ת"ק 7305-06-16 מתנה אהרון נ' עידה רהיטים

לפני תביעה על סך 6,350 ₪, בה טוענת התובעת כי על הנתבע להשיב לה את הסכום ששילמה בגין ריהוט שרכשה, וכן לפצותה בגין עגמת הנפש שנגרמה בנסיבות המתוארות בכתב התביעה.

התובעת טוענת כי רכשה מהנתבע מערכת ישיבה לסלון וכאשר זו סופקה מצאה כי יש בה קרעים ושברים. לאחר שהודיעה על ביטול העסקה נאספה מערכת הישיבה מביתה והוחזרה כעבור מספר ימים – כשמרבית הפגמים נותרו ללא שינוי. התובעת שבה ופנתה לנתבע, בעזרת המועצה לצרכנות, והנתבע הודיע כי לא ניתן לבטל את העסקה שכן מדובר ברכישת מוצר מתצוגה. לעמדת התובעת, משלא עלה בידי הנתבע לתקן את הריהוט שמורה לה הזכות לבטל את העסקה.

לטענת הנתבע מחיר הריהוט נקבע תוך התחשבות בעובדה שמדובר באביזר מתצוגה (ובהתאם, הופחת מחירו במידה ניכרת) וכן הובהר לתובעת שלא ניתן יהיה לבטל העסקה או לקבל שירות בקשר אליה. עוד נטען כי התובעת טענה במכתב שלמעשה אינה מעוניינת בעסקה לא בשל הפגמים אלא בשל אי התאמת הריהוט לביתה.

התובעת הכחישה טענה זו (ולא הוצג המכתב שנטען כי בו הועלתה הטענה), אך אישרה כי חלק מההתנהלות מול הנתבע נערכה על ידי אמה – אשר לא הוזמנה להעיד בדיון.

על פי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א – 2010, יהיה צרכן רשאי לבטל עסקה ובלבד שלא נעשה שימוש בטובין (תק' 2). אמנם, לטענת התובעת היא פנתה בדרישה לביטול העסקה מיד לאחר קבלת הריהוט לביתה ובטרם נעשה בו שימוש – אך מאז הוחזרו הרהיטים לביתה (במרץ 2016) חלפו כבר חודשים ארוכים והתובעת אישרה כי בינתיים נעשה שימוש בריהוט. משכך, ממילא אין עוד מקום להדרש לסעד של ביטול העסקה.

זאת ועוד, בהיעדרה של עדות מטעם עדה מרכזית מטעם התובעת (אמה) חזקה שעדותה של עדה נעדרת זו היתה לחובת הצד שנמנע מלזמנה. משמע, כי חזקה היא שעדותה של האם היתה תומכת בטענת הנתבע כי האם אישרה בפני הנתבע כי הסיבה לדרישה לביטול העסקה היא שזו אינה כדאית ואינה מתאימה לצרכי התובעת – ולא הפגמים שנטען כי נפלו בריהוט.

יחד עם זאת, לא מצאתי כי קיים ביסוס בדין לסירוב הנתבע לביטול העסקה מן הטעם שמדובר במוצר מתצוגה. המסמכים שצורפו לכתב התביעה לא מלמדים על כך שצוין בהזמנה במפורש כי מדובר בריהוט מתצוגה וספק אם תנאי ביטול העסקה המפורטים בטופס ההזמנה עולים בקנה אחד עם הוראות הדין. משכך, ונוכח ההתנהלות שפורטה לאחר שפנתה התובעת לנתבע בדרישה לביטול העסקה או לתיקון הפגמים עליהם הצביעה – שוכנעתי כי הוכחה התביעה באשר לעגמת הנפש שנגרמה לתובעת.