תא"ק
בית משפט השלום רחובות
|
1554-11-15
01/03/2016
|
בפני הרשם:
הבכיר איתי רגב
|
| - נגד - |
המבקשת :
אדוויס תקשורת בע"מ
|
המשיבה:
סקיילקס קורפוריישן בע"מ
|
| החלטה |
בפני תביעה בסכום קצוב, על סך כ-570 אלף ₪, ובה נטען כי המבקשת נותרה חייבת למשיבה את הסך הנתבע בקשר למוצרים שרכשה ושאת תמורתם לא שילמה.
המבקשת טוענת, בבקשה למתן רשות להתגונן שהגישה, כי לא הזמינה את המוצרים וכי המדובר בתוצאה של מעילה ושל פעולות לא כשרות של עובד של המבקשת – פעולות אשר התגלו בדיעבד ואשר הובילו לפיטוריו של העובד ולחתימתו על התחייבות להשיב למבקשת כספים והפסדים שנגרמו. עוד נטען כי נציג המכירות של המשיבה, אשר הוא זה שפעל מול העובד שסרח, היה זה שסיפק את הסחורה וכי טיב יחסיו העסקיים עם אותו עובד טרם הובררו.
המצהיר מטעם המבקשת התייצב לדיון בפני היום, נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם.
יוזכר, כי בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "
זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן
"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .
יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקשת להוכיח את טענותיה שהובאו בתצהיר. דומני כי אין ספק שיש לאפשר לצדדים לברר את העובדות השנויות במחלוקת (איזו סחורה סופקה, אם בכלל? האם פעל אותו עובד ברשות ובהרשאה של המבקשת? האם ניתנה תמורה בעד הסחורה שסופקה? האם היה על המשיבה לדעת כי אכן, כטענת המבקשת, פעל העובד תוך חריגה מהרשאה? ועוד). הדרך לברר שאלות עובדתיות ומשפטיות אלו, ואחרות, היא במשפט – ומשכך יש ליתן למבקשת רשות להתגונן בפני התביעה.