בקשת הנתבעות להורות על מחיקת כתב התביעה המתוקן, וליתן הוראות להגשת תביעה מתוקנת, על פי הבקשה שהוגשה לתיקונו.
אדון בבקשות לפי סדרן.
בקשה להודות במסמך ובעובדות
התובע פנה לנתבעות בבקשה לגילוי מסמכים מסוימים, וכן להודות בעובדות מסוימות, ומכיוון שבקשתו לא נענתה, הגיש בקשה בעניין זה.
הנתבעות טענו בתגובה מטעמן, בתמצית, כי במועד הגשת הדרישה טרם הוגש כתב תביעה מתוקן, וכאשר הוגש היה זה בחריגה מההיתר שניתן להגשתו, וכי הבקשה להודות בעובדות אינה רלבנטית, בין היתר, מכיוון שהיא מתייחסת לתיק ההוצאה לפועל שנסגר, ולהליכי הערעור שננקטו במקור על ידי התובע.
התובע הגיש תשובה מטעמו לתגובה, וטען, בין היתר, כי יש מקום להשיב לפנייה, וכי ההודיה תחסוך זמן שיפוטי יקר.
באשר לבקשה להודות במסמכים מסוימים, מעיון בנספחי הבקשה עולה כי התובע ביקש לגלות בתצהיר לגבי קיומם של מסמכים מסוימים.
הנני סבור שניתן להיעתר לבקשה זו, מהטעם שניתן לראות בה, בשים לב לנסיבות העניין, ומטעמים של יעילות הדיון, בקשה לגילוי מסמך פלוני, על פי תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ומכיוון שלא מצאתי שהנתבעים העלו טענות של ממש מדוע אין מקום למתן תצהיר לגילוי מסמכים מסוימים כמבוקש.
לפיכך, הנני מורה כי הנתבעים ימציאו לתובע תצהיר לגבי קיומם של מסמכים אלה, כפי שהתבקש על ידו, וזאת בתוך 20 יום ממועד מתן החלטה זו.
לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשה להורות לנתבעים להודות בעובדות על פי דרישת התובע, מכיוון שתקנתו של בעל דין אשר פנייתו להודות בעובדה לא נענתה על ידי בעל הדין שכנגד, הינה להוכיח על פי דיני הראיות את אותם עניינים שנדרשו על ידו במסגרת פנייתו, ככל שצריך, ולבקש מבית המשפט לפסוק את ההוצאות שנגרמו לו בשל כך.
בעניין זה נקבע בתקנה 103.(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כדלקמן-