תא"מ
בית משפט השלום פתח תקווה
|
25914-11-14
22/12/2016
|
בפני הרשם הבכיר:
אורן כרמלי
|
| - נגד - |
תובעת:
מיתב - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ
|
נתבעים:
1. יאיר קמיר
2. רות שוע קמיר
|
| פסק דין |
1.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה אם חייבים הנתבעים לשאת באגרת ביוב בגין שימוש במערכת הביוב העירונית לגבי נכס XXX (להלן: הנכס) לשנים 2004 - 2009.
2.בשנת 2009 ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים באגרת ביוב לאחר שגילתה שהנכס מחוייב בגין צריכת מים בלבד. בהתאם לכך ותוך שהניחה כי הנכס מחובר לתשתית הביוב העירונית שלחה לנתבעים דרישת חוב לשנים 2004 – 2009.
לטענת התובעת הנתבעים עשו שימוש במערכת הביוב העירונית באופן שעליהם לשאת בתשלום אגרת ביוב. מנגד טוענים הנתבעים כי לא היו מחוברים בשנים הרלוונטיות למערכת הביוב העירונית אלא השתמשו בבורות ספיגה פרטיים וצנרת פרטית שניקזה את מי הביוב לבורות הספיגה. במהלך הדיון התברר שהתובעת למעשה לא חולקת שהנכס היה מחובר לבורות ספיגה פרטיים, אלא שלטענתה אותם בורות ספיגה 'פרטיים' היו מחוברים למערכת הביוב העירונית.
3.כדי שהתובעת תוכל לחייב את הנתבעים באגרת ביוב בשנים הרלוונטיות עליה להוכיח שהמספרה שהנתבעים מפעילים ברחוב XXXאכן היתה מחוברת באותן שנים למערכת הביוב העירונית.
4.בהתאם לתצהירה של הגב' גיציס, ראש ענף תכנון אצל התובעת, בבדיקה שנערכה על-ידי חטיבת ההנדסה של התובעת מצאה התובעת שהנכס מחובר לרשת הביוב (סע' 7 לתצהיר) ולפיכך שלחה דרישת תשלום לנתבעים. ההחלטה לחייב את הנתבעים באגרת ביוב היתה על-פי עדותה של הגב' גיציס על בסיס תרשימי תוכניות המדידה שקיימות אצל התובעת מהם הסיקה התובעת שהחלקה והמגרש עליהם מצוי הנכס מחוברים למערכת הביוב העירונית (עמ' 5, ש' 18).
ואולם למרות החלטה זו, עולה מתוך עדותה של הגב' גיציס כי המסקנה הוסקה מתוך עיון בתוכניות לגבי פריסת שוחות הביוב וללא בדיקה ממשית לפיה אכן נמצא חיבור בפועל של הנכס למערכת הביוב העירונית.
הגב' גיציס העידה כי למעשה על-פי תוכניות המדידה של שוחות הביוב שהציגה לא ניתן ללמוד אם יש או אין חיבור בפועל של הנכס למערכת הביוב העירונית (עמ' 7, ש' 25).
זאת ועוד, הבהירה הגב' גיציס כי הבדיקה בוצעה לגבי הבניין אך לא לגבי הנכס הספציפי שבתוך הבניין (עמ' 5, ש' 19).
5.יתרה מזאת העידה הגב' גיציס כי בעת הסקת המסקנה מתוך מפות המדידה לא מצאו פקחי התובעת את בור הספיגה שלקיומו טענו הנתבעים (עמ' 5, ש' 25). ואולם, בסופו של דבר לאחר מספר שנים – בשנת 2012 – אין מחלוקת שהתגלה אותו בור ספיגה שלקיומו טענו הנתבעים וזאת בעת עבודות שידרוג מערכת הביוב העירונית (עמ' 6, ש' 7); רק אז גם חובר הנכס למערכת הביוב העירונית באופן שהפך את בור הספיגה הפרטי לשוחת ביוב תקנית (עמ' 6, ש' 17).
6.בהקשר זה יש עוד להפנות להתכתבות שבין הגב' גיציס לגב' ענבל איציק, ראש ענף מדי מים אצל התובעת (מסומן ת/1). ממנה עולה שלגב' גיציס לא היתה כל ראייה פוזיטיבית לחיבור בפועל של הנכס לתשתית הביוב העירונית בעת ההחלטה על חיוב הנתבעים באגרת ביוב. על-פי האמור באותה התכתבות התבססה הגב' גיציס על נתונים בע"פ שמסר מפקח במקום. באותה התכתבות אף מאשרת הגב' גיציס כי בור הספיגה היה מכוסה ולמעשה לא התגלה אלא באותו שלב והוא כפי הרשום שם "כנראה היה מחובר לביוב עירוני". באותה התכתבות מציעה הגב' גיציס להסיק על דרך השלילה, שאם אין אישור מטעם הנתבעים על פינוי השפכים, אז סביר שהבור היה מחובר למערכת הביוב.
ראשית, יושם לב כי ההחלטה על חיוב באגרת ביוב התבססה למעשה על הנחות ו/או נסיון להסיק מסקנות שלא על בסיס עובדות שנמצאו במקום המעידות על חיבור של הנכס למערכת הביוב העירונית.
שנית, הנתבע אישר אמנם שמעולם לא פינה את השפכים מבור הספיגה (עמ' 10, ש' 10), אלא שלא נשללה גירסת הנתבע שמדובר בצורת בנייה שהיתה מקובלת ולפיה היו קיימים בורות ספיגה "ללא קרקעית" (עמ' 10, ש' 15). הגב' גיציס עצמה לא היתה יכולה לשלול שאכן בור הספיגה של הנתבעים היה "ללא תחתית" (עמ' 6, ש' 26) ואיפשר למעשה חילחול כל השנים של מי הביוב לתהום.
האפשרות לקיומם של בורות ספיגה מסוג זה ("ללא תחתית בטון בנויה") עולה לכאורה גם מעצם קיומן של התקנות המסדירות בורות ספיגה עצמאיים שלא היו מחוברים למערכת הביוב כלל (ראו: תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), תשנ"ב-1992).
אני מוצא איפוא שעל בסיס תוכניות המדידה שהציגה הגב' גיציס לכשעצמם לא ניתן ללמוד על חיבור בפועל של הנכס לתשתית הביוב העירונית.
7.גם בדו"ח הפקח משנת 2009 (נספח ג' לתצהיר הגב' גיציס) אין כדי להעיד על חיבור לתשתית הביוב העירונית.
ויובהר, לא יכולה להיות מחלוקת שקיים ניקוז של מי ביוב מהמספרה. התובעת גם אינה חולקת שצנרת הביוב היתה מחוברת לבור ספיגה פרטי (עמ' 6, ש' 11). המחלוקת היא אם בור הספיגה הפרטי מחובר למערכת הביוב העירונית בצורה כלשהי או מהווה בור ספיגה פרטי-עצמאי.
על-פי אותו דוח אכן מצא הפקח בשנת 2009 שמים שמוזרמים מהנכס זורמים גם בתא הביוב שנמצא במדרכה ליד הנכס. ואולם, כאמור תמצית טענת הנתבעים היא שאותו תא ביוב הוא חלק מתשתית ביוב עצמאית המובילה את מי הביוב לבור ספיגה עצמאי ללא כל חיבור לתשתית הביוב העירונית. טענה זו של הנתבעים – שככל הנראה לא היה ער לה הפקח – לא נבדקה על ידו.
אותו תא ביוב על המדרכה אכן הפך לתא ביוב תקני המחובר לתשתית הביוב העירונית, אך זאת רק בשנת 2012 במסגרת שידרוג התשתית באותו אזור.