תא"מ
בית משפט השלום כפר סבא
|
43221-01-17
21/06/2017
|
בפני הרשם:
הבכיר צוריאל לרנר
|
| - נגד - |
תובעת:
קבוצת הרצנו מנופים בע"מ
|
נתבעת:
א. דורי בניה בע"מ
|
| פסק דין |
בפני תביעה כספית, בסך של 3,496 ש"ח (קרן, לא כולל הוצאות ההליך ושכ"ט, מתוכו קרן החוב בסך 3,075 ₪), שעניינה דמי שכירות במת הרמה שסיפקה התובעת לאתר בניה של הנתבעת.
הישיבה המקדמית התנהלה באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה לפשרה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).
בקליפת אגוז: אין חולק, כי במת ההרמה סופקה ודמי השכירות לא שולמו. הנתבעת טוענת כי הבמה סופקה באיחור והיתה פגומה, כך שלא שימשה לייעודה (אך ראיותיה הן מפי השמועה, ומכתב שצורף מלמד כי חרף האיחור נעשה בה שימוש); והתובעת טוענת שלא היתה כל בעיה שמנעה שימוש בה כיאות.
"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).
מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).
לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, ונתתי דעתי לחומר הראיות, ולתוצאה המסתברת של בירור ההליך לגופו, כמו גם לעצם הסכמת הצדדים לאופן זה של הכרעה, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 3,600 ש"ח. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ז, 21 יוני 2017, בהעדר הצדדים.
