1. לפניי בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה, מטעם הנתבע מס' 3 (להלן: "המבקש"). התביעה
הנה על סך של 409,331 ₪, בגין יתרת החוב בחשבון נשוא התביעה, הן בגין החוב בחשבון העו"ש והן בגין חוב הלוואה.
2.הנתבעת 1 הנה בעלת החשבון נשוא התביעה ואילו הנתבעים 2-4 הנם ערבים להלוואה אותה לקחה הנתבעת 1 במסגרת חשבון הבנק.
חובו של המבקש כלפי התובע, הנו סך של 350,397 ₪ - הוא סכום ההלוואה.
3.בתאריך 6/11/19 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד כל הנתבעים.
4.במסגרת החלטה מיום 18/12/19 ולאחר הגשת בקשה מטעם המבקש, בוטל פסק הדין כנגד המבקש בלבד.
5.המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן ובהתאם להחלטה מיום הגיש התובע תשובה לבקשה. בנוסף הוגשה תגובת המבקש לתשובת התובע.
הבקשה למתן רשות להתגונן
6.בתמצית טוען המבקש בבקשתו, כי הבנק לא הסביר לו משמעות חתימתו כערב, לא נתן לו העתק מכתב הערבות ולא נתן לו הזדמנות סבירה לעיין במסמכים עליהם חתם.
7.בנוסף טוען המבקש כי הבנק נתן ההלוואה ללא שבדק היכולת הכלכלית של מקבל ההלוואה ובנוהל לא תקין.
8.כן טען המבקש כי הבנק לא גילה לו כי החייב העיקרי איננו עומד בתשלום ההלוואה ולו היה יודע על כך, היה פועל לצמצם הנזק. מכל אלה טוען המבקש כי הבנק הפר חובותיו כלפיו כערב, אם מכוח חוק הערבות ואם מכוח החובה הכללית של חובת תום הלב.
הכלל
9.כידוע הליך בסדר דין מקוצר נועד לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע דיוני סרק מקום שברור ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להדוף את טענותיו של התובע. אך אם יש בידי מבקש הרשות להתגונן להראות כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על בית המשפט להסתפק בכך בשלב ראשוני זה ולאפשר את ההתגוננות כנגד ההליך. לצורך כך אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מה טיב ראיותיו, כל עוד תצהירו מגלה את פרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את הגנתו.
ראו:ע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ, רו"ח-יו"ר הרשות לבקרת תקציבית (6.3.08);
ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פיסקה 6 (1.5.06);
ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, 722 (1988).
10.יחד עם זאת, על המבקש מוטלת החובה לפרט הגנתו, ולא להסתפק באמירות כלליות:
"...עם זאת ראו דברי השופט טירקל בענין האחים אלפי (שם), כי "אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו". ראו גם קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה, מה' 15 – 2007, 1027-1025;"
ע"א 527/07 מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ (18.02.08).
11.תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, שייראה לבית המשפט או לרשם".
12.בפסיקה נקבע כי מקום בו לוקה הגנת הנתבע בחוסר בהירות או שהיא נראית על פניה קלושה ביותר תותנה הרשות להתגונן בהפקדת סכומי ערבות.
ראו:א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 12, 2005) בעמ' 414-412;
עניין נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ הנ"ל בפסקה ה(8) לפסק דינו של השופט רובינשטיין והאסמכתאות המוזכרות שם.
13.יפים לעניין זה דברי השופט זוסמן: "בנסיבות מיוחדות כשאמנם "כמעט" אין לנתבע הגנה, בית המשפט עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה".
ע"א 373/69 חונן נ' "חגור" מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד כג(2) 347, 349 (1969).
14.עוד נקבע כי במקרי גבול בהם אין להגנה סיכויים רבים יש להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת סכומי הקרן בצירוף ריבית והוצאות. [ע"א 519/65 ברזילי נ' קשת, פ"ד כ(2) 141, 143 (1966)]. יחד עם זאת, הודגש כי "אין לסכל את מטרת התקנה על ידי קביעת תנאים או ערובות שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם" [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט(3) 41, 47 (2004) והאסמכתאות המוזכרות שם].
כן ראו: רע"א 2895/12 מתיא עמרן נ' מועצה מקומית קריית טבעון (28.6.12).
15.בקביעת התנאים למתן רשות להתגונן, מוטל הנטל על המבקש:
"...אמנם, כאמור, על בית המשפט שלא להתנות את הגנתו של הנתבע בערבויות שאין ביכולתו לעמוד בהן, כדי שלא תסוכל האפשרות להתגונן, ועל המשוכה להיות לא גבוהה מדי; אך נטל השכנוע לעניין היכולת לעמוד בתנאי הערבות רובץ על המבקש, ועליו להוכיח כי אין באפשרותו לעמוד בתנאים שהוטלו עליו."
רע"א 2075/05 שחר יוסף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (5.06.05).
מן הכלל אל הפרט
16.לעניות דעתי טענות המבקש אינן מפרטות אפילו מקצת העובדות הנדרשות להוכחתן. טענותיו כלליות ובלתי מפורטות בעליל ולרבות בנוגע לנזק אשר נטען כי נגרם לו, בשל התנהלות התובע מולו.
17.בנוסף ולאור נספחי כתב התביעה ומסמכי ההלוואה וחתימות המבקש על מסמכי ההלוואה בהן מצוין בין השאר, כי טרם חתימתו על כתב הערבות נתן לו הבנק המסמכים והזדמנות סבירה לעיין בהם וכי הוא מאשר כי הבנק הביא לידיעתו העובדות נשוא הסכם ההלוואה והוא קיבל לידיו עותק חתום של חוזה ההלוואה וכתב הערבות.
מכאן שטענותיו של המבקש הנן בעיקרון "טענות בע"פ כנגד מסמך בכתב" ועומדות כנגד המבקש החזקות בהקשר זה.
18.המבקש גם לא טען דבר בנוגע ליכולתו לעמוד בתנאים שיוטלו עליו, לו תותנה הרשות להתגונן בהפקדת ערובה כספית.
19.בנסיבות אלה ובשים לב לסכום התביעה כנגד המבקש ולהלכה הפסוקה לעיל, מצאתי לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן למבקש בהפקדת ערובה כספית, בגובה של 80,000 ₪.
סיכומם של דברים
20.בשלב זה, ובטרם נשמעו הראיות בתיק, לא ניתן לקבוע שטענות המבקש כמפורט לעיל, הינן בבחינת "הגנת בדים". מנגד, הטענות כלליות, אינן מפורטות מספיק ומהוות בעיקרן טענות בע"פ כנגד מסמכים בכתב עליהם חתום המבקש.
21.אשר על כן ובהתאם לסמכות בית המשפט הקבועה בהוראות תקנה 205(ג) והוראות תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מורה כי כתנאי למתן רשות להתגונן, יפקיד המבקש בקופת בית המשפט סך של 80,000 ₪ לא יאוחר מיום 2/4/20.
אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.
תזכורת לעיון ולמתן החלטה ליום 2/4/20.
ניתנה היום, כ"ח שבט תש"פ, 23 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
