תא"ק 39915-07-13 ביו-כם הנדסה בע"מ ואח' נ' לוצקי ואח'

1. בפניי מונחת בקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" והעברתה לפסים של סדר דין רגיל.

2. לטענת המבקשים, התובענה אינה ראויה להידון בהליך של "סדר דין מקוצר" מאחר וכתב התביעה אינו עומד בתנאים שנקבעו בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד (להלן: "התקנות"). לטענתם, סכום התביעה אינו קצוב, שכן עסקינן בתביעה המכילה עוולות נזיקיות שבגינן מתבקשים סעדים המצריכים אומדן והערכה. עוד טוענים הם, כי המשיבים לא הצביעו על הסכם או כל מסמך אחר, אשר מכוחו לחייבם בתשלום הסכום הנתבע, וכן, כי כתב התביעה אינו מגלה ראשית ראיה, שכן, המסמכים שצורפו לא מהווים "ראיה בכתב" למסמך הקשור לנתבע או עשוי על ידו או בחתימתו, כנדרש בתקנות ובהלכה הפסוקה.

3. לטענת המשיבים, מדובר בתביעה לתשלום כספים מכוח הסכם עם המבקשים. הנזקים בכתב התביעה הינם קצובים וניתנים בקלות להערכה וחישוב מתמטי. באשר לתנאי הדורש ראיה בכתב, קיימות התכתבויות, חשבוניות ומסמכים נוספים אשר יצאו תחת ידם של המבקשים ומהווים הסכם בין המבקשים למשיבים. לפיכך, יש לקיים את הדיון בתובענה בסדר דין מקוצר.

דיון והכרעה

4. ההסדר החקיקתי לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר נקבע בתקנה 202 לתקנות. התנאים הצריכים להתקיים לפי סדר דין זה הם: א. סכום קצוב. ב. קיומו של חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. ג. ראיה שבכתב. לצורך בחינת התאמתה של התביעה להידון בסדר דין מקוצר, יש לבחון את קיומם של התנאים שלעיל במצטבר, ורק באם ימצא כי אחד התנאים לא מתקיים ניתן יהיה לקבוע כי התביעה אינה מתאימה להידון בסדר דין זה, ואזי יהיה מקום להעבירה לפסים רגילים.

5. נבחן, איפוא, את שלושת התנאים לצורך הגשת תביע בסדר דין מקוצר:

א. באשר לתנאי הראשון, נדרש שהסכום הנתבע יהיה ניתן לחישוב אריתמטי פשוט ללא צורך בשומה או בהערכה (ראו : ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ, פד"י לח (1) 613). בענייננו, עיון בכתב התביעה מגלה כי נתבעים סכומים בגין פגיעה במוניטין ובפעילות העסקית בסך 200,000 ₪ ובגין עגמת נפש בסך של 250,000 ₪. מכאן שהמדובר בסכומים שאינם קצובים ולא ניתנים לחישוב אריתמטי פשוט אלא נתונים הם לשומה והערכה. די בכך בכדי לקבל את טענת המבקשים באשר להיותה של התביעה שלא על סכום קצוב.

ב. באשר לתנאי השני, על התביעה בסדר דין מקוצר להתבסס על חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. בענייננו, לא הוצג כל חוזה התומך בתביעה ושנחתם בין הצדדים, יחד עם זאת, נטען כי אלו ניהלו יחסי מסחר בדרך של התכתבויות, ויש בכך להוות התחייבות מכללא בין הצדדים או חלקם.

ג. בחינת התנאי השלישי מחייבת כי התביעה בסדר דין מקוצר תתבסס על ראיה שבכתב התומכת בתביעה. בעניין זה, נקבע בהלכה הפסוקה כי די בראשית ראיה אשר הינה קשורה לנתבע ושנעשתה או נחתמה על ידו. במקרה שלפניי, החשבוניות שהוצאו ע"י המשיבים, מהווים ראיות שבכתב התומכות בחלק מהסכומים אותם תובעים המשיבים.