תחילת מרוץ ההתיישנות תביעה בגין אי רישום דירה - זמן סביר לאחר אי ביצוע הרישום

            א. התביעה, רקעה וההליכים שבעקבותיה

1.         התביעה דנן הוגשה כתביעה כספית נגד מי שהיה עורך דינו של התובע (להלן: עורך הדין), ונגד מי שנטען שהוא מבטחתו של עורך הדין (להלן: חברת הביטוח).

2.         התביעה גררה אחריה גם הודעה לצד שלישי, שהגיש עורך הדין נגד חברת הביטוח, לאחר שזו סירבה להעניק לו כיסוי ביטוחי.

3.         העובדות שלטענת התובע מקימות לו עילת תביעה מפורטות בכתב התביעה באופן הבא:

            "4. ביום 23.3.73 רכש התובע מאת מר אליהו עפיה את זכויותיו של האחרון בדירה הנמצאת ברחוב ברזיל 105/11 בשכונת קריית יובל שבירושלים (להלן: "הדירה"). העיסקה שבין התובע למר עפיה בוצעה לאחר שהנתבע 1 הציג בפני התובע מה שנחזה להיות כיפוי כח בלתי חוזר מאת ה"ה לוונפלד למכירת זכויותיהם בדירה למר עפיה.

            5. מר עפיה רכש את הזכויות בדירה מאת ה"ה לוונפלד אשר היו שותפים, כל אחד במחצית, בזכויות בדירה שעוגנו בהסכם שכירות שבינם לבין הקרן הקיימת לישראל.

            6. את הצדדים בעסקת המכר הנ"ל מיום 23.3.1973 ייצג הנתבע 1.

            7. ביום 16.3.83 נרשמה זכות השכירות של ה"ה לוונפלד בלשכת רישום המקרקעין, כאשר החתימה מטעמם על שטר השכירות בטאבו בוצעה באמצעות מיופה כח.

            8. על פי המוסכם בין הצדדים לעסקה הנ"ל לבין הנתבע 1 ו/או על פי הדין ו/או על פי הנוהג היה על האחרון לדאוג לרישום הדירה על שם הקונה-התובע ואולם, הנתבע 1 לא עשה כן.

            9. תחילה, תלה הנתבע 1 את אי-הרישום בסיבוכים שנוצרו אצל חברת עמידר ברישום הזכויות על שם המשתכנים ואחר כך פשוט התעלם, למעשה, מכל פניות התובע אליו למען יבצע את הרישום של הדירה על שמו. הנתבע 1 ניער ומנער את חוצנו מכל מחויבות כלפי התובע לרישום הזכויות כאמור.

            10. לאחר שנים רבות, במהלכן התרשל הנתבע 1 ולא רשם את הדירה על שם התובע, הגיש התובע תלונה נגדו בלשכת עורכי הדין בירושלים.

            הוחלט להגיש קובלנה כנגד הנתבע 1 ולאחר דיון החליט בית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין להרשיע את הנתבע 1 על פי פסק דין שניתן בבד"מ 10/01 מיום 3.6.02...

            11. לשם רישום זכויותיו, היות וה"ה לוונפלד לא אותרו בישראל, נאלץ התובע לנקוט בהליכים משפטיים בכדי להביא לרישום זכויותיו. התובע נאלץ לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לצוות על ניהול נכס עזוב ובמקביל להגיש לבית המשפט הנכבד תביעה למתן סעד הצהרתי בדבר זכויותיו בדירה... 

            12. ביום 5.2.03 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד פס"ד המורה לאפוטרופוס הכללי לנהל את הדירה וביום 10.10.03 ניתן פסק דין הצהרתי המורה כי התובע זכאי להירשם כחוכר לדורות בדירה...

            13. עם קבלת פסק הדין... הנ"ל פעל התובע להסדרת רישום הזכויות על שמו בלשכת רישום המקרקעין. לשם רישום הזכויות נדרשו אישורים מאת שלטונות מס שבח מקרקעין בגין העסקאות אשר בוצעו בדירה. התובע פנה למשרדי מס שבח מקרקעין ואז התברר כי הנתבע 1 מעולם לא דיווח על העסקאות לרשויות המס וזאת על אף שאישר בפני התובע במהלך השנים כי אכן דיווח על העסקאות.

            לשם קבלת אישורי המסים נאלץ התובע לדווח לרשויות המס על העסקאות שבוצעו כאמור לפני כ-30 שנה ונאלץ לשלם כופר מס לשלטונות מס שבח מקרקעין. לשם ניהול ההליכים בפני רשויות המס נעזר התובע בשירותיו של שמאי המקרקעין מר צבי ברוכיאן בעלות של 2,662 ש"ח (כולל מע"מ).

            סכומים אלו משוערכים ליום הגשת התביעה נותנים סך של 2,700 ש"ח...

            יודגש כי מר עפיה נאות לשאת בתשלומי מס השבח, במחצית מן התשלום שנדרש ע"י מינהל מקרקעי ישראל וכן במחצית שכרו של מר ברוכיאן...

            14. בעקבות פעולותיו של התובע, אשר לא זכו לכל סיוע מהנתבע 1, נרשמו לבסוף ביום 2.11.04 זכויותיו בדירה בלשכת רישום המקרקעין...