ת"ק 63385-12-14 מנצור נ' ברנר

בפניי תביעה כספית בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים שארעה ביום 27.8.14 בחניון תת קרקעי בקניון "רננים" בעיר רעננה.

לגרסת התובעת, היא נכנסה עם רכבה לתוך החניון כאשר מלפניה ומאחוריה היו רכבים. בזמן שרכבה של התובעת היה במצב עצירה, רכב הנתבעת אשר נסע בנתיב הנגדי, לצורך יציאה מהחניון, החל לפתע לבצע נסיעה לאחור ופגע ברכב התובעת לאורך החלק השמאלי קדמי עם הפינה האחורית שמאלית ברכב הנתבעת.

לגרסת הנתבעת, רצתה לפנות ימינה על מנת לצאת מהחניון ואולם בשל רכב צד ג', אשר חסם את נתיב יציאתה, עצרה את רכבה על מנת לאפשר לו להמשיך בנסיעה. רכב התובעת שנסע בנתיב לתוך החניון עצר לצורך כניסה למקום חניה פנוי משמאל לרכב הנתבעת. הנתבעת נסעה לאחור לאחר שווידאה שאין מאחוריה רכבים וזאת על מנת לפנות את הצומת לרכב צד ג'. באותה עת, רכב התובעת החל אף הוא בנסיעה לאחור על מנת להיכנס למקום החניה. כתוצאה מתנועת שני הרכבים בו זמנית, נוצר מפגש בין הרכבים כאשר שני הרכבים ניזוקו קלות.

דיון והכרעה

בדיון בפניי העידו שתי הנהגות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו, ובכלל זה תמונות הנזק ברכב התובעת, ולאחר ששמעתי את העדויות בפניי, החלטתי לקבל את התביעה. להלן טעמיי.

התובעת בעדותה היום חזרה על גרסתה כפי שנטענה בכתב התביעה וכפי שנמסרה על ידה לחברת הביטוח בסמוך לאחר התאונה. התובעת העידה כי בעת הפגיעה היה רכבה במצב עצירה, כאשר לפני הרכב ולאחריו היו רכבים נוספים. התובעת העידה כי רכב הנתבעת נסע לפתע לאחור, פגע בה וגרם את הנזקים הנטענים. עדותה של התובעת הייתה עדות ברורה, אחידה וקוהרנטית.

מנגד, הנתבעת אישרה בעדותה כי באזור היציאה והכניסה לחניון הייתה צפיפות וכי נסעה לאחור על מנת לאפשר לרכב אחר להיכנס לחניה. הנתבעת העידה כי בעת שנסעה לאחור, נוצר מפגש בין רכבה לרכב התובעת אשר באותה עת אף הוא נסע לאחור לצורך כניסה לחניה.

מבין שתי הגרסאות, אני מעדיפה את גרסת התובעת. עדות התובעת לפיה רכבה עמד בין שני רכבים בעצירה מוחלטת, לא נסתרה. כך גם עדותה כי לאחר התאונה הנתבעת התנצלה בפניה. חשוב מכך, עיון בתמונות הנזק ברכב התובעת ובחוות דעת השמאי מלמד כי מדובר בנזק המתמשך לאורך הצד השמאלי, ממרכז רכב התובעת לכיוון החלק הקדמי. אופי הנזק ומיקומו מתיישב יותר עם גרסת התובעת לתאונה מאשר עם גרסת הנתבעת.