תא"ח 11070-08-14 גרינברג נ' צביאלי ואח'

תביעה לפינוי מושכר.

רקע עובדתי

העובדות ברובן אינן שנויות במחלוקת. התובע השכיר לנתבעים דירה לפני למעלה משנתיים. ביום 25.7.13 נחתם הסכם שכירות לגבי התקופה המתחילה ביום 1.8.13 ומסתיימת ביום 30.6.14 (להלן: "ההסכם"). בהסכם ניתנה לנתבעים אופציה להארכת ההסכם בשנה נוספת, בכפוף לעמידה של הנתבעים בתנאי ההסכם בתקופה הראשונה ולהודעה על רצונם לממש את האופציה 60 יום טרם תום תקופת השכירות.

דמי השכירות הנקובים בהסכם הן לתקופת השכירות והן לתקופת האופציה הועמדו על סכום של 3,500 ₪. אין מחלוקת בין הצדדים כי לגבי תקופת השכירות נתן התובע לנתבעים הנחה בדמי השכירות בסכום של 150 ₪ לחודש והם שילמו דמי שכירות חודשיים של 3,350 ₪ בלבד. הנחה זו נקבעה במייל מיום 25.6.13, שכתב התובע לנתבעים ובו ציין דבר ההנחה.

אין מחלוקת כי הנתבעים הודיעו לתובע בהודעת טקסט ביום 30.4.14 כי הם מבקשים לממש את האופציה והתובע הודיע לנתבעים ביום 7.5.14 כי הוא מקבל את הודעת המימוש.

המחלוקות בין הצדדים

המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לגובה דמי השכירות בתקופת האופציה שניתנה לנתבעים. התובע טוען כי על התובעים לשלם 3,500 ₪ לחודש והנתבעים טוענים כי התובע נתן להם הנחה גם לתקופה זו ועל כן הם זכאים לשלם 3,350 ₪. טענה נוספת של התובע היא כי הנתבעים קיזזו שלא כדין מאחד מתשלומי השכירות, סכום של 175 ₪ וכן טען התובע כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שמנעו מאנשי מקצוע להיכנס לדירה על מנת לתקן ליקויים שגרמו לרטיבות בדירה שמתחת למושכר.

לטענת התובע, בהתאם לסעיף 25 להסכם, הוא רשאי לדרוש פינוי מיידי של הנתבעים במקרה שאינם מקיימים תנאי בהסכם ותשלום של 3,350 ₪ במקום 3,500 ₪ מהווה אי קיום תנאי בהסכם ומזכה אותו בפינוי מיידי של הנתבעים. כך גם תשלום של 3,175 ₪ לחודש אחד בעקבות הקיזוז שבוצע וכך גם אי הכנסת אנשי מקצוע לביצוע תיקונים. על כן מבקש התובע כי בית המשפט ייעתר לתביעתו ויורה על סילוק ידם של הנתבעים מן המושכר. אבחן טענות אלה של התובע תוך התייחסות לעמדת הנתבעים.