל שיפוי מקבוצת רימונים, וכתוצאה מכך נגרם לו נזק ישיר של 12,300 ₪ המהווה את עלות המקרר החדש בנוסף לעלות פירוק והרכבה של שני המקררים, וזאת מבלי שנתבעים נזקים של אלפי שקלים נוספים שנגרמו כתוצאה ממשך זמן רב של מקרר תקול ואוכל רב שהתקלקל בתדירות גבוהה.
4.לטענת הנתבעת, המקרר נרכש על ידי התובע בשנת 2006, וכאשר התקלקל בשנת 2017 כבר לא נמצא במסגרת שנת האחריות או במסגרת כל שרות אחר בו חבה הנתבעת.
לאחר מספר ביקורים וניסיונות תיקון שביצע טכנאי הנתבעת, ללא עלות נוספת מלבד עלות הביקור והתיקון הראשוני, הבהירה הנתבעת לתובע כי מאמצי התיקון לא צלחו וכי קיימת דליפה בצנרת ההיקפית אשר לא ניתן לאתר ולא ניתן לתקנה. כשהעלה שוב התובע את דרישתו לקבל מסמך בכתב, הובהר לו כי ניתן לתקן את המקרר - אולם משמעות התיקון הינה כי המוצר לא יעבוד על פי הוראות היצרן וכתוצאה מכך צפויות נזילות בין דלתות המקרר.
התובע המשיך לדרוש מסמך בכתב, ומנהל האזור הבהיר לו כי דליפת גז בצנרת ההיקפית של המקרר איננה ניתנת לתיקון "וכי כל טכנאי מתחיל יודע זאת" (סעיף 16 לכתב ההגנה). עוד צוין בפני התובע כי מומלץ לו להזמין את חברת הביטוח שלו על מנת שייווכחו כי לא ניתן לתקן את המוצר, אולם התובע מצדו אישר כי באותו מועד המקרר כבר הוחלף. בין השניים התקיימה שיחה נוספת בתאריך 14.12.17 במסגרתה סוכם שיישלח לתובע מכתב המסכם את הטיפול במקרר - הוא המכתב מיום 17.12.17 (נספח ה' לכתב התביעה).
הנתבעת טענה במסגרת הדיון כי מהמכתב של קבוצת רימונים (ת/1) עולה כי בנוסף לדוח הטכנאי החסר, התובע לא אפשר לנציג המבטחת לבדוק את המקרר התקול לפני שהחליף אותו בחדש (עמ' 2, שורות 33 - 34).
דיון והכרעה
5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני סבורה שדין התביעה להתקבל באופן חלקי, הכל כפי שיופרט להלן.
6.אין מחלוקת כי הנתבעת הודיעה לתובע באמצעות הטכנאי, בשיחה שהתקיימה בעל פה, כי לא ניתן לתקן את המקרר. לפיכך, מצאתי פגם בהימנעות הנתבעות לנסח את המכתב מיום 17.12.17 באופן חד משמעי. לטעמי, היה על הנתבעת לדבוק בגרסתה ולאשר את הודעתה, כפי שנמסרה לתובע בשיחה בעל פה, לאחר מספר ניסיונות שנעשו, כי המסקנה הסופית היא כי לא ניתן לתקן את המקרר.
נציג הנתבעת לא הכחיש במעמד הדיון את תוכן השיחה בעל פה (עמ' 3, שורה 22), והוסיף כי אכן נאמר לתובע שלא ניתן לתקן את המקרר, שכן התיקון היחיד האפשרי הינו בניגוד להוראות היצרן (עמ' 2, ש' 7 - 8).
7.עם זאת, גם התנהלות התובע לא היתה סבירה. מדוע, לאחר שנמסר לתובע על ידי הנתבעת כי לא ניתן לתקן את המקרר, מיהר התובע להחליפו במקרר חדש בתוך יומיים (כשבאמצע חג סוכות), בטרם פנה למבטחת ובירר עמה כי לא נדרש דבר מה נוסף, ולוודא שיוכל לקבל שיפוי מלא ככל שירכוש מקרר חדש.