ת"ת 26012-04-13 בנק הפועלים בע"מ נ' רובינשטיין

1. המשיב, הוא בנק אצלו ניהלה המבקשת חשבון עסקי יחד עם צד ג', הגב' גרינצוויג, הגיש תובענה בסכום קצוב על סך של 22,549 ₪ (קרן) בגין יתרת חוב הלוואה שלא נפרעה נכון ליום 23/11/12.

2.המבקשת מתנגדת לתביעה בטענת קיזוז ולפיה, למרות הוראה מפורשת מטעם שתי השותפות בחשבון – שיחסיהן העסקיים המשותפים עלו על שרטון – שלא לאפשר הוצאת כספים מתוך החשבון, אלא בחתימת שתיהן, התיר המשיב לשותפה השניה, הגב' גרינצוויג להוציא מתוך החשבון סך כולל של 90,300 ₪ בהזדמנויות שונות, תוך שהוא גורם למבקשת נזקים בגין התנהלותו זו.

3.לטענת המבקשת ביום 18/3/12 נתנה המבקשת ושותפתה הגב' גרינצוויג הוראה לבנק ולפיה כל פעולה דורשת חתימת שתי השותפות וזאת כדי להקפיא מצב החשבון בשל החיכוכים שנוצרו בין השותפות בנוגע לניהול השותפות.

ככל שאכן ניתנה ההוראה, בנסיבות אלה, אם אכן איפשר הבנק לגב' גרינצוויג למשוך כספים מהחשבון המשותף לאחר מועד זה, ללא אישורה של המבקשת, הרי שיש בכך לכאורה כדי להקים למבקשת טענת קיזוז בגינה יש ליתן לה רשות להתגונן.

4.לא נעלם מעיני כי במסגרת חקירת המבקשת בבית המשפט התברר כי לפחות לגבי חלק מההוצאות שהוצאו מתוך החשבון, מדובר היה במשיכות בכרטיס אשראי שהיה בשימושה של הגב' גרינצוויג. כרטיס אשראי זה בוטל רק ביום 9/7/12 ולפיכך לכאורה אין אחריות לבנק בגין שימושי אשראי שנעשו באמצעות כרטיס האשראי לאחר מועד ההוראה מיום 18/3/12.

ואולם, יצויין כי מתוך שאלת ב"כ הבנק במסגרת חקירתה של המבקשת על תצהירה מיום 4/1/15, עולה כי לכאורה לפחות חלק מההוצאות בחשבון נעשו באמצעות אתר האינטרנט שבשליטת הבנק וכי הרשאות השימוש בו שונו רק ביום 16/5/12.

בין היתר, השאלות המתבקשות בתיק הן מה מהות ההגבלה שנעשתה ביום 18/3/12 ואם לא היתה חובה על הבנק, ולו להתריע על אפשרויות עוקפות של ההוראה שניתנה לבנק באותו מועד, באמצעות ערוצי התקשורת האחרים עם הבנק כגון חיוב החשבון באמצעות כרטיסי אשראי, משיכות באמצעות כרטיס האשראי ו/או פעולות שניתן לבצע באתר האינטרנט בחשבון.

בכל אמור יש משום טעם מספיק כדי ליתן למבקשת רשות להתגונן מפני התביעה.

אשר על כן,