מי ביטח את הדירה במועד הרלוונטי לתביעה:
התובע הצהיר בפתח ישיבת ההוכחות ביום 18.6.18 כי פוליסת הביטוח של איילון בוטלה ב- 1.10.14.
טענת התובע כי גילה את הנזק באפריל 2015, עת השכנים התלוננו על קיום רטיבות במטבח ביתם שממוקם מתחת לחדר האמבטיה של התובעים, לא נסתרה.
מגדל טענה כי מדובר בנזק מתמשך, ישן, שהחל לפני שהפוליסה שלה עם התובעים נכנסה לתוקף, ולראיה היא טענה כי דברי התובע בפני המומחה מטעמה כי "לפני שנה וקצת היה חשד לפיצוץ בצינור", מחזקים את המסקנה כי מדובר באירוע ביטוחי ישן. בנוסף, לפי קביעת המומחה מטעמה, המדובר בנזק מתמשך ע"פ גובה תפרחות הטיח שתועד בקירות.
אין בידי לקבל טענה זו:
ראשית, המומחה מטעם מגדל לא העיד בפניי ולא נחקר אודות קביעותיו שבחוות דעתו ולכן מסקנתו אותו נזק מושך לא לובנה עד תום, ואמרתו כי התובע ציין בפניו כי כשנה לפני האירוע היה חשש לפיצוץ בצנרת, בינה בבחינת עדות שמיעה שאיני יכולה לקבלה.
שנית, התובע העיד בפניי והכחיש כי אמר את הדברים לעיל, למומחה מטעם הנתבעת. כך העיד: "אמרתי לו חודשיים וכמה ימים שהיה לי פיצוץ ולא לפני שנה ומשהו".( עמ' 6, שורה 5, ראה גם עמ' 6 שורה 25).
חיזוק נוסף, נמצא בעדות התובע שלא נסתרה (עמ' 8 שורות 26-27):
" ש: אתה יודע לומר מתי הבחנת בחלודה שהתחילה לך, וחורים באמבטייה והצבע החום...
ת:אחרי שפתחנו שתי בלטות התחילו הבעיות אצלי בבית".
שלישית, גם אם אקבל גרסת מגדל אודות אמרת התובע, עדיין אין להסיק מכך כי אותו חשד שעלה לפני שנה וקצת, מוכיח כי הנזקים הנטענים כבר החלו לפני שנה; עובדת קיום הפיצוץ לא כוחה וחש בלבד אינו מספיק כדי לקבוע כי הנזק הנטען כאן הינו נזק מתמשך.
מהמקובץ עולה המסקנה, כי מגדל לא הצליחה להוכיח כי מקרה הביטוח קרה לפני 1.10.14 מכאן שמועד גילוי הנזק במאי 2015, הוא מועד קרות מקרה הביטוח והפוליסה של מגדל חלה במועד זה.
לאור האמור, דין התביעה נגד חברת איילון, הנתבעת 1, להידחות על הסף.
2. מהם מוקדי הנזק ומהו מקור הרטיבות:
מוקדי הנזק:
כאמור לעיל, מר שלומי קלדרון, מומחה לאבחון צנרת ומים (להלן: "קלדרון"), ביצע בדיקת מוקדי רטיבות בבית התובעים, מטעם הנתבעת 2 ביום 4.6.15 וקבע כי מקור הרטיבות הינו מנזילה ברצפה בחיבור סיפון אמבטיה לאמבטיה (חלודה) בחדר רחצה וגם מנזילה בקיר בחיבור סיפון כיור נטילת ידיים בחדר שירותי אורחים. המומחה לא קבע מהי תרומתו של כל מוקד לנזק שנגרם לדירה.
קלדרון מצא כי קיימים סימני רטיבות בקירות ברחבי הדירה, סימני רטיבות במשקופי דלתות ברחבי הדירה וסימני רטיבות בתקרת מטבח וחדר שרות בדירת השכנים בקומה מתחת.
קלדרון לא נחקר, עדותו לא נסתרה בידי התובע ולא על ידי המומחה מטעמו, מר ח'אלד סלאמה, (להלן: "סלאמה") שהעיד בפני כי הוא לא מומחה לבדיקת נזילות (עמ' 11 שורה 10) וכי חוות דעתו מתייחסת לגובה הנזק ולא למקור הנזק (עמ' 13 שורה 27).
כאמור, המומחה מטעם מגדל וגם המומחה מטעם איילון הסכימו למסקנותיו של קלדרון.
לאור האמור אני מקבלת את קביעתו של קלדרון לעניין מוקדי הרטיבות.
מקור הרטיבות;
אין מחלקות בין הצדדים לעניין מוקד הרטיבות המשני של הכיור, המחלוקת ביניהם היא לעניין מקור הרטיבות מתחת לאמבטיה. הנתבעת והמומחה מטעמה טוענים כי מקור הרטיבות נגרם בשל חלודה בפתח הניקוז של האמבטיה, דבר שגרם למים לחלחל מתחת לאמבטיה בכל פעם שהתקלחו, בעוד התובעים טוענים כי מקור הרטיבות הינו פיצוץ בצנרת שמתחת לאמבטיה.
הנטל להוכיח מקור הנזק מוטל על התובעים; סלאמה נחקר ומעדותו ניתן להסיק כי הוא לא בדק מקור הנזק אלא רק גובהו, הוא גם לא מומחה בבדיקת מקור הנזק: " אני לא מומחה לבדיקת נזילות", העיד בפניי (עמ' 11 שורה 10).
סלאמה ראה רטיבות וממנה הסיק כי הנזק הינו מהצנרת (עמ' 10):
"ש.אתה גם לא בדקת את הצנרת מתחת לאמבטיה.
ת:אני רק בדקתי שיש נזילת מים גם למעלה וגם למטה, וגם אצל השכנה, וזה מה ששמאי יודע.
ש:כתבת שצריך תיקון הצנרת.
ת:כשיש נזילת מים, מהשמים זה לא הגיוני, אז זה רק מהצנרת..."
בהמשך העיד:
" כשאתה בבית וכל הבית מוצף ומתחמת למרצפות יוצא מים וגם אצל השכנה, אז זה מהמים. כשתיקנו את הצנרת הפסיקה זרימת המים. החליפו מרצפות ואמבטיה וכיור"
ובהמשך העיד :
"ת. ...... והמים הציפו את החול מתחת לאמבטיה וידוע שחול עם מלח עושה קורוזיה ואוכל את האמבטיה מלמטה. והמים לא היו מהאמבטיה אלא מהצנרת שגרמה נזק לאמבטיה.
ש:תוכל להציג מסמך אחד של מומחה שאומר שהיה פיצוץ בצנרת.
ת:אין לי מסמך, אבל מה שראיתי בבית זה מהצנרת. זה גם לא עבודה שלי לעשות זאת".
מעדותו עולה כי, הוא קבע שמקור המים הינו מהצנרת על סמך הגיון אישי שלו ולא על סמך בדיקות שעשה.
סלאמה ניסה לעגן את מסקנתו בקביעה כי היה בודק מטעמו שבדק ומצא כי קיים כשל בצינורות, אולם, הוא לא הציג כל מסמך של הבודק שביצע את העבודה ומדובר הוא בעדות שמיעה שאין בידי לקבלה.
כך העיד בעמ' 14:
"ת:אני לא מדבר על מקור הנזק, אלא על אומדן הנזק.
ש:אז כל הקביעות שלך לעניין גורם הנזק לא נכונות.
ת:למה לא נכונות, היה קיץ זה לא מהגשם. לקחתי בעלי מקצוע לתת לי הצעת מחיר לגובה הנזק ובין השאר המומחה רצה לדעת אם יש כשל ולכן עשה את הבדיקה וראה שיש כשל במערכת המים. בצנרת.
ש:אתה הבחנת בחוות הדעת שלך, בין הנזק שהסב מוקד הכשל בכיור או באמבטיה.
ת:באמבטיה הכשל, החורים הם כתוצאה מהחורים שבצנרת שבקיר הציפו את התחתית של האמבטיה שעשה קורוזיה וחמצון ואכל את המתכת. לכן הופיעו חורים, הוא נזק תוצאתי מההצפה".
המסקנה היא, שלא היה בעדותו של המומחה כדי לסתור את ממצאיו של קלדרון בנוגע למקור הנזק. הצנרת מתחת לאמבטיה לא נבדקה על ידי סלאמה ולא הוכח על ידי התובע, כי הייתה בה נזילה, מעבר לנזילה מפתח הניקוז שבאמבטיה.
זאת ועוד, קלדרון ביצע בדיקה תרמית לפיה הוא החדיר מצלמה תרמית אינפרא אדום שמבצעת צילום פנים צנרת על ידי מצלמת וידיאו (צנתור על ידי סיב אופטי), לבדיקת נזילות בצנרת ולא מצא נזילה בצנרת מתחת לאמבטיה אלא רק בשני מוקדים כפי שפורט לעיל. קלדרון לא נחקר ועדות השמאי מטעם התובע לא הצליחה לסתור מסקנותיו.
בנוסף, זיסרמן קבע בהסתמך על חוות הדעת של קלדרון, כי חלק מהנזק נעוץ במים שחדרו למצע שמתחת לאמבטיה דרך החור שנוצר באמבט (מחלודה) ליד פתח הניקוז, בכל עת שהמבוטחים התקלחו. זיסרמן לא נחקר ומסקנותיו לא נסתרו, הן חוזקו בתמונות שצורפו לחוות הדעת של קלדרון שהראו חלודה בולטת בפתח ניקוז האמבטיה.
מהמקובץ לעיל, הגעתי למסקנה כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה להראות כי היתה נזילה בצנרת תחת לאמבטיה; בעוד הנתבעת, מגדל, הצליחה להוכיח, שלא כל הנזק מקורו בנזילה מהצנרת וחלק ממנו מקורו בפתח ניקוז עם קורוזיה באמבטיה, שממנו דלפו מים מתחת לאמבטיה.
3.מהו גובהה הנזק:
התובע העיד כי תיקן את הנזק וכי הקבלן מטעמו טרם קיבל את שכרו וכי הוא מסכים שהמחיר יהיה לפי מה שיקבל בתביעה כאן (עמ' 4, שורה 7), טענה זו הופרחה באוויר ללא כל הוכחה, הקבלן לא הובא להעיד, לא הוצגו קבלות, ועדותו כי הקבלן אומד את עלויותיו לפי פסיקת ביהמ"ש הינה מרחיקת לכת ולא ניתן לקבלה.
קלדרון לא קבע איזה מקור רטיבות הוא הגורם הדומיננטי לנזק הנטען, אלא רק קבע מקורות הרטיבות. זיסרמן חילק את הנזק ל- 80 / 20 כך שלדעתו הנזק העיקרי נגרם מהקורוזיה שבפתח הניקוז של האמבטיה (80% מהנזק) והנזק המשני (20%) הינו מנזילת צינור הכיור; לא ברור על סמך מה התבססה החלוקה שלו כאשר, ידוע כי נזקי רטיבות יכולים להיות ממקור במיקום מסוים ולהופיע במקום אחר בדירה, ומאחר וזיסרמן לא נימק את מסקנתו לגבי חלוקת הנזק, אינני יכולה לקבלה בנקודה זו.
הוכח בפניי כי נגרם נזק.
עיון בחוות הדעת מטעם שני המומחים (מטעם התובעים ומגדל) מעלה כי שניהם הסכומים בהם נקבו לעניין פרטי התיקון, דומים מאד, למעט בנושא עלות החלפת האמבטיה.
משלא נאמר בפוליסה דבר, המשמעות היא כי התשלום יהיה ע"פ ערכי כינון (סעיף 13 לפוליסה התקנית).
משהגענו על הלום, הדרך הראויה לפסוק את נזקיו של התובע הינה פסיקה על דרך האומדנה; "פסיקה על דרך האומדנה נעשית כאשר אין כלים המאפשרים פסיקת פיצוי בגין הנזק שנגרם" ע"מ (מינהליים ת"א) 9144-12-12 קטיף מושב שיתופי בע"מ ו-155 נוספים נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויי פעולות איבה (פורסם בנבו, 01.08.2013). זאת מאחר והצדדים הניחו נתונים ביחס לרכיבים שניזוקו ושנכנסים בחסות הפוליסה שהם בבסיסם דומים, למעט ברכיב האמבטיה שאיני פוסקת פיצוי בגינו, ומאחר ועצם הנזק הוכח, אך קיים קושי לכמתו בשל העובדה כי קיימים שני מוקדי נזק ורק אחד מהם נכנס בגדרי הכיסוי בפוליסה (ראה ע"א 588/06 דוד דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (11.11.2010), כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, פסקה 27).
סוף דבר;
לאור המקובץ לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה ופוסקת, כי על הנתבעת 2, מגדל חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעים סכום של 25,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסכום של 1,500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום של 4,500 ₪ (כולל מע"מ).
הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, והם יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ח, 08 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.