תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
|
64441-09-16
03/01/2017
|
בפני השופטת:
דנה כהן-לקח
|
- נגד - |
תובעים:
דניאל אפרתי ואחרים
|
נתבעת:
חברת פרטנר תקשורת בע"מ
|
החלטה |
לפניי בקשת הנתבעת מיום 2.12.2016 (הטומנת בחובה מספר בקשות, חלקן חלופיות), וכן תגובת התובעים מיום 28.12.2016. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים על רקע מכלול החומר שהוגש לעיוני, אני קובעת כדלקמן:
1.בכל הנוגע לבקשת הנתבעת למחיקת כותרת – דינה להתקבל. התביעה אינה על סכום כסף קצוב שלא זקוק לשומה או להערכה כנדרש בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). עניינה של התביעה בסכום שלבית-המשפט שיקול-דעת ביחס אליו לפי נסיבות המקרה (ראו: סעיף 30א(י)(3) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; עוד ראו והשוו לאחרונה: תא"ק (שלום י-ם) 13793-08-16 אוחיון נ' בי.בי.בי מסעדות בע"מ (10.10.2016) והאסמכתאות המובאות שם). אשר על כן, אני מורה על מחיקת כותרת התביעה. נוכח סכומה, התביעה תידון בסדר דין רגיל. ממילא, מתייתר הצורך בהכרעה בבקשה החלופית של הנתבעת למתן רשות להתגונן.
2.בכל הנוגע לבקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת קיומו של מעשה בית-דין – עיינתי בפסק-הדין אליו הפנתה הנתבעת בפסקה 13 לבקשתה (ת"צ (מחוזי ת"א) 497-02-11 מנצור נ' פרטנר תקשורת בע"מ (20.8.2013)). הנתבעת מתבקשת לצרף לתגובתה את הסכם הפשרה נשוא פסק-הדין, וכן מתבקשת להבהיר מי היא קבוצת הזכאים להטבה לפי הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק-דין, והאם התובעים נכללו באותה הקבוצה. הנתבעת תעשה כן לא יאוחר מיום 23.1.2017.
3.בכל הנוגע לבקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר יריבות (לגבי חלק מהתובעים) ומחמת הטענה כי כתב-התביעה לא עומד בהוראות הדין – יש ממש בטענות הנתבעת בהקשר זה, אף כי אני בדעה שיש לאפשר סעד מידתי יותר ביחס למבוקש.
ראשית, אם וככל שהתובעים אינם חולקים על כך שמקורם של חלק מהמסרונים הוא בחברה אחרת שאינה הנתבעת, אזי ככלל יש מקום לתביעה ישירה כנגד אותה חברה - אף אם מדובר בחברת בת של הנתבעת (ואינני יודעת אם אמנם כך המצב) - שכן מדובר באישיות משפטית נפרדת מזו של הנתבעת.
שנית, כתב התביעה כפי שהוגש לוקה בפגמים ממשיים: מקום המגורים של מרבית התובעים לא צוין בכתב התביעה (ראו: תקנה 9(2) לתקנות). זאת ועוד; כתב התביעה לא מציין אימתי נולדה עילת התביעה בעניינו של כל תובע (ראו: תקנה 9(5) לתקנות). המסרונים לא מוספרו (דבר שיקשה להפנות לכל אחד מהם בהמשך הדרך). על חלק מהמסרונים שצורפו לכתב התביעה, מופיע קו אלכסוני ולא נהיר אם מדובר בקו מוחק או בסימון שמשמעותו אחרת. בגוף כתב-התביעה לא צוין באופן ברור כמה ואילו מסרונים מתייחסים לאיזה תובע, ומה התאריך המלא (כולל שנה) של כל מסרון. יוער כי בתגובת ב"כ התובעים מיום 28.12.2016, כשלעצמה, אין כדי לרפא פגמים אלה, שכן כתב התביעה הוא שאמור לכלול את הפרטים החסרים, ולא תגובה מאוחרת שאינה חלק ממנו. זאת ועוד; התגובה הנ"ל אף היא אינה כוללת פירוט מסודר של הנתונים האמורים, אלא היא מסתפקת בהפניה למסמכים.
ודוק, בהתאם לסדרי-הדין יש לצרף לכתב התביעה העתק של כל מסמך הנזכר בו (תקנה 75 לתקנות). ואולם בכך אין די. על כתב התביעה גופו לכלול פירוט מסודר של העובדות הנטענות המהוות את עילת התובענה בעניינו של כל תובע (ראו: תקנה 9(5) ותקנה 71(א) לתקנות).
על-אף הפגמים שנפלו בכתב-התביעה כפי שהוגש, אני סבורה כי תחת הצעד הדרסטי של סילוק ההליך על הסף, יש לאפשר לב"כ התובעים לעתור לתיקון כתב התביעה. דומה כי דרך הילוך זו מידתית יותר, ויהיה בה אף כדי לייתר את הצורך להיזקק לבקשתה החלופית של הנתבעת לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להוצאותיה, נוכח אי ציון כתובות התובעים בכתב התביעה. ככל שיבחר ב"כ התובעים לילך בדרך המוצעת, עליו להגיש בקשה ערוכה כדין בצירוף תצהיר לתיקון כתב התביעה, וכן לצרף לבקשה את כתב התביעה המתוקן נשוא בקשתו, וזאת לא יאוחר מיום 23.1.2017. ככל שתוגש בקשה כאמור, ולאחר הכרעה בה (בעקבות הגשת תגובה ותשובה), אקצוב מועד להגשת כתב הגנה בתיק.
סוגית ההוצאות בגין ההתדיינות הנוכחית, תיוותר לעת עתה תלויה ועומדת.