|
|
תאריך פרסום : 30/03/2016
|  גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
|
35275-10-13
14/03/2016
|
בפני השופטת:
יעל בלכר
|
| - נגד - |
התובעת:
מיקרוטק מערכות ייבוש ואיוד בע"מ
עו"ד גיל קריספין
|
הנתבע:
מידד בנדורי
עו"ד עדי אלמוזלינו
|
| פסק דין |
תביעה לביצוע שטר ע"ס 8,000 ₪.
כללי
הצדדים התקשרו בהסכם שלפיו התחייבה התובעת לייבש את מצע הסומסום שתחת הריצוף, לאחר הצפה שפקדה בית שבבעלות הנתבע, בתמורה לסך של 16,000 ₪ כולל מע"מ. זאת על יסוד הצעת המחיר מיום 30/11/11, שצורפה בנספח א' לתצהיר הנתבע ("ההצעה" או "הצעת המחיר").
לפי האמור בהצעה, כיון שבשלב זה לא קיים תקן ישראלי למדידת הלחות במצע הסומסום, התובעת עובדת בהתאם לתקן הבריטי, תקן שמכון התקנים הישראלי עתיד לאמצו. עוד צוין שם, בין היתר, כי מדידות הלחות יתבצעו לפי התקן הבריטי והצלחת הייבוש הוגדרה ע"י התובעת כשיעור רטיבות הקטן מ- 85%. כך נקבע בלשון ההצעה: "יבוצעו מדידות לפי התקן הבריטי (2001).. לתכולת הלחות של המצע (לא תהיה גדולה מ- 85 במדד של 0-100). השלמת הייבוש בהצלחה תוגדר כהקטנת שיעור הרטיבות במצע החצץ הדק (סומסום) לפחות מ- 85 כנדרש לפי תקן זה לריצוף גרניט פורצלן תקין".
במקום אחר, באתר התובעת נרשם (נספח ג' לתצהיר הנתבע עמ' 5 מתוך 11) "הניסיון מראה שלצורך מניעת נזקים בריצוף טרצו וקרמיקה גרניט פורצלן תכולת הלחות של המצע אשר נמדדת לפי תקן זה צריכה להיות קטנה מ- 85 במדד של 0-100".
לאחר שהעבודה הושלמה, בוצעו בדיקות ונמסר לנתבע דו"ח מיום 19/3/12. בדו"ח נרשמו ממצאי בדיקת תכולת לחות בשבע נקודות, כדלקמן: בנקודה 1 - 79.1%, בנקודה 2 - 83.6% ובנקודה 3 - 83.9%; בנקודה 4, 6, ומתחת למדרגות רמת הלחות נמוכה מ- 70%. בנקודה 5 - 71%. בכל אחת מנהקודות כלשעצמה ובממוצע, השיעור הוא פחות מ- 85%. בהזמנת העבודה התובעת התחייבה ללחות של פחות מ-85% ועל כן, לשיטתה, עמדה בהתחייבותה כלפי הנתבע.
הנתבע התגונן בטענת כישלון תמורה מלא, ניתנה רשות להתגונן ועל פי החלטת כב' הרשם התצהיר התומך בבר"ל הפך להיות כתב הגנה.
טענות הנתבע בבר"ל (כתב ההגנה)
לטענת הנתבע, התקשר עם התובעת לאחר בדיקה של אתר האינטרנט של התובעת, שהציעה פתרון זול ומהיר יותר בהשוואה לאופציה האחרת הקיימת בשוק, הכרוכה בפירוק הריצוף והחלפת מצע הסומסום. התובעת העבירה לנתבע הצעת מחיר ע"ס של 16,000 ₪ לייבוש ואף הבטיחה לסיים את הייבוש בתוך חודש ימים. לטענת הנתבע, לא קיבל תמורה בעד השטר, שכן המשטח לא היה יבש כמוסכם (כישלון תמורה מלא). ראשית, כשהתובעת הצהירה שסיימה את הייבוש, לאחר ארבעה חודשים, היה המשטח רטוב לגמרי לפי בדיקה ידנית שערך הנתבע שנגע במצע; ושנית, התובעת לא עמדה בשיעור הרטיבות הנחשב כיבש לפי התקן שעליו התחייבה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|