תביעה לסילוק יד של אב כנגד בנו וכלתו בכפוף לפיצוי

אב מתיר לבנו לבנות דירה בבניין שהוקם במקרקעין שבבעלותו והבן בונה ומתגורר עם אשתו וילדיו באותה דירה 20 שנים. יחסי השניים עולים על שרטון והאב מבקש לסלק ידו של בנו ושל בני משפחתו מהמקרקעין. האם יש להיענות לתביעה זו? כיצד יש לסווג את זכות השימוש במקרקעין שנתן האב לבנו וכלתו? האם יכול האב לבטלה באופן חד צדדי? האם יש להתנות ביטול שכזה בתנאים? האם הבן השקיע בבניית הבית על המקרקעין? אלו השאלות שבפני.

א.        פתח דבר:

1.       עניין לנו בסכסוך קשה בין אב (להלן:" האב") לבין בנו וכלתו (להלן:" הנתבעים" ו/או " הבן") ביחס לזכויות באחת משלוש יחידות הדיור במבנה תלת קומתי שהוקם במגרש 5/19 בחלקה 5 בגוש 16873 מאדמות ***  (הבית יכונה להלן:" הדירה" ואילו המקרקעין עליו נבנה הבית יכונו " המקרקעין").

2.       בעוד האב טוען, כי הרשאת או מתן זכות השימוש שניתנה לבנו בדירה במשך שני עשורים הינה " רשות חינם " הניתנת לביטול בכל עת, טוען הבן, כי " הרישיון " אשר ניתן לו להתגורר בדירה הינו " רישיון בלתי הדיר " ולפיכך, לא ניתן כלל לפנותו מהדירה. כן טען הבן, כי  הדירה נבנתה לצורך מגוריו, הונפק היתר בנייה על שמו ועצם חתימתו של האב על היתר הבניה מעידה על כך שנוצר הסכם מחייב בין הצדדים ועל כן, אין מקום לפנותו.

3.       לחלופין, עתר הבן לקבלת פיצוי בגין השקעותיו בנכס וזאת בהתאם לחות דעת שמאי אשר צורפה מטעמו.

ב.      המחלוקות הצריכות הכרעה:

4.       כתבי הטענות, התצהירים, הסיכומים והעדויות השונות שהובאו מצביעים על קיומן של פלוגתאות עובדתיות אלו:

א.      ראשית, ישנה מחלוקת באשר לטיב ואופי הזכות שהעניק האב לבנו במקרקעין : עולה שאלה האם יש לסווג הזכות על פי הסיווג "הישן" "כרשות במקרקעין" ואם כן איזו רשות זו (הדירה/בלתי הדירה/חינם/בתמורה/מוסכמת/מכללא) או שמא יש לסווגה לפי הזכויות המנויות בחוק השכירות והשאילה (זכות שימוש/שאילה/שאילה בלתי הדירה). כמובן שלסיווג וקביעת אופייה של הזכות יש השלכה על התוצאה הסופית.

ב.       מה הנפקות שיש לייחס לעובדה, כי האב חתם על היתר בניה על שמו של הנתבע והאם כטענת הנתבע עסקינן בחוזה המחייב הצדדים שלמעשה מעגן זכויותיו של הבן במקרקעין.

ג.       האם הבן השקיע בבניית הדירה במקרקעין?

ד.       אם יש מקום להיענות לתביעת האב ולבטל הרשאת השימוש שניתנה לבן, האם יש להתנות זאת בתנאים? מהם?

ג.       רקע עובדתי רלבנטי :

5.       מטעם האב, מר י.נ., הוגשה ביום 03.10.10 תביעה  לקונית ביותר שכותרתה: " תביעה לסילוק יד ", במסגרתה עתר הוא לפנות את בנו וכלתו הגב' ה.נ. מדירת המגורים בה מתגוררים הבן ואשתו מאז שנת 1993. מדובר בכתב התביעה קצר ביותר המונה 6 סעיפים בלבד ולא פורטו בו פרטים רלוונטים הנחוצים לבירור התביעה. אלו נתווספו והושלמו בהמשך במסגרת התצהירים, העדויות וכן הסיכומים.

6.       בשנים 1991-1992 נבנתה הדירה נשוא המחלוקת.

7.       אין חולק בענייננו, כי הדירה נשוא התובענה רשומה בטאבו על שמו של התובע בלבד, כמו גם דירות אחרות שנבנו על אותם מקרקעין והמשוכנות בידי בני משפחה אחרים.

8.       עוד אין חולק, כי לא נחתם בכתב הסכם או חוזה בין הצדדים לעניין השימוש/הבעלות/האחזקה של הדירה ו/או לעניין ההשקעה שהביאה לבנייתה.

9.       ייאמר, כי אין חולק שהנתבעים מעולם לא שילמו דמי שימוש עבור מגוריו בדירה.

10.     ביום 23.02.11, התקיים במעמד הצדדים קדם משפט ראשון. בדיון זה נתברר, כי הפער בין הצדדים עצום  וכי המחלוקות ביניהם אינן ניתנות לגישור וולכן נקבע התיק להוכחות.

11.     דיוני ההוכחות התקיימו בשלושה מועדים: 2.02.12 ,24.04.12 וכן ביום 21.11.12, עיקר העדים שהובאו לעדות פרט לאב ובנו הם אנשי מקצוע שביצעו על פי הנטען את עבודות הבנייה של הדירה. גם בדיונים אלה נעשו נסיונות לפייס בין הצדדים ולהביא לסיום הסכסוך בדרכי שלום, אך התובע עמד על תביעתו.