מזרחי נ' ג'נטלמן מתנות לגבר בע"מ

פתח דבר

לפני תביעה קטנה, אשר עניינה פגם בסיגריה אלקטרונית (להלן: "הסיגריה") שרכשה התובעת ביום 19.9.17 בסניף הנתבעת בקניון חולון.

לטענת התובעת רכשה הסיגריה בהמלצת המוכר בסניף הנתבעת. הסיגריה נמסרה לה באריזתה המקורית, אך לא עטופה בצלופן כיתר המוצרים שהוצגו במקום. כאשר הגיעה לביתה ומסרה הסיגריה לבן זוגה הסתבר כי הסיגריה אינה תקינה. למחרת יום הרכישה שבה התובעת לסניף הנתבעת וקבלה על תקלה בסיגריה. המוכר במקום אישר קיומה של תקלה, ומסר הסיגריה לבדיקת מעבדה למשך מספר ימים. התובעת נאלצה לשוב לסניף הנתבעת מספר פעמים, ללא מענה הולם מאת הנתבעת. התובעת הבהירה למוכרים במקום כי אינה מעוניינת במוצר פגום, וביקשה כי תושב לה תמורת הסיגריה או לחילופין כי יינתן לה זיכוי לרכישת מוצר חלופי בחנות, אך היא סורבה. אף בן זוגה מר דוד ממן בעניין והתייצב מספר פעמים בסניף הנתבעת בדרישה להשבת תמורת הסיגריה. לדברי התובעת הוצע לה על ידי מוכר בסניף הנתבעת לקבל שעון במקום הסיגריה, ברם היא דחתה הצעה זו.

לטענת הנתבעת הסיגריה היתה תקינה. כל כשל בפעילות הסיגריה נבע מהפעלה שגויה בניגוד להוראות ההפעלה. מאחר שהסיגריה היתה משומשת והופעלה, ובהיעדר כל פגם בה, לא היתה הצדקה להחלפתה. הנתבעת הפנתה להוראות תקנות הגנת הצרכן לפיהן מוצרי עישון אינם בני החזרה.

דיון

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל אשר הובא לפני, השתכנעתי כי יש להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעת.

התובעת רכשה את הסיגריה ביום 19.9.17 עבור בן זוגה – מר דוד ממן. כבר באותו היום טען מר ממן כי הסיגריה אינה תקינה. התובעת שבה לסניף הנתבעת בו נרכשה הסיגריה למחרת הרכישה והלינה על תקלה. לדבריה, המוכר שבדק הסיגריה במקום אישש את תלונתה והעביר הסיגריה לבדיקת מעבדה, אשר נמשכה למעלה משבוע.

הנתבעת מצידה לא הכחישה כי הסיגריה נמסרה לבדיקה. אך טענה, כי הסיגריה נמצאה תקינה, וכי כל כשל שהיה בה נבע משימוש לא נכון. הנתבעת לא גיבתה טענותיה אלה בכל ראיה. על אף שאישרה כי הסיגריה נמסרה לבדיקה, לא הציגה כל תיעוד לאמור, לרבות בדיקת מעבדה או פרוטוקול תיקון המתעד את השתלשלות העניינים. במעמד הדיון טען נציג הנתבעת, כי הסיגריה אמנם נמסרה לבדיקה, אך לא לבדיקת מעבדה. לדבריו, המוכר ששהה בסניף החנות במועד בו החזירה התובעת את הסיגריה – אורן – העביר הסיגריה לבדיקת מנהל החנות –חי - ביום שלמחרת, ובלשונו: "העובד שעבד בערב השאיר למנהל של הבוקר שיבדוק" (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 24 – 25). ברם הנתבעת לא סיפקה כל תיעוד של תוצאת בדיקת המנהל. עצם העובדה שאורן לא הצליח להשמיש הסיגריה ומצא לנכון להעבירה לבדיקתו של חי – מאששת כשלעצמה את טענת התובעת, כי הכשל בסיגריה לא נבע מאי הבנת הוראות ההפעלה בלבד. כאשר נשאל על כך על ידי בית משפט, אישר נציג הנתבעת, כי אכן על פניו אורן לא הצליח להשמיש הסיגריה ולכן העבירה לבדיקת חי, ובלשונו (במענה לשאלת בית משפט: "מצד אחד אתם אומרים שמדובר בשימוש לא נכון, אבל מצד שני אותו בחור שהיה במשמרת ערב לא הצליח להפעיל את הסיגריה?"): "נכון. הוא העביר לבחור של הבוקר" (עמ' 2, שורה 28).

המוכר אורן וכן המנהל חי לא התייצבו למתן עדות, ולא שפכו אור על השתלשלות העניינים. עובדה זו מהווה אף היא משום חיזוק לגרסת התובעת.

לטענת נציג הנתבעת המנהל חי חש מאויים מהתנהלות מר ממן. מעדותו של מר ממן עולה כי אכן נקט באמצעים לא שגרתיים לקבלת ההחזר, לרבות זימון משטרה באמצעות לקיחת שני שעונים מסניף הנתבעת (ראו בהרחבה בעמ' 4 לפרוטוקול, שורות 2 – 5) וכן נקט בלשון מאיימת כלפי חי מנהל הנתבעת (שם, שורות 21 – 22). נציג הנתבעת אף אישר, כי לאחר שמר ממן התעמת עם חי, הביע חי את רצונו להחליף הסיגריה בסיגריה אחרת, ובלשונו: "בפעם הראשונה שהאדם הגיע לחנות התקשר מנהל החנות ואמר זה מסתבך, שאלתי אותו מה אתה רוצה לעשות, הוא אמר לי הגברת נחמדה ואם צריך תחייב אותי במוצר אני רוצה להחליף לו. אמרתי לו תשמע זה מוצר משומש שהולך לפח, מה אתה רוצה לעשות? אמר כן, כן אני רוצה, אני רוצה לעזור. הייתה לנו נכונות להחזיר את המוצר" (עמ' 5 שורות 20 – 24). על פניו, עצם הנכונות להחליף או להחזיר את המוצר מאששת אף היא את טענות התובעת לתקלה בסיגריה. אך גם אם אניח כי הנכונות שהובעה על ידי חי להחלפת המוצר נבעה מתחושת האיום שחווה, כטענת נציג הנתבעת, אין בכך כדי לפטור הנתבעת ממתן הסבר להשתלשלות העניינים כמתואר לעיל, בין באמצעות תיעוד הבדיקה של המכשיר ובין באמצעות זימון לעדות הגורמים הישירים שעמדו בקשר עם התובעת.