הון חברה להשקעות ונאמנות בעמ נ' חברת דואר ישראל בע"מ

לפניי תביעה כספית על סך 39,629 ₪ כנגד הנתבעת – בעלים של נכס במרכז מסחרי – בגין חלקה הנטען של הנתבעת בתשלום עבור שימוש בחניון (להלן: דמי חניה). התביעה הוגשה על ידי החברה המספקת את שירותי התחזוקה (להלן: חברת הניהול או התובעת) ב"מרכז סאדאב" בחולון (להלן: המרכז המסחרי) כנגד הנתבעת - חברת דואר ישראל (להלן: דואר ישראל או הנתבעת). 

השאלה שבמחלוקת היא אם חלה חובה על דואר ישראל לשאת בדמי החניה המשתלמים לחניון מידי חודש על ידי חברת הניהול.

רקע עובדתי

1. חברת הדואר, הנתבעת, היא הבעלים של אחת החנויות במרכז המסחרי בהתאם להסכם רכישה מיום 8.3.90 של יחידה מספר 133 במרכז המסחרי (ראו נספח 1 לכתב ההגנה המתוקן).

2. התובעת היא חברת הניהול במרכז המסחרי זאת בהתאם לחוזה מיום 4.1.2004 במסגרתו התקשר ועד מרכז סאדאב עם התובעת בחוזה ניהול ואחזקה של המרכז המסחרי (להלן: חוזה הניהול). חוזה הניהול הוארך ביום 20.10.15 והסתיים לאחרונה.

3. המרכז המסחרי הוא בית משותף; בהתאם לתקנון המוסכם המרכז המסחרי מורכב משני אגפים; אגף אחד – בו חנויות ובתי עסק (המצויים בבעלות גורמים שונים בהתאם לרישומים בלשכת המקרקעין). אגף שני – בו חניון המצוי בבעלות נפרדת. כלומר החניון במרכז המסחרי לא מהווה רכוש משותף אלא מהווה אגף ויחידה נפרדת במרכז המסחרי.

4. מאז הקמתו של המרכז המסחרי החניון היה פתוח לשימוש באי המרכז המסחרי ללא תשלום ובתמורה הועברו על ידי חברות הניהול, שהשתנו מעת לעת, כספים לבעלת החניון, שהשתנתה אף היא בשלב מסוים.

5. בשנת 2008 התגלע סכסוך בקשר להפעלת החניון ודמי החניה, בעקבותיו חסמה לפרקים בעלת החניון (מ.מ.א. ניהול בע"מ) את האפשרות של באי המרכז להשתמש בחניון ללא תשלום. בעלת החניון הגישה תביעה לסילוק יד כנגד התובעת כאן (הון) וכנגד בעלי החנויות ובכללם הנתבעת כאן (רשות הדואר). (ראו ת"א (ראשל"צ) 1177-08 מ.מ.א ניהול בע"מ נ' הון חברה להשקעות ונאמנות בע"מ ואח'. להלן: תביעה לסילוק יד). במסגרת התביעה קיבלה בעלת החניון רשות לפיצול סעדים לשם הגשת תביעות כספיות נפרדות כנגד בעלי החנויות (ראו ההואיל השלישי להסכם שיפורט להלן). את ההליך ניהלה הון, וספק אם פרטיו הובאו לידיעת הנתבעת.

6. ביום 3.5.2012, בעקבות ההליכים המשפטיים המוזכרים לעיל, נחתם חוזה בין נציגות הבית המשותף לבין בעלת החניון (מ.מ.א) לפיו תשתתף נציגות הבית המשותף בהוצאות החניון וכן בתשלומים בגין חשמל מים, ניקיון ושיעור מסוים מהארנונה (ראו סעיפים 10, 20-25 לנספח ב' לכתב התביעה) (להלן: הסכם הפעלת החניון).

7. בהתאם לחוזה הניהול שנחתם עם הוועד התובעת היא זו שגבתה מידי חודש, מבעלי החנויות תמורה עבור שירותי ההחזקה ודמי שכירות החניון (ראו סעיף 43 לחוזה הניהול). כלומר התובעת היא זו שגבתה בפועל את התשלומים עבור דמי החניה מבעלי החנויות והעבירה אותם לבעלת החניון.

   תמצית טענות הצדדים