קופיטק - מכון משרדי בע"מ נ' א.ע. ביואקולוגיה בע"מ

התובעת סיפקה לנתבעת החל משנת 2002 מכונת צילום וציוד נלווה כנגד תשלום דמי שכירות חודשיים מינימליים. ביום 14.4.2011 חתמו הצדדים על הזמנה חדשה ולפיה התחייבה התובעת לספק לנתבעת מכונת צילום A3 מסוג ריקו או מקבילה לה למשך 4 שנים עם שירות אחריות ותיקונים. ההזמנה נוסחה על ידי התובעת ומנהל הנתבעת חתם עליה לאחר שקרא אותה (ש' 23 בעמ' 14 לפרוט'). בהתאם להזמנה סופקה לנתבעת מכונת צילום מדגם ריקו שנתגלו בה תקלות רבות (ש' 6 בעמ' 4 לפרוט'). אין מחלוקת כי הנתבעת פנתה לתובעת והודיעה לה על התקלות אך תיעוד של פניות אלה ותדירותן לא הוצג בפני. מנהל שירות הלקוחות של התובעת העיד כי בשנת 2013 הגיע לנתבעת בעקבות תלונות על תקלות חוזרות ונשנות במכונת הריקו והחליפה בדגם מתקדם וחדש יותר מסוג סמנסונג (ש' 14 וש' 29 בעמ' 8 לפרוט' וש' 31 בעמ' 9 לפרוט'), עדותו תומכת בעדות מנהל הנתבעת ולפיה מכונת הצילום מסוג ריקו הוחלפה באחרת מסוג סמסונג עקב תקלות שטכנאי הנתבעת לא הצליחו לתקנן (ש' 5 בעמ' 12 לפרוט'). טענת התובעת כי מדובר בתקלות משתמש ולא בתקלות הקשורות במכונה אינה משפיעה על חובתה של התובעת לתקן תקלות אלה בהתאם לתנאי ההזמנה שנחתמה.

כאמור לעיל, ביום 27.1.2013 הותקנה אצל הנתבעת מכונת צילום חלופית מדגם סמסונג. הנתבעת התלוננה על קיומן של תקלות במכונה זו וטענה כי אינה עונה על דרישותיה. במהלך חודש 4/2013 התקשרה הנבעת עם ספק אחר וחדלה להשתמש במכונת הסמסונג. בחודש 5/2013 בפגישה בין מנהל הנתבעת למנהל המכירות בתובעת הודיעה הנתבעת לתובעת על ביטול ההסכם. ביום 31.8.2103 חדלה הנתבע מלשלם את החיובים החודשיים. לאור סירוב התובעת ליטול לרשותה את מכונת הסמסונג הגיע מנהל הנתבעת ביום 15.6.2014 למחסני התובעת ודרש להחזירה אך התובעת סירבה. ביום 10.11.2014 ולאחר התכתבות בין ב"כ הצדדים נטלה התובעת לרשותה את מכונת הסמסונג.

בתביעה שבפני עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בסכום הפיצוי המוסכם בהתאם לסעיף 17 להסכם בין הצדדים הקובע כי: "במידה ויפר הלקוח את הסכם ההתקשרות. אם בהפסקת התשלומים בגינו ו/או בכל דרך אחרת שתגרום להפסקת ההסכם טרם זמנו והוצאת המכונות מחצרי הלקוח בטרם הסתיימה התקופה הנקובה בהסכם. ייחשבו כל התשלומים המינימליים החודשיים שנותרו עד לסיומו של ההסכם כפיצוי מוסכם למקרה כזה וזאת בנוסף לתשלום החוב בכרטסת הנהח"ש של הלקוח עד למועד הוצאת המכונה".

הקביעה כי סיום ההתקשרות מצד הלקוח יחייב אותו בכל יתרת התשלומים המינימליים עד לסיום תקופת ההסכם מהווה תנאי מקפח ואני מורה על ביטולו. טענת התובעת כי ניתנה למנהל הנתבעת הזדמנות לעיין בהסכם ולטעון לתנאיו בטרם חתם עליו אינה משנה מהמסקנה הנ"ל שכן גם אם תקופת ההתקשרות מוסכמת, לא הוכח בפני שההסדר שנקבע ביחס לאפשרות לסיים את ההתקשרות בתוך תקופת ההתקשרות סוכמו באופן פרטני, ונראה כי הם נקבעו על ידי התובעת באופן אחיד לכל ההתקשרויות, כך עולה מחזות טופס ההזמנה ונוסח ההזמנות השונות שהוגשו לתיק.

באשר לטענת התובעת כי מדובר בהסדר הוגן ובלתי מקפח, המשקף מודל העסקי לגיטימי הנותן ביטוי לאינטרס ההסתמכות של התובעת ולמשאבים והעלויות שהיא משקיעה בעסקה. יחד עם זאת, יש לאזן בין האינטרס הלגיטימי של הספק לבחור במודל עסקי מסוים לבין האינטרס של הלקוח, שתנאי החוזה יהיו הוגנים, ולא יקנו לספק הגנת יתר שאינה נחוצה, או רווח עודף המבוסס על ניצול חולשותיו של הלקוח (תצ (מרכז) 53033-12-12‏ ‏ מיכאל לוי נ' זאפ גרופ בע"מ, פורסם בנבו). במקרה שבפני, מדובר בחוזה שנחתם מראש למשך 4 שנים במסגרתו סיפקה התובעת לנתבעת מכונה אחת ויחידה המשמשת אותה בעבודתה השוטפת אשר תקינותה, והמשך תפקודה מותנים ביעילות ומהירות השירות שהתובעת עצמה התחייבה לספק. מנהל הנתבעת העיד כי מדובר במכונה היחידה במפעל שמשמשת גם כפקס וכסורק וכמכונת צילום (ש' 30 בעמ' 11 לפרוט'). כבילת הנתבעת להסכם מבלי לאפשר לה להשתחרר ממנו במקרה בו לא תהיה שביעת רצון מהשירות שיוענק לה על ידי התובעת מונעת מהנתבעת את אפשרות היציאה הסבירה מההסכם. סעיף 4(5) לחוק החוזים האחידים קובע כי חזקה על תנייה שהיא מקפחת אם היא מחייבת "את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר". התובעת לא הרימה את הנטל לסתור חזקה זו.

משהשתיתה התובעת את תביעתה על הפיצוי המוסכם שנקבע בסעיף 17 הנ"ל אשר בוטל כאמור לעיל ולא הניחה תשתית ראייתית שתזכה אותה בפיצויים אחרים עקב הפרת ההסכם, אין עוד צורך לדון בשאלה מי מבין הצדדים הכשיל את המשך ההתקשרות, אולם מאחר ושאלה זו הייתה בבסיס מהמחלוקת בין הצדדים אני רואה להתייחס אליה כמפורט להלן.

אין מחלוקת ההתקשרות בין הצדדים ארכה מספר שנים וכפועל יוצא מכך התובעת הייתה מודעת לצרכי ההדפסה של הנתבעת ולהיקף פעילותה ועל פי תנאי ההסכם בין הצדדים התחייבה התובעת לספק לנתבעת מכונה מסוג ריקו או מקבילה לה בעלת יכולות הדפסה ומאפיינים המתאימים לעסקה של הנתבעת. מנהל המכירות מטעם התובעת אישר בעדותו כי למכונת הריקו שסופקה תחילה לנתבעת יש יכולת עבודה מסיבית יותר מזו של מכונת הסמסונג (ראה עמ' 4 לפרוט'). מנהל שירות הלקוחות של התובע אומנם העיד כי מכונת הסמסונג מתקדמת יותר מבחינת יכולת הדפסה בצבע אך אישר שיש בה רק שתי מגירות נייר ואין לה יכולת להדפיס דפים בגודל A3. המכונה הוחלפה על דעת הנתבעת כחלק מהשירות מבלי שביררה עם הנתבעת את צרכיה. מנהל שירות הלקוחות של התובעת העיד כי לא בדק עם הנתבעת מה גודל הדפים שהיא צריכה לצלם במכונה החלופית כפי שהנוהל מחייב אותו (ש' 10 בעמ' 9 לפרוט') עדות זו תומכת בעדותו של מנהל התובעת אשר העיד שהתובעת החליפה את מכונת הריקו במכונת הסמסונג תוך הצגת מצג שהיא תתאים לה כחלופה למכונת הריקו וזאת מבלי לבדוק עם הנתבעת את צרכיה ומבלי לתת לה אפשרות בחירה (ש' 1 בעמ' 13 לפרוט').

יתרה מזו, אין מחלוקת כי מכונת הסמסונג לא הייתה בשימוש מאז חודש 5/2013, בהתאם לסעיף 6 להסכם בין הצדדים התובעת הייתה רשאית מיד עם הפסקת התשלומים ולאחר מתן הודעה מראש להיכנס לחצרי הנתבעת וליטול לרשותה את המכונה אך היא לא עשתה כן. גם לאחר שהנתבעת ביקשה בחודש 6/2013 להשיב את מכונת הסמסונג לתובעת מנהל המחסן סירב לקבלה בהוראה של מנהל המכירות (ש' 24 בעמ' 6 לפרוט'). מנהל הנתבעת העיד כי הוא לקח את המכונה למחסן של התובע אך מנהל המכירות לא אישר למחסנאי לקבל את המכונה חזרה (ש' 3 בעמ' 14), בכך ניסתה התובעת לכבול את הנתבעת להסכם בניגוד לרצונה, ומנעה מעצמה רווחים שיכולה הייתה להפיק אילו השכירה את המכונה ללקוח אחר. התנהגות זו של התובעת נגועה בחוסר תום לב.

יחד עם זאת, אין מחלוקת כי לא נמסרה הודעה בכתב על ביטול ההסכם (ש' 5 וש' 12בעמ' 13 לפרוט'). מנהל המכירות של הנתבעת אישר בעדותו כי בחודש 5/2013 במהלך פגישה שהייתה לו עם מנהל הנתבעת הודיעה הנתבעת על ביטול ההסכם בעקבות חוסר שביעות רצונו ממכונת הסמסונג, זה היה אחרי שהוא התקשר עם ספק אחר (ש' 28 בעמ' 4 לפרוט' וש' 1 בעמ' 5 לפרוט'). מנהל הנתבעת אישר כי נציגי התובעת לא הסכימו בפגישתם לבטל ההסכם וכי הם העלו הצעות שונות כדי להמשיך בהתקשרות עמו כולל אפשרות של הקפאת ההסכם (19 בעמ' 3 לפרוט'). מכונת הצילום מסוג סמסונג סופקה לנתבעת בחודש 1/2013 ורק בחודש 5/2013 הודיעה הנתבעת בע"פ על ביטול ההסכם בניגוד לתנאי סעיף 11 להסכם הדורש הודעה בכתב וזאת לאחר שהתקשרה עם ספק אחר. נפסק כי הודעת הביטול צריכה להינתן תוך זמן סביר לאחר שנודע למתקשר על עילת הביטול. ברירת הביטול אינה עומדת למתקשר לנצח ועליו להחליט בתוך זמן סביר על עמדתו (ע"א 6094/03‏ ‏זאב שמעון בע"מ נ' שאול בוקריץ, פורסם בנבו). במקרה זה הנתבעת לא מסרה הודעת ביטול בכתב בהתאם לתנאי ההסכם, התמהמהה במסירת הודעת הביטול בעל פה ואף המשיכה לשלם בהתאם לחיוביה בהסכם עד לחודש 8/2013 והגדילה לעשות עת ניהלה מו"מ עם התובעת על מנת לבדוק אפשרות המשך ההתקשרות עמה גם לאחר מסירת הודעת הביטול. יודגש כי התובעת הפסיקה את ההתקשרות עם התובעת רק לאחר שהחלה לעבוד עם ספק אחר ויש בהתנהגות זו במידת מה של חוסר תום לב.

עולה איפוא כי שני הצדדים תרמו באופן שווה להכשלת ההסכם. אך משבוטל סעיף הפיצוי המוסכם והתובעת לא דרשה פיצוי אחר ולא הניחה תשתית ראייתית שתאפשר פסיקת פיצוי כזה דין התביעה להידחות.

בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ו' תמוז תשע"ז, 30 יוני 2017, בהעדר הצדדים.