תא"ק 48710-06-12 סלחות נ' אבו רמילה ואח'

ביום 21.10.12 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהיעדר הגנה.

בקשת הנתבע לביטול פסק דין כדלקמן:

בבקשתו טוען המבקש כי כתב התביעה לא הומצא לידיו ואילו אישור המסירה המורה על המצאה לאשתו, הינו שקרי. כמו כן, כתב האזהרה וכן פסק הדין לא הומצאו לידיו. לראשונה נודע לו על ההליך דנן ביום 21.01.14 מפיו של שוטר במהלך בדיקה של משטרת ישראל במחסום קלנדיה. לגופו של עניין, המבקש רכש את מניותיו של המשיב בחברת אבאל בה עבד כשכיר. רכישת המניות נעשתה לאור מצג שווא שהציג המשיב, לפיו החברה משגשגת ונושאת רווחים רבים, בעוד שבפועל מצבה הכלכלי היה בכי רע ולאחר הפסדים רבים נעשתה חדלת פירעון.

בתגובתו עומד המשיב על כך שכתבי בית הדין הומצאו למבקש כדין. אישור המסירה היחיד אליו מתייחס המבקש, בטענה שהינו שקרי, הוא אישור מסירת התראה טרם הגשת כתב התביעה לאשתו, עולה השאלה, מדוע לא צרף תצהיר מאמת מטעם אשתו. המבקש לא מתייחס בבקשתו לאישור מסירת כתב התביעה אשר הומצא לאחיו וכן מתעלם מיתר אישורי המסירה. המבקש ידע על ההליך דנן, שהרי בא כוחו דאז עוה"ד חשים פנה אל המשיב מספר פעמים בבקשות למתן אורכה להגשת כתב הגנה. כמו גם טוען המשיב כי בטקס עורכי דין, פגש בא כוחו את אשת המבקש שהינה עורכת דין וכן את בא כוחו דאז. הלה ניסו יחד להגיע לפשרה, אולם הניסיון עלה בתוהו. כנגד המבקש ננקטו הליכים רבים על ידי לשכת ההוצאה לפועל כגון עיקול על רכבו, חשבונותיו ואף משכורתו ו על כן ברור לכל כי המבקש היה מודע לתיק דנן שנפתח כנגדו. לגופו של עניין, המבקש ידע ו/או היה עליו לדעת היטב את מצבה הכלכלי של החברה שכן היה עובד בחברה מיום הקמתה ובהמשך אף הפך למורשה חתימה מטעמה. כמו כן, ניהל את ענייני הכספים בחברה ועבד מול רואה החשבון של החברה. בנוסף טוען המשיב כי בעת מכירת המניות למבקש החברה נשאה רווחים רבים והפכה לחדלת פירעון בהמשך, כאשר המבקש יחד עם מר ג'אבל שהינו בעלים החברה, הקימו חברה חדשה והעבירו אליה את כל נכסיה של חברת אבאל.

בתשובתו לתגובה טוען המבקש כי לא התייחס ליתר המצאות כתבי בי-הדין, ככל שהומצאו, הואיל ונמסרו לבני משפחתו שאינם מתגוררים עמו ועל כן בכל מקרה מדובר בהמצאות שלא בהתאם לדין. המשיב הסתיר מבית במשפט בחוסר תום לב את העובדה שהמבקש היה מיוצג דאז ע"י עוה"ד חשים ובכך מנע מבית המשפט לקבל תגובתו בבקשה למתן פסק הדין. מה גם שהמשיב לא הגיש עותק מהבקשה למתן פסק הדין לבא כוחו. עוד טוען המבקש כי המשיב לא הוכיח כי החברה נשאה רווחים עת מכירת המניות למבקש. המבקש עומד על כך שלא ידע את מצבה הכלכלי של החברה מאחר שהיה לא יותר מעובד שכיר ולא היה מעורב כפי שטוען המשיב. טענה נוספת היא שהמשיב לא העלה כל טענה המצדיקה הרמת מסך ההתאגדות אשר בינו לבין החברה.

אין לכחד כי למתן פסק דין בהיעדר עלולות להיות השלכות חמורות לבעל הדין שפסק הדין ניתן כנגדו, זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו יישמר למקרים קיצוניים בהם בעל הדין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כל שהם.

במקרה דנן, לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי כתב התביעה הומצא כדין, זאת בהיעדר כל אסמכתא המפריחה המצאה כדין. כמו כן נראה כי המבקש היה מודע להליך דנן המתנהל כנגדו, הן לאור בקשות בא כוחו למתן אורכה להגשת כתב הגנה והן לאור ההליכים הרבים שננקטו כנגדו. אולם טענות הגנתו של המבקש, ככל שתוכחנה, עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה.

יוזכר כי במקרה שלפנינו אין כל צורך בהרמת מסך שכן התביעה היא כנגד רכישה אישית של מניות אותה ביצע המבקש ולא רכישת מניות של חברה על ידי המבקש כנציגה ו/או מורשה מטעמה.

לנוכח האמור, מאחר שטענות ההגנה דורשות ליבון ובשים לב שבית המשפט יעדיף בירור מחלוקות לגופן על פני מתן פסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי הדין, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 21.10.12 תוך חיוב המבקש בהוצאות בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו ללא קשר לתוצאות ההליך.