פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' לוי ואח'

לפניי בקשתם של הנתבעים לבטל את פסק הדין שניתן כנגדם בהיעדר הגנה ביום 16.01.2018.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהיעדר תגובה מטעם התובעת החלטתי להיעתר לבקשה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. התובעת הגישה תובענה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבה בתאונה שאירעה ביום 13.01.2016.

2. ביום 16.01.2018 ניתן כנגד הנתבעים פסק דין על יסוד אישורי המסירה שהוגשו.

3. הנתבעים אינם מכחישים כי קיבלו את כתב התביעה אך טענו כי לכתב התביעה לא צורפה הזמנה לדין וכי לא ידעו כי עליהם להגיש כתב הגנה קודם שנקבע מועד לדיון וקודם שהם מקבלים הנחיות מפורשות מבית המשפט.

עוד טענו הנתבעים כי פנו למשרד ב"כ התובעת טלפונית ובמכתב על מנת לקבל מענה כיצד לפעול אך נאמר להם להמתין. טענה אחרונה זו לא הוכחה ואיני מקבלה.

המכתב הנטען לא צורף לבקשה ואין גם תיעוד לאותה שיחה טלפונית ובוודאי שלא לתוכנה.

איני מעלה גם על דעתי כי ב"כ התובעת או מי ממשרדו היה מטעה את הנתבעים ולא מסביר להם בפשטות על זכותם להגיש כתב הגנה.

4. לעומת זאת, כמובן שמצב בו לכתב התביעה לא מצורפת הזמנה לדין הוא אפשרי, ולו מתוך טעות שבתום לב.

ועדיין, פנייה פשוטה של הנתבעים למרכז המידע של בתי המשפט הייתה מביאה להבהרת המצב העובדתי הנוגע למועד הגשת כתב ההגנה.

לא הייתה שום הצדקה כי הנתבעים ימתינו עד לקבלת הוראות אחרות והיה עליהם לברר טוב יותר מה יש לעשות בקשר עם כתב התביעה שקיבלו לידיהם.

5. בהקשר זה ראוי אציין כי ראוי אולי שהמחוקק ישקול לתקן את תקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 כך שזו תכלול את המועד להגשת כתב הגנה או בקשת רשות להגן, לפי העניין, כאחד הפרטים שיש לציין בכתב התביעה עצמו ולא רק בהזמנה לדין.

דבר זה עשוי לייתר טענות דומות להעלו שהעלו הנתבעים בבקשה זו ואשר מועלות חדשות לבקרים, והן כמובן עשויות להיות נכונות, ובכך יהא גם חיסכון ניכר בזמן שיפוטי הנדרש לבירור הטענה וכן, וזאת עיקר, יביא לוודאות טובה יותר ביחס למה שיש לעשות עם קבלת כתב התביעה.