תו"ב 26941-08-21 ועדה מקומית לתכנון עומר נ' ש'

רקע:

1. הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בביצוע עבירות של ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר, עבירות לפי סעיפים 242(2), 243(ב), (ג), (ה), (ו) לחוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965.

2. מעובדות כתב האישום עולה כי בתאריכים שונים, החל מיום 28.6.20 ועד ליום 14.3.21, הנאשמת ביצעה במקרקעין שברחוב ה**** בישוב עומר, הידועים כגו"ח 38567/42 (להלן: "המקרקעין"), עבודות בניה ושימוש למגורים כדלקמן: א. בניית תוספת קומה א' לבית מגורים קיים בשטח של כ – 75 מ"ר. ב. בניית בריכת שחייה בחלקם האחורי של המקרקעין בשטח של כ – 55 מ"ר. ג. בניית חדר מכונות תת קרקעי בשטח של כ – 5 מ"ר. ד. הגדלת מרתף בשטח של כ – 10 מ"ר (בסעיף זה הנאשמת לא הודתה וטענה כי לא ביצעה שינויים במרתף) . ה. הקמת מחסן חוץ בשטח של כ – 4 מ"ר. ו. שינוי חזיתות של בית מגורים קיים ותוספת שטח של כ– 4 מ"ר.

   הבניה והשימוש האסורים בוצעו מבלי שניתן היתר בניה עובר לביצועם.

   בחודש 4/21 ניתן היתר בניה בדיעבד לבניית תוספת שטח בקומה א', תוספת מחסן חוץ, שינוי חזיתות, בריכת שחיה והקלה בקו בנין במקרקעין (להלן: "היתר הבניה הראשון").

   בין התאריכים 11.4.21 ל – 30.7.21, לאחר שניתן היתר הבניה הראשון, בוצעו במקרקעין עבודות בניה ושימוש למגורים ללא היתר כדלקמן: א. בניית גג שטוח מבניה קשיחה ולא גג משופע מחומרים קלים, כפי שמופיע בהיתר, בשטח של כ – 68 מ"ר. ב. חריגה בגובה של כ– 25 ס"מ בגובה המבנה, כפי שהותר. ג. הקמת סככה בשטח של כ – 6 מ"ר. ד. הקמת סככה עשויה מתכת בשטח של כ- 9 מ"ר. ה. שינוי מיקום מחסן חוץ ביחס להיתר הבניה ואף הגדלתו בשטח של כ – 0.6 מ"ר. ו. שינוי מיקום חדר המכונות של בריכת השחייה ביחס להיתר הבניה. ז. תוספת שטח מקורה בגודל 4 מ"ר ללא היתר. ח. אי התאמה בין חזיתות המבנה בהיתר לבין הביצוע בפועל.

   ביום 6.4.22 ניתן לנאשמת היתר בניה (להלן: "היתר הבניה השני"), שהכשיר בדיעבד את חריגות הבנייה (מצללות ומחסנים – מוצג נ/3). המבנים שנבנו במיקום שונה ביחס להיתר הבניה הראשון שניתן (מחסן חוץ וחדר מכונות), הותאמו להיתר.

3. בדיון שהתקיים ביום 16.5.22 הצדדים הודיעו כי הגיעו להסדר טיעון חלקי במסגרתו הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום, תורשע על פי הודאתה והצדדים יטענו לעניין העונש.

   טענות המאשימה לעניין העונש:

4. ב"כ המאשימה טען למתחם קנס שנע בין 30,000 ל – 50,000 ₪ לאור היקף הבניה והשימוש בה, הכוללים כ – 100 מ"ר בניה קשיחה ויתר הבניה בניה קלה.

   באשר למיקומה של הנאשמת בתוך המתחם ב"כ המאשימה הסכים כי יש להשית על הנאשמת קנס ברף התחתון של המתחם (30,000 ₪) לאור העובדה שהנאשמת דאגה להוציא היתר בניה בתוך פרק זמן קצר, לאור מצבה הרפואי של הנאשמת , לאור מצבה האישי, בהיותה אם חד הורית ל- 3 ילדים קטינים, הסמוכים על שולחנה, וכן לאור הודאת הנאשמת, שניתנה בהזדמנות הראשונה וחסכה זמן שיפוטי יקר.

5. ב"כ הנאשמת ביקש לפטור את הנאשמת מתשלום קנס.

   לטענת ב"כ הנאשמת, הנאשמת עשתה כל שביכולתה על מנת להכשיר את הבניה ולהוציא היתרי בניה. היא פעלה בתו"ל, היא לא ידעה שהיא פועלת בניגוד לחוק ומיד כשנודע לה, פעלה במרץ להסדרת העניין.

   ב"כ הנאשמת ביקש להתחשב בקביעת גובה הקנס במצבה האישי של הנאשמת, היותה אם חד הורית ל – 3 ילדים קטינים ובמצבה הרפואי.

   להוכחת טענותיו ב"כ הנאשמת הגיש לבית המשפט אישור על היות הנאשמת אם חד הורית (מוצג נ/4), מסמכים רפואיים מהם עולה שבחודש 8/19 הנאשמת עברה ניתוח לכריתת גוש בכף רגל שמאל (מוצגים נ/1-נ/2) והעתק ההיתר השני שניתן לה ביום 6.4.22 (מוצג נ/3).

   דיון והכרעה:

6. בהתאם להוראת סעיף 40יא לחוק העונשין, בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה עבירה, יתחשב בית המשפט בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

7. עבירות של ביצוע עבודות ושימוש ללא היתר פוגעים בערכים החברתיים הבאים :

   • יכולת המדינה להתוות מדיניות תכנונית נטולת אילוצים.

   • ביטחון הציבור - בניה ללא היתר היא בניה אשר אינה מפוקחת ומסכנת את כלל הציבור ופוגעת בסביבה.

   • ערך השוויון - במדינה מתוקנת צריכה להיות קיימת אפשרות תכנונית שווה לכולם. בניה ללא היתר פוגעת בערך זה.

   • שמירה על שלטון החוק והרתעת הציבור - הבוחר לפעול בניגוד לדיני התכנון והבניה מעיד כלפי כולי עלמא כי הוא מזלזל באופן פומבי בחוק.

8. בית המשפט העליון עמד בהרחבה על כך כי עבירות התכנון והבניה הפכו ל"מכת מדינה" וכי הן מחייבות החמרת הענישה עם הנאשמים.

9. לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט חשין ברע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית "אונו" פ"ד נו(3) 49, 59:

   "אכן כן, תופעת הבניה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה – ברבות השנים צירפה עצמה מכה זו... לעשר המכות"; בא כוח המדינה הפנה לדו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבטיחות מבנים (ועדת זיילר) 223-221, באשר להתפשטות הנגע של עבריינות בניה, עד שבית המשפט כמעט נדרש "להתנצל" על הענשתו. ואולם, אין בתי המשפט צריכים להתנצל על מלחמה בנגע, שכיסה את הארץ, לעתים עד כדי כלימה; אדרבה ואדרבה, כל הלוחם, הרי זה מבורך."

10. מידת הפגיעה בערך המוגן בענייננו - מדובר בענייננו בבניה לא חוקית בהיקף של כ – 100 מ"ר בניה קשיחה של תוספת לבית מגורים קיים ובניית בריכה, בנייה קלה של סככות ומחסנים וכן בנייה בחריגה מהיתר בניה קיים של גג שטוח במקום גג משופע.

    מדובר בהיקפי בניה גדולים, אשר הגם שהם תואמים תב"ע ואושרו בדיעבד והגם שהשימוש בהם הוא למגורים ולא למסחר, הם פוגעים בערכים המוגנים.

11. בשורה ארוכה של גזרי דין בתי המשפט עמדו על השיטה הפסולה של בנייה לפני קבלת היתר כדין וקבעו כי כל בנייה ללא היתר היא בבחינת עשיית דין עצמי, שאין לתת לה יד, הגם שהבניה תואמת תב"ע והיתר הוא על פניו בהישג יד.

12. ברע"פ 8482/10 סמיר חלאילה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.11.10), בית המשפט העליון התייחס לנוהג הפסול של בניה לפני קבלת היתר והכשרת הבניה בדיעבד וקבע:

    " עבירות תכנון ובניה הן תופעה רחבת היקף והרתעת עברייני החוק בתחום הבניה, אשר נוטלים לידיהם את הדין ומקימים מבנים בלתי חוקיים, מחייבת טיפול מתמיד, יעיל וללא פשרות. פתיחת הליכים להסדרתה בדיעבד של בניה בלתי חוקית, לאחר התחלת עבודות הבניה, אין בה כדי להכשיר במישור העונשי את העבירות. ייעודם של צווי ההריסה המנהליים הוא בהפסקתו המיידית של הנוהג הפסול, שבו מבקש עבריין הבנייה לקבוע עובדות בשטח ורק לאחר מכן לנסות ולהשיג את ההיתרים הנדרשים...".

13. בית המשפט העליון הפנה באותו הליך להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 8.1150 'בקשות לדחיית דיון בהליכים פליליים בשל הגשת בקשה להיתר או תוכנית' בה צוין בין היתר-

    " פעולה מצד הנאשם להכשרת הבניה או השימוש הבלתי חוקיים לאחר שננקטו נגדו הליכים פליליים, אין בה כדי להצדיק הקלה בעונשו בגין מעשה העבירה, להבדיל מהתחשבות לעניין אפשרות של עיכוב ביצוע ... על כן יש לדרוש ענישה חמורה ומרתיעה, כספית ואחרת, גם אם בינתיים הוכשרה הבנייה בדיעבד, שכן אחרת לא תהיה כל הרתעה מפני עבריינות בנייה".

14. מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירות התכנון והבניה בהיקף דומה להיקף הבנייה בענייננו, מעלה כי בעבירות בהיקפי בנייה דומים הוטלו על הנאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

    • ברע"פ 8029/18 מנחם אופיר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת הנגב (פורסם בנבו, 17.3.19) נדחתה בקשת רשות ערעור כנגד גזר דין שחייב את הנאשם בתשלום קנס בסך 20,000 ₪ והיטל השבחה בסך 20,000 ₪ בגין שימוש בשטח המיועד על פי התוכנית לשמש לחניה מקורה, אשר שימש למשרד ולמחסן.

      *** עבירת שימוש, לא ניתן היתר לשימוש עד למועד מתן גזר הדין.

    • ברע"פ 5305/20 נחום נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב – יפו (נבו, 11.8.20) נדחתה בקשת רשות ערעור כנגד גזר דין שחייב את הנאשם בקנס בסך 40,000 ₪ בגין שימוש שנעשה בדירת מגורים בגודל של כ – 80 מ"ר, אשר נבנתה על גג בנין מגורים בתל אביב בניגוד להיתר בניה, שהתיר לבנות על גג הבניין חדר בגודל של כ – 9.3 מ"ר, שישמש לכביסה בלבד.

      *** היקף בניה קטן יותר מבענייננו, לא ניתן היתר לבניה עד למועד מתן גזר הדין.

    • בעפ"א (מחוזי מרכז) 27568-02-13 עותניאל מדאר נ' עיריית רחובות (פורסם בנבו, 20.6.13) בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על גזר דין שחייב את הנאשם בתשלום קנס בסך 18,000 ₪ בגין הגבהת גג רעפים, הוספת שטח של 46.5 מ"ר בחלל גג הרעפים, הפיכת קומת המרתף ליח"ד נפרדת ע"י פתיחת דלת בקיר החיצוני ובניית חדר מדרגות אל קומת המרתף.

      *** בניה לא תואמת תוכנית, לא ניתן היתר לבניה עד למועד מתן גזר הדין.

    • בעפ"א (באר שבע) 8690-03-13 אבו אלקיעאן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.5.13) נדחה ערעור שהוגש על גזר דין במסגרתו הושת על הנאשם קנס בסך 87,000 ₪ בנוסף ל– 4 חודשי מאסר מותנה וצווי הריסה ואיסור שימוש בגין בניית שני מבני בטון ובלוקים למגורים בשטח של כ – 50 מ"ר כל אחד, ללא היתר, בשטח ביעוד שצ"פ ויער.

      בית המשפט המחוזי קבע באותו עניין כי בניית כ – 100 מ"ר ללא היתר היא בנייה בהיקף משמעותי ושימוש של כ – 7 שנים הוא שימוש ממושך וכי הגם שמתקיימות בעניינו של הנאשם נסיבות הומניטאריות חריגות, גזר הדין לא סטה לחומרא מרף הענישה הראוי.

      *** בניה לא תואמת תוכנית, לא ניתן היתר לבניה.

    • בע"פ (נצרת) טובול נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה אצבע הגליל (נבו, 5.10.14) נדחה ערעור על הכרעת דין והתקבל ערעור על גזר הדין לעניין גובה הקנס בסך 60,000 ₪ שהושת על המערער בגין בניית שתי יחידות נופש בשטח של כ – 87.72 מ"ר ושתי פרגולות מעץ בשטח של כ – 25.52 מ"ר, בצמוד לכל יחידת נופש. הקנס הופחת ל – 35,000 ₪ או 3 חודשי מאסר כנגדו. שאר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.

      *** בנייה תואמת תב"ע. העבודות החלו לפני שניתן היתר בניה ונמשכו לאחר שניתן היתר בניה המותנה בתנאים, שהנאשם לא מילא במלואם.

    • בחע"מ 20251/04 מ.י.ו.מ. לתכנון ובניה שמעונים נ' צופי ואח' (נבו, 13.7.2011) בית המשפט השית על הנאשם קנס בגובה 24,000 ₪ בנוסף להתחייבות למשך 3 שנים בגין בניית מבנה עשוי בלוקים בשטח של כ – 130 מ"ר ללא היתר בניה.

      *** הנאשם הכשיר את הבניה הלא חוקית עובר למתן גזר הדין (לאחר הגשת כתב האישום).

    • בתו"ב 11646-07-18 מדינת ישראל נ' שיקלי (נבו, 12.12.18) בניית סככה בשטח כ– 22 מ"ר. שימוש במשך 7 חודשים עד להריסה. נקבע מתחם ענישה שנע בין 7,000 ₪ ל – 15,000 ₪. הושתו על הנאשמת קנס בסך 7,500 ₪ והתחייבות ע"ס 15,000₪.

      *** בנייה בהיקף קטן יותר מבענייננו. הבניה נהרסה עובר למתן גזר הדין.

    • בתו"ב (רחובות) 40841-01-18 ועדה מקומית לתכנון שורקות נ' ועד מקומי ניר גלים (נבו, 8.6.21), בית המשפט השית על הנאשם קנס בסך 20,000 ₪ בנוסף להתחייבות למשך שנתיים בגין שימוש במבנה חקלאי בשטח של 70 מ"ר למגורים ללא היתר.

      *** עבירת שימוש, לא תואמת תוכנית. לא ניתן היתר לשימוש עד למועד מתן גזר הדין.

    • בתו"ב (ק"ג) 44836-11-19 ועדה לתכנון ובניה צומת ראם נ' אליעזר בן ארי (נבו, 23.7.20), בית המשפט השית על הנאשם קנס בסך 12,500 ₪ בנוסף להתחייבות וצו הריסה דחוי בגין הצבת מבנה מגורים יביל בגודל של כ – 51 מ"ר והקמת סככה בשטח של כ – 20 מ"ר, ששימשה לחניית רכב ולאחסון מכולה. מתחם הקנס שנקבע באותו עניין נע בין 7,000 ₪ ל – 20,000 ₪.

      *** בניה בהיקף קטן יותר מבענייננו, לא תואמת תוכנית. לא ניתן היתר לבניה עד למועד מתן גזר הדין.

    • בתו"ב 16237-08-19 וועדה לתכנון ובניה תל-אביב נ' אבידר (נבו, 15.9.20) - בנית משטח עץ מוגבה ממפלס הקרקע (דק) בשטח של כ-27 מ"ר, סביבו בנו קירות עץ בגובה של כ-2.5 מ' וסככת עץ בגודל של כ-24 מ"ר. המבנה אשר שימש בית מגורים צמוד בדרך השלום בתל-אביב. נקבע מתחם קנס 7,000 ₪-15,000 ₪ לצד התחייבות. על כל אחד מן הנאשמים (2 נאשמים) הוטל קנס בסך 7,000 ₪ לצד התחייבות.

      *** הנאשמים הרסו חלק נכבד מן הבניה הלא חוקית טרם מתן גזר הדין.

    • בתו"ב (ב"ש) 34391-05-21 ועדה מקומית לתכנון ובניה עומר נ' חלי כהן (נבו, 14.4.22) בית המשפט אישר הסדר טיעון במסגרתו הוסכם על מתחם קנס בין 5,000 ₪ ל – 30,000 ₪ וגזר קנס בסך 5,000 ₪ לכל אחד מהנאשמים (קנס כולל ע"ס 10,000 ₪) בגין עבודות בניה ושימוש ללא היתר שכללו: הריסה חלקית של חדר מגורים בשטח של כ – 37.5 מ"ר, הריסה של קירות חיצוניים בפינות הבית, שינוי מיקום כניסה של מבנה, הריסה חלקית של גג הבית בשטח של כ – 112 מ"ר, שינויים במערכת הסניטרית והקמת גדר באורך של כ – 25 מ"א.

      בית המשפט אישר את מתחם העונש לו עתרו הצדדים במשותף, תוך שקבע כי הוא "נוטה לקולא באופן משמעותי הן בחלקו התחתון והן בחלקו העליון".

      *** לא ניתן היתר לבניה עד למועד מתן גזר הדין.

    • בתו"ב (ב"ש) 14981-07-19 ועדה מקומית לתכנון אופקים נ' דיויס ואח' (נבו, 2.5.22) בית המשפט התחשב בין היתר במצבם הכלכלי הקשה של הנאשמים ובהיותם הורים ל – 8 ילדים מתוכם 2 בנות עם בעיות רפואיות והשית על הנאשמים (בני זוג) קנס בסך 10,000 ₪ לכל אחד (סה"כ 20,000 ₪ קנס) בגין בניית תוספת קומה על גג בית המגורים בשטח 80 מ"ר ומדרגות חיצוניות מבטון, ללא היתר בניה.

      *** לא ניתן היתר לבניה עד למועד מתן גזר הדין.

15. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה - עיון בפסיקה מלמד, כי אין דין הקמת גדרות, חומות ומשטחים כדין הקמת מבנים, אין דין בניה קלה כדין בניה קשיחה ואין דין שימוש למגורים כדין שימוש מסחרי.

    משכך, במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, התחשבתי בנסיבות הבאות:

    • הבנייה שבוצעה ללא היתר בניה היא בנייה בהיקף גדול יחסית, הכוללת כ – 100 מ"ר בניה קשיחה והיתר בניה קלה ואי התאמות להיתר שניתן.

    • הנאשמת עשתה שימוש בעבודות שבוצעו ממועד ביצוען, החל מחודש 6/20.

    • הנאשמת טענה כי פעלה לקבלת היתר בניה מיד כשנודע לה על הצורך בהיתר בניה, אולם גם לאחר שניתן לה היתר הבניה הראשון, היא המשיכה בביצוע עבודות ללא היתר ו/או תוך חריגה מההיתר שניתן.

      לזכותה של הנאשמת זקפתי את הנסיבות הבאות :

    • כל הבנייה שבוצעה תאמה לתב"ע החלה על המקרקעין.

    • הנאשמת קיבלה היתר בניה עוד לפני שהוגש כתב האישום נגדה ביחס לכל העבירות שבוצעו עד לחודש 4/21.

    • עבירות הבניה שבוצעו לאחר קבלת ההיתר הראשון כוללות בניה קלה בהיקף קטן יחסית. גם לבנייה זו ניתן לאחרונה היתר בניה.

    • השימוש שנעשה בבנייה הוא למגורים ולא למטרת עסק/ עשיית רווח כלכלי, אם כי בנייה לפני קבלת היתר ומבלי שנדרש להמתין עד לקבלת היתר, יש בה גם חיסכון כספי.

16. בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בערכים המוגנים, בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת ובהתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מצאתי לקבוע כי מתחם העונש ההולם בענייננו לגבי הקנס הכספי נע בין 7,000 ₪ ל – 25,000 ₪.

17. הסניגור ביקש לא להשית על הנאשמת קנס כספי לאור העובדה שכלל חריגות הבנייה הוכשרו.

    כאמור, בנייה ללא היתר וקבלת היתר בניה לאחר ביצוע עבודות הבניה ואף במקביל לביצוע העבודות, היא פסולה ואסורה ויש לתת עליה את הדין. פטור מלא מתשלום קנס בנסיבות של הכשרה בדיעבד של עבירות בנייה, עלולה להתפרש כמתן לגיטימציה לבנייה ללא היתר והכשרה בדיעבד.

    יחד עם זאת, בקביעת מתחם הענישה התחשבתי בהחלט בעובדה שהנאשמת הכשירה את עבירות הבניה העיקריות עוד לפני הגשת כתב האישום וכן הכשירה את יתרת עבירות הבניה לפני גזר הדין. אלמלא הנאשמת הכשירה את מרבית עבירות הבניה עובר להגשת כתב האישום נגדה, גובה הקנס שהיה מושת עליה היה גבוה בהרבה.

    נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה –

18. הנאשמת אינה בעלת עבר פלילי (ובכל אופן לא נטען לעבר פלילי), הודתה בהזדמנות הראשונה, לקחה אחריות על מעשיה וחסכה זמן שיפוטי יקר.

19. לטענת הנאשמת, שגובתה באסמכתאות, הנאשמת היא אם חד הורית ל – 3 ילדים קטינים הסמוכים על שולחנה, נמצאת לטענתה במעקב רפואי לאחר ניתוח אונקולוגי.

20. במקרים המתאימים ניתן לחרוג ממתחם העונש בין אם לקולא מטעמי שיקום ובין אם לחומרא מטעמי הגנה על שלום הציבור (סעיפים 40 ד(א) ו- 40 ג(ב) לחוק העונשין).

    בענייננו, לא מצאתי כי יש לסטות ממתחם העונש ההולם בין לקולא ובין לחומרא

    התוצאה

21. בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות המקלות שפירטתי לעיל, שנוגעות ואינן נוגעות לביצוע העבירה, ובשים לב להסכמת המאשימה להעמיד את הקנס על הרף התחתון של המתחם, מצאתי להעמיד את הקנס על סך של 7,000 ₪.

    לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

    • קנס בסך 7,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-7 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.7.22 ובכל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד מהתשלומים במועדו תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.

      על הנאשמת מוטלת החובה לפנות למשרדי המאשימה לצורך קבלת שוברי תשלום.

       

    • חתימה על התחייבת בסך 14,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירות לפי חוק התכנון והבניה.

       

       

       

       

       

       

      ניתנה היום, כ"א אייר תשפ"ב, 22 מאי 2022, בהעדר הצדדים.