ת"ת 16135-06-15 קרמיקה יוסף בדארנה בע"מ נ' סייד אחמד

כנגד הנתעב הוגשה תובעה על סכום קצוב לתשלום סך של 6,296 ₪ בגין מוצרי קרמיקה ואינסטלציה שכנטען רכש מהמשיבה. לתובעה צורפו מספר חשבוניות, כרטסת ותעודת משלוח. בבקשה להארכת מועד וההתנגדות טען הנתבע כי לא קיבל האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ וכי נודע לו אודותיו עת קיבל בחודש 2/2015 הודעה על הטלת עיקול. כן טען כי ביום 10.3.2014 שילם את כל חובו לתובעת בהתאם לסכום החוב שהיה אז בכרטסת וכי בחודש 11/2014 נפגש עם מנהל התובעת אשר הודיע לו כי קיימת יתרת חוב נוספת בסך של 5,366 ₪, לאחר מו"מ סיכמו הצדדים כי כנגד תשלום סך של 3,000 ₪ יסולק החוב בגין הזיכוי המגיע לנתבע עבור אריחים פגומים שרכש והפרשי מחיר. כן ציין כי לאחר שנודע לו על פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו פנה למנהל התובעת אשר התנצל בפניו על שנפתח תיק הוצל"פ נגדו ומסר לו טופס סגירת תיק בהוצל"פ אותו הגיש ללשכת ההוצל"פ ביום 1.3.2015.

בדיון שהתקיים בפני העיד הנתבע כי ידע לראשונה על פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו עת קיבל הודעה על הטלת עיקול. ביום 10.3.2014 שילם את חובו לתובעת ולאחר מכן הודיע לו מנהל התובעת כי נותרה יתרה נוספת של כ- 5,000 ₪. כן ציין כי אינו חתום על תעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה.

הצדדים סיכמו את טענותיהם כמפורט בפרוטוקול הדיון מיום 24.6.2015.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

באישור על מסירת האזהרה לנתבע צויין כי האזהרה נמסרה לאמו של הנתבע ביום 28.6.2014 אולם היא סירבה לחתום על אישור המסירה. תצהיר מטעם מבצע המסירה לא הוצג בפני. מתצהירה של האם עולה כי המוסר מעולם לא מסר לה כתב האזהרה וכי הטענה כי סירבה לחתום על אישור המסירה אינה נכונה. הגשת תצהיר המוסר וזימונו לעדות בפני בית המשפט, מקום בו העלה הנתבע טענות המאומתות בתצהירה של האם לגבי נכונות המסירה הינו חיוני להוכחת תקינות ההמצאה. הימנעות התובעת מלהגיש תצהירו של המוסר או לסמנו לעדות משמשת לרעתה. ולא נותר בפני אלא לקבל את האמור בתצהירה של האם, אשר לא נסתר בחקירה נגדית, כי האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ נגד הנתבע לא נמסרה לה.

מעדותו של הנתבע עולה כי הוא ידע על פתיחת תיק ההוצל"פ נגדו בסוף חודש 2/2015. את ההתנגדות הוא הגיש ביום 4.6.2015. את האיחור בהגשת ההתנגדות הוא הסביר בכך שפנה למנהל התובעת מייד כשנודע לו על פתיחת תיק ההוצל"פ ולאחר מכן הגיש בקשה לסגירת התיק בהוצל"פ. ההחלטה שניתה על הבקשה הנ"ל לא הובאה בפני. נראה כי הטעות שבסיווג הבקשה כבקשה לסגירת התיק ולא כהתנגדות לא פגעה באינטריס ההסתמכות של התובעת, שכן מנהלה ידע כל העת כי הנתבע פועל לסגירת התיק בהוצל"פ נגדו. שיקול זה המתווסף לסיכוייה הלכאורים של הגנת הנתבע כפי שיפורט בהמשך מצדיקים הארכת המועד להגשת ההתנגדות.

נפסק כי מקום בו נראה כי יש לבעל הדין טענה עניינית לגופו של עניין, ניתן לרפא את הפגם בהגשת ההתנגדות באיחור בפסיקת הוצאות ולדון בטענה גופה וזאת על מנת להכריע במחלוקת האמתית. כך נפסק בע"א (ב"ש) 1068/99 רחל היבש נ' בני גבעתי. פורסם באתר נבו: "שאין לנעול את שערי בית המשפט, בפני צד שיש לו טענה ענינית, לגופו של ענין, גם אם אותו צד חטא בסדרי הדין. על חטאו אפשר ל"הענישו" בפסיקת הוצאות. אולם, תמיד צריך לזכור, שהמטרה העיקרית של בית המשפט, לדון לגופו של ענין, ולהכריע במחלוקת האמיתית...". החלטה זו אושרה בערעור ברע"א 145/00 (שתי ההחלטות פורסמו באתר נבו).

לגוף ההתנגדות. ההלכה היא כי יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה. וכי בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן (ע"א 248/89 ‎החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ‎ ‎נ' ‏Warner Home Video (Ltd) U.K.‎, פורסם בנבו). עוד נפסק כי סדר הדין המקוצר רק מחמיר עם הנתבע, בכך שהוא נדרש לבסס את טענת הגנתו בתצהיר שעליו ייחקר נגדית, אך אם לאחר שנחקר לא הופרכה גירסתו על פניה, זכאי הוא שגירסתו תתקבל, לכאורה, כעילת הגנה, שאותה יהיה עליו להוכיח במשפט (ע"א 544/81‏ ‎מנחם קיהל בע"מ‎ ‎נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פורסם בנבו).

גרסתו של הנתבע בדבר ההתחשבנות שנערכה על מנהל התובעת בחודש 11/2014 לא נסתרה בחקירה הנגדית. היא נתמכת בשיק על סך של 3,000 ₪ ז.פ. 20.11.2014 שבא לסלק החוב הנטען על סך של 5,366 אותם דרש מנהל התובעת מהנתבע. השיק נמשך מחשבון המבקש לטובת המשיבה ואין מחלוקת בין הצדדים כי הוא נפרע. כן תמך הנתבע את גרסתו בטופס סגירת התיק מיום 1.3.2015 שחתום בחתימת וחותמת ב"כ התובעת אותו הגיש הנתבע ללשכת ההוצל"פ.

לאור האמור וחרף האיחור בהגשת ההתנגדות, ומשהעלה הנתבע טענת הגנה עניינית הראויה לבירור אני מחליטה להאריך המועד להגשת ההתנגדות ונותנת לנתבע רשות להתגונן.