תא"מ
בית משפט השלום נתניה
|
34162-01-16
23/02/2017
|
בפני הרשמת הבכירה:
מרי יפעתי
|
| - נגד - |
התובעת:
אדר עגורנים בע"מ
|
הנתבעת :
גליה חברה להנדסה ופיקוח בע"מ
|
| פסק דין |
לפני תביעה כספית, בסך של 9,000 ₪, שהגישה התובעת כנגד הנתבעת, שתחילתה כתובענה לסכום קצוב במסגרת תיק הוצל"פ.
לאחר שניתנה רשות להתגונן, נדונה התביעה בהליך סדר הדין המהיר.
התובעת הינה חברה העוסקת ביבוא ואחזקת עגורנים. הנתבעת הינה חברה העוסקת בעבודות קבלניות.
אין חולק כי הצדדים חתמו בחודש מאי 2011 על הסכם לייבוא עגורנים (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, מנהל התובעת, מר דני סבג, ייסע לחו"ל לצורך בדיקת העגורנים אותם מבקשת הנתבעת לייבא. הנתבעת התחייבה בהסכם לשלם סך של 9,000 ₪ בעבור 3 ימים בהם ישהה מר דני סבג בחו"ל לצורך בדיקת העגורנים, על פי תחשיב של 3,000 ₪ לכל יום, ובתמורה יבדוק מר דני סבג את העגורנים ויכין את הדו"ח למכון התקנים.
ההסכם קובע הוראות נוספות באשר לטיפול וההוצאות הכרוכות בייבוא העגורנים לארץ ובין היתר קובע כי "התשלום בגין האישורים או כל דרישה שתהיה ממכון התקנים או הטכניון תחול על חברת גליה" (הנתבעת).
התובעת טוענת בכתב תביעתה כי הנתבעת קיבלה מהתובעת שירות, בהתאם להסכם משנת 2011, אך נמנעה מלשלם בעבורו ונותרה חייבת לתובעת סך של 9,000 ₪. לכתב התביעה צירפה התובעת את ההסכם. וכך פירטה התובעת בסע' 3 לכתב התביעה את העובדות המקימות את עילת התביעה :
"בין התובעת לבין הנתבעת נחתם הסכם לייבוא עגורנים, לפיו בין היתר תישא הנתבעת בעלות של 9,000 ₪ בגין נסיעתו ושהייתו של מומחה מטעם התובעת בחו"ל לצורך הסדרת היבוא לרבות בדיקת העגורנים ועריכת דו"ח מתאים למכון התקנים (להלן: "השירות")".
בסע' 4 לכתב התביעה נטען כי: "הנתבעת נמנעה מלשלם בעבור השירות, לפיכך נותר לה חוב בגובה של 9,000 ₪ סך הכל (להלן: "החוב") אותו חייבת לתובעת".
בתצהיר התומך בהתנגדות שהגישה הנתבעת, הוא כתב ההגנה, טענה הנתבעת כי אכן חתמה על ההסכם מיום 24.5.11 שנועד לשם יבוא שני עגורנים מאירלנד ואולם, שילמה את מלוא חובה בגין יבוא שני העגורנים בשנת 2011 במלואו.
בדיון בהתנגדות שהתקיים ביום 3.5.16 טען ב"כ התובעת כי חובה של הנתבעת נובע מתשלום למכון התקנים בעבור בדיקת עגורן הכלול בהסכם שצורף לכתב התביעה, תשלום אשר אמור לחול על הנתבעת. ב"כ התובעת הציג חשבונית מס על סך של 9,440 ₪ ששולמה ע"י התובעת למכון התקנים.
כבר עתה יצוין כי ב"כ הנתבעת התנגד לכל הרחבת חזית החל מהשלב המקדמי של ההליך ועד לסיומו.
על אף הטענות שהועלו ע"י ב"כ הנתבעת החל מראשיתו של ההליך ביחס לפירוט העובדות בכתב התביעה וההסכם שצורף, בחרה התובעת שלא לתקן את כתב התביעה.