תא"ק 63860-03-15 טלקאר מוטורס בע"מ נ' שצברג ואח'

לפניי בקשת רשות להתגונן שהגיש הנתבע 1 ביחס לתביעה שהגישה התובעת בגין יתרת חוב הנובעת מעסקת החכר (ליסינג) שנערכה בין התובעת ובין הנתבע 2. הנתבע 1 היה ערב לחיובי הנתבע 2.

ראשית אציין, כי הנתבע 2 לא הגיש בקשת רשות להתגונן – ועל כן ניתן פסק דין נגדו על מלוא סכום התביעה.

לעניין בקשת הרשות להתגונן שהגיש הנתבע 1 – הנתבע 1 לא הכחיש כי הוא חייב כספים לתובעת (וראו לעניין זה עמ' 1 לפרוטוקול ש' 9, ובהמשך פעמים אחדות נוספות), אלא שהוא טען כי הוא חייב רק "חלק" מן הסכום.

לאחר עיון בבקשת הרשות להתגונן, נחה דעתי כי אין היא מקימה טענת הגנה, ולו בדוחק. הנתבע 1 טען לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי התובעת, שאותם – לשיטתו – הוא רשאי לקזז מסכום החוב, טענת הקיזוז לא נטענה בפירוט הנדרש, לא הוצג סכום הנזקים, אפילו לא ברמה של סכום נטען, אלא הועלתה טענה כללית לקיומם של "נזקים רבים". טענה כזו אינה מקימה הגנה מפני הליך בסדר דין מקוצר, והלכה היא שנתבע נדרש להתכבד ולפרט את טענותיו במידה מספקת, בוודאי כאשר מדובר בטענת קיזוז.

הנתבע 1 טען, כי אין הוא כופר בחובו, אך מבקש התחשבות בפרישתו. פרישת החוב היא אפשרית במשא ומתן מול התובעת ישירות, או במסגרת הליכי הוצאה לפועל. בית משפט זה בוחן את שאלת קיומו של חוב – ולא את דרך פירעונו.

אשר על כן, בקשת הרשות להתגונן נדחית, ואני מחייב את הנתבע 1 בתשלום מלוא סכום התביעה.

הפועל היוצא הוא, שאני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סף 21,495 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (30.3.2015) ועד לתשלום המלא בפועל. כן יישאו הנתבעים, אף זאת ביחד ולחוד, בהוצאות ההליך בסך 1,500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 5,850 ₪.

התובעת רשאית להגיש פסיקתא לחתימתי בתוך 7 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.