תא"מ 21129-05-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' תם ואח'

התביעה והראיות

לפניי תביעה לתשלום בגין נזקי תאונת דרכים שאירעה ביום 15.3.13 בין רכב התובעת, לבין רכב שהיה נהוג בידי הנתבע 1, ומבוטח בידי הנתבעת 2.

הצדדים נחלקו בשאלת האחריות לתאונה, שהתרחשה במעגל תנועה, ליד כפר גבירול ברחובות.

על פי עדות נהגת התובעת, היא הגיעה למעגל התנועה מכיוון בית חנן והתכוונה לצאת ממנו ביציאה השלישית, לכיוון כפר גבירול. לדבריה, נסעה במסלול הימני (החיצוני) במעגל התנועה. כשהגיעה לקטע המעגל שבו היציאה השנייה, פגע בה רכב הנתבעים, שנסע משמאלה, בחלק האחורי משמאל, זאת כשרצה לצאת מן המעגל ימינה לכיוון רחובות, בעוד היא ממשיכה עד ליציאה הבאה. העדה אישרה כי לאורך כל מעגל התנועה קיימים שני נתיבים והיא נסעה כל העת בימני מביניהם.

נהג הנתבעים העיד כי נכנס למעגל התנועה בנתיב השמאלי, ונסע בתוך המעגל בנתיב השמאלי. הוא אישר כי נהגת התובעת נכנסה למעגל במקביל אליו ונסעה כל העת בנתיב הימני. לטענתו, מותר היה לו לפנות ולצאת מן המעגל כפי שעשה, שכן הנתיב הימני נועד אך ורק עבור מי שרוצה לצאת מן המעגל, ביציאה הקודמת (היציאה השניה), ובלשונו: "אני טוען שמי שנסע בימיני יכול לצאת ליציאת עפר ולא לרחובות ולא להמשיך בכיכר לכפר גבירול כי אחרת איך ייצא לרחובות מי שנוסע בנתיב השמאלי. לפני היציאה לרחובות, שאני הייתי בנתיב השמאלי, היא עומדת ככה ואני חשבתי שהיא רוצה לצאת לרחובות בהיגיון וראיתי שהיא לא ממשיכה להתיישר לפניה אלא ממשיכה בכיכר ואז לא הספקתי לעצור ואני קיבלתי מכה בטמבון צד ימין קדמי ונתתי לה מכה בקצה כנף שמאלית אחורית". לדבריו, התאונה התרחשה במסלול השמאלי. בסיום עדותו מסר כי הנהגת התנצלה בפניו ואמרה סליחה כיוון שהתבלבלה. כשנשאל מדוע לא ציין את הדבר בהודעתו, השיב שכתב בקצרה.

מטעם ההגנה העיד נאור מנחם שנסע ברכב הנתבעים. גם מעדותו עלה כי רכבם נסע בנתיב השמאלי, אך יחד עם זאת, טען כי נהגת התובעת טעתה בכך ש"חתכה" אותם מבלי להסתכל במראה כשהיא פונה.

בסיכומיהם טענו הצדדים איש לשיטתו. ב"כ הנתבעים טענה כי לכל הפחות יש לקבוע קיומו של אשם תורם גבוה לתובעת, כיוון שהיתה צריכה לתכנן נסיעתה מראש, ואם היה בכוונתה לצאת מן המעגל ביציאה השלישית, הרי היה עליה לנהוג במסלול השמאלי כדי לאפשר לנוסעים מימין לצאת מן המעגל, שכן היא לא יכולה לנסוע מסביב לכל הכיכר בנתיב הימני" (עמ' 10 ש' 24).

הכרעה

אינני מקבלת את טענת הנתבעים לפיה התאונה התרחשה במסלול השמאלי. טענה זו, שמסר הנתבע 1 אף בהודעת הנהג שלו (נ/3), נוגדת את גרסת נהגת התובעת שלא עומתה עמה, ואף נוגדת את ההיגיון. ראשית, לכאורה לא היתה לנהגת התובעת כל סיבה לסטות שמאלה ממסלולה, שעה שהיא מעוניינת לצאת ממעגל התנועה ביציאה הבאה, לכיוון ימין. שנית, מיקום הפגיעה ברכב התובעת (ת/2), בצד שמאל האחורי, מעיד כי רכב הנתבעים פגע בה בהגיעו משמאלה, והרי לא נטען מעולם שעלה על מרכז הכיכר בטרם פגע בה. לפיכך, המסקנה העובדתית המתבקשת היא כי התאונה אירעה בשעה שהיתה נהגת התובעת בנתיבה הימני.

במהלך המשפט, ניתן היה להבין כי הנתבעים זנחו את הטענה שנהגת התובעת סטתה למסלול השמאלי (הפנימי) במעגל התנועה, ומיקדו טענתם בכך שאסור היה לה להקיף את מעגל התנועה בנתיב הימני, והיא אף לא נתנה זכות קדימה לרכב הנתבעים שביקש לפנות ימינה ביציאה מן הכיכר, מתוך הנתיב השמאלי שבו נסע. לפי הטענה, שעה שהתכוונה לצאת ביציאה השלישית, שומה היה עליה לנסוע בנתיב השמאלי בלבד.