ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות הרצליה
|
7012-10-17
02/05/2018
|
בפני הרשם הבכיר:
צחי אלמוג
|
| - נגד - |
המבקשים:
אילון אקון ואח'
|
המשיבה:
בוקינג.קוםBV
|
| החלטה |
בקשה להתיר את המצאת כתב התביעה למשיבה מחוץ לתחום השיפוט. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה להלן החלטתי:
בהתאם לתקנה 500(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, "רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתבי בי דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
...
(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
(ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
...".
בהתאם לתקנה הרי שהתנאי הראשון הוא קיומה של עילת תביעה טובה, והתנאי השני הוא כי התביעה מקיימת את התנאים שבאחת החלופות המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי.
בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה והאינטרנט, נכרתים בדרך השגרה חוזים באמצעות האינטרנט. החוזים נכרתים פעמים רבות בין תושבי ישראל וחברות זרות שמקום מושבן מחוץ לישראל. חוזים אלו הפכו נפוצים ביותר בהזמנת שירותים לצורך נסיעות לחו"ל, כמו למשל הזמנת שירותי לינה בבתי מלון בח"ל. כאשר מירב הזיקות הן לישראל, יפעיל בית המשפט את שיקול-דעתו, תוך נטייה רבה יותר להיענות לבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום (ע"א 837/87 הוידה נ' דן הינדי, פ"ד מד(4) 545 (1990); רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co, פ"ד נב(1) 109 (1998); ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd, פ"ד נח(2) 465 (2004)).
במקרה זה הוזמנו שירותי לינה, כאשר ההזמנה נעשתה על ידי המבקשים המתגוררים בישראל. ככלל, חברה זרה הפונה לתושבי ישראל ומציעה להם להזמין דרכה שירותים, מן הראוי כי תקח בחשבון כי עשויה להתדיין במקום בו נמצאים לקוחותיה.
כעת, יש לבחון האם התקיימו תנאי התקנה, כאמור לעיל.