ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
51706-03-14
27/07/2014
|
בפני הרשמת:
רנה הירש
|
| - נגד - |
התובעים:
1. מאיר הראל
2. חנה הראל
|
הנתבעת:
איטליה הקטנה
|
| פסק דין |
1. התובעים רכשו סט ישיבה מהנתבעת, ולטענתם בעת הרכישה הובטח להם שמדובר בריפוד עור איכותי. כשלוש וחצי שנים לאחר רכישת הסלון נתגלו פגמים בריפוד ולטענת התובעים רק בשלב זה גילו שהסלון אינו מרופד בעור. התובעים טענו כי לא היו רוכשים את הסלון אם היו יודעים שאינו מעור. בשל הפגמים שנמצאו והגילוי באשר לחומר בו מרופדת מערכת הישיבה, בקשו התובעים פיצוי בגין נזק בלתי ממוני ועלות ייעוץ משפטי שקבלו, בסכום כלל של 5,000 ₪, הזהה לעלות מערכת הישיבה.הרקע ותמצית טענות הצדדים
2.לטענת הנתבעת, התובעים רכשו את מערכת הישיבה הזולה ביותר שבחנות, שמרופדת עור משולב, כך שהחלק הבא במגע עם הגוף מכוסה עור, והחלקים האחרים עשויים מריפוד דמוי עור. עוד טענה הנתבעת בהגנתה כי לאחר ארבע שנים של שימוש, אין מקום לפיצוי התובעים.
דיון והכרעה
3. אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע ואחריות הנתבעת העולה מהן, הן את הנזק שנגרם והן את הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע.
הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות תביעתו, והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על תובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שהם מעלים - שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ותביעתו תידחה.
במקרה דנן, לא עלה בידי התובעים להרים את הנטל המוטל עליהם, וזאת כפי שיפורט להלן.
5.התובעים צרפו לכתב התביעה את טופס ההזמנה של הסלון שם נרשמו נתונים בודדים בלבד: "סלון דגם 8599 3+2 חום". באם היה מהותי לתובעים שמדובר בסלון עור, לא ניתן להבין מדוע לא דרשו שסוג הריפוד יצוין באופן מפורש בהזמנה. הנתבעת הגישה לבית המשפט אסמכתא של הזמנת הריהוט מהיצרן, שם נרשם מספר הדגם ומצוין לידו כי מדובר ב"חצי עור". יש בכך כדי לתמוך בעמדת הנתבעת שלא מדובר בסלון עור ולא נאמר אחרת לתובעים. על כן אינני יכולה לקבוע כי מדובר באי התאמה, שכן התובעים לא הוכיחו כי בקשו לרכוש סלון עור וקבלו מוצר שונה.
6.יתרה מכך, הנתבעת הבהירה כי הסלון נשוא התביעה הוא הזול ביותר בחנות. התובעים לא הכחישו טענה זו, ויש בה כדי להחליש את טענת התובעים שסברו שהם קונים סלון עור איכותי. יש לשער שעור איכותי יביא להתייקרות בעלות מערכת הישיבה, ולא סביר שמערכת המרופדת כולה עור איכותי תהיה זו הנמכרת במחיר הזול ביותר מבין כל המערכות שבחנות.
7.שמעתי את הקלטת השיחה שהשמיעה התובע בעת הדיון. לא מדובר בשיחה שבה יש התייחסות ספציפית למערכת שרכשו התובעים, אלא בקשה לקבל מסמך התומך בטענות שהועלו, על מנת להעביר מסמך זה ליצרן ככל שיוכח שהריפוד אינו עשוי מהחומר עליו התחייב היצרן.
8.מאחר שכתב התביעה התייחס בעיקר לטענה של אי התאמה בריפוד הסלון, ולא צורפו אסמכתאות לפגמים שנתגלו, לא היתה כל תגובה של הנתבעת בכתב ההגנה, לפגמים הנטענים. תמונות הפגמים הוגשו לראשונה במהלך הדיון.
מאחר ומדובר במערכת ישיבה שבה נעשה שימוש במשך קרוב ל-4 שנים עד למועד הדיון הרי שחלפה לה מזמן תקופת האחריות, וגם לא ניתן לקבוע שהפגמים נובעים מייצור לקוי ולא מהשימוש, מניקוי אגרסיבי של הריפוד, מחשיפה לשמש, או מכל סיבה אחרת.
9.בשולי הדברים אציין כי הימנעות התובעים מהבאת העדים האחרים שהיו עמם לטענתם בעת בצוע הרכישה, פועלת לטובתם.
סוף דבר
10.התביעה נדחית.
11.אני מחייבת את התובעים לשלם הוצאות משפט לנתבעת בסך 300 ₪, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין על ידם, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז - לוד.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.