תיק הוצל"פ 000000, העוררת * נ' המשיב **

רקע ותמצית הטענות הנטענות לפי הערר –

1. ביום 22.5.2016 הוגשה בקשה על ידי העוררת לבצוע מסוג תביעה על סכום קצוב.

מאחר והמשיב נמצא בהליך פש"ר  המזכירות סירבה לפתוח את תיק ההוצאה לפועל והשיבה כי לא ניתן לפתוח תיק כנגד המשיב הנמצא בהליך פש"ר.

2. העוררת מערערת על החלטה זו וטוענת בין היתר כי צו הכינוס בפש"ר ניתן כנגד המשיב  לאחר מועד מתן צו הכינוס.
   העוררת טוענת כי ניסתה לפתוח תיק תובענה במזכירות כנגד המשיב אלא שמזכירות ההוצאה לפועל סירבה וזאת על יסוד הנימוק כי במחשבי ההוצאה לפועל עולה כי כנגד המשיב ניתן צו כינוס בהליכי פשיטת הרגל וכי ניתנה הנחיה לפיה בכל מקרה כאשר קיים כנגד המשיב צו כינוס  בפשיטת רגל אסור לפתוח התיק אף אם החוב הנתבע הינו מתקופה מאוחרת למועד צו הכינוס אלא בכפוף לאישור בית המשפט של הפשט"ר.

העוררת מפנה  להלכתו המנחה של בית המשפט המחוזי בתיק פש"ר 2613-09 במסגרת החלטתו מיום 7.3.2016 .

העוררת טוענת כי בהתאם לפסק דין זה-  אין צורך באישור בית המשפט של הפשט"ר לנקיטת הליכים ודי בהודעה לתיק הפשט"ר אודות כוונת הזוכה לנקוט בהליכים כאמור.

כנטען הודעה זו ניתנה לבית המשפט של פש"ר .

3. נטען כי מזכירות ההוצאה לפועל התעלמה מכך "שהנחיות האגף המקצועי" כאמור ניתנו עובר למועד מתן ההלכה המנחה החדשה, ולכן מוגש הערר.

4. אציין כי בערר דומה שהוגש ללשכה זו בסוגיה זהה בתיק אחר, בעניין ******** (להלן:"התיק הנוסף") שם עתר הזוכה לפתוח התיק כנגד החייב שמצוי כבר בהליך פש"ר הופנתה הבקשה לתגובת הכנ"ר. בתיק הנוסף הוגשה תגובת הכנ"ר.

5. הכנ"ר בתגובתו הפנה לסעיף 20(א) לפקודה. כעולה מהסעיף הנ"ל, הליך פשיטת הרגל אינו מונע מנושה אשר עילת תביעתו לאחר מתן צו הכינוס, לפתוח בהליכים משפטיים נגד החייב, וזאת בכפוף לאישור בית המשפט לפניו מתנהל הליך פשיטת הרגל.
6. עם זאת, מיום שניתן צו כינוס לא ניתן לפתוח או להמשיך בהליכי גבייה נגד החוב גם אם החוב נוצר לאחר מתן צו הכינוס , וזאת כפי הבהרת הכנ"ר בשל כך שנכסי החייב, מלבד פיצויי נזקי גוף וכדומה, אף בטרם הוכרז הוא, מוקנים למנהל המיוחד ולכונס הנכסים הרשמי. כמו כן, סבור הכונס הרשמי כי יש למצות את הליכי הגבייה באמצעות הליך פש"ר לטובת הנושים עם חובות ברי התביעה בטרם פירעון החוב לנושים שחובם נוצר לאחר מכן, ואשר ממילא יוכלו האחרונים לתבוע חובות אלו לאחר מצוי הליך הפש"ר.
   לפיכך, הכנ"ר מבהיר כי כשמדובר בחוב כלפי העוררת אשר נוצר לאחר מועד מתן צו הכינוס, סבור הכונס הרשמי כי בשלב זה אין מקום לאפשר לעוררת לפתוח בהליכי גבייה ועל העוררת לכן לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל, לחילופין, להמתין עד למצוי הליכי פשיטת הרגל בעניין החייבת. ולכן סבר הכונס הרשמי כי יש מקום לדחיית הערר בעניין התיק הנוסף.
7. המזכירות התבקשה להגיש תגובתה בהמשך לערר העוררת. תגובת  המזכירות הוגשה  ביום 3.7.2016 .
8. הזוכה מפנה להחלטת בית המשפט המחוזי בתיק פש"ר 2613-09 – שם נדונה הסוגיה באשר לבקשה לאשר הסדר פשרה עליו בקשו הצדדים לחתום. המדובר שם בחייב  אריה צפריר ובמבקשת חברת פרטנר תקשורת בע"מ - היא הנושה במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר, שהגישה הנושה כנגד החייב, אשר צו כינוס בעניינו ניתן ביום 10.1.2010 .
    
9. הזוכה כאמור נסמך בטיעוניו על החלטת בית המשפט המחוזי אשר קובע בהחלטתו זו בין היתר כי –הצורך בנטילת רשות של בית המשפט של הפש"ר בפתיחת תביעה חדשה כנגד חייב שניתן בעניינו צו כינוס, הוא רק לגבי חובות בני תביעה, ולכן כאשר החוב נוצר לאחר צו הכינוס, אין מחלוקת כי הוא אינו חוב "בר תביעה", ולכן לא נדרשה לנושה נטילת היתר מבית  משפט. עם זאת אין הנושה בתביעה שכזו פטור בלא כלום ועליו לדווח לבית המשפט של הפש"ר על כוונתו להגיש תביעה.
10. בתיק הפשר 2613-09 - קבע בית המשפט כי הסדר זה, לפיו הנושה, שתביעתו אינה בת חוב, ממתין עד לתום ההליך, מוצדק, משום שאין על תביעת נושה זה הפטר והוא יכול לכשיסתיים ההליך, לגבות את חובו במלואו. לכן קבע בית המשפט בעניין זה כי אין מניעה שהחייב יחתום על הסדר פשרה, אולם תשלומי החייב לנושה על פי הסדר הפשרה יחלו רק לכשיסתיים הליך הפש"ר.

דיון –

11. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן:"חוק ההוצל"פ") ותקנות ההוצאה לפועל , התש"ם – 1979 (להלן:"תקנות ההוצל"פ") כוללים הוראות הקשורות ל"ערר וערעור" המיוחדות למערכת ההוצאה לפועל.
12. בפרק ח' סעיף 80 (א) לחוק ההוצל"פ נקבע כי "הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת ההוצאה לפועל או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 4א, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל". העוררת אכן פעלה בהתאם ולפיכך אקיים הדיון בעניין כאמור.
13. החלטת המזכירות בדבר אי קבלת הליך ואי פתיחת תיק ההוצאה לפועל הינה החלטה מנהלית שהוגש עליה ערר כדין בתוך מניין הימים כקבוע בחוק.

ראשית, אציין כי המזכירות פעלה בעניין הנדון בהתאם לנוהל. הנוהל הוצג לעוררת ואף כעולה מהבקשה הנוהל היה ידוע לה  ואף נשלחו מספר מיילים והתקיימו התכתבויות בין ב"כ הזוכה  והמזכירות וזאת אף בהמשך להתכתבויות באותו העניין ביחס לתיקים אחרים.

כאמור טענת הזוכה כי כל התכתובת שצורפה כעת להחלטת המזכירות הינה קודמת להחלטת בית המשפט המחוזי אשר צורפה לבקשתו הנוכחית.

14. אציין כי ככל ונטען כי נוהל מסוים הינו מנוגד להוראות החוק, הדין וההלכה הפסוקה ,היה מן הראוי כי הזוכה יתקוף את הנוהל של רשות מנהלית בעתירה בפני בית המשפט המנהלי ו/או בית המשפט הגבוה לצדק, שכן הרשות המנהלית נהנית מחזקת תקינות המנהל והסדר הציבורי המחייב, וכך הטוען נגד חוקיות הנוהל יעלה את טענתו בפני הערכאה המוסמכת, שתקבע באופן מוסמך האם הנוהל הינו חוקי ותקף או בלתי חוקי ובטל.
    על הטוען כנגד התקינות המנהלית להביא ראיות, שיש בהן כדי להטיל ספק מהותי בשיקוליה של הרשות או להצביע על אי תקינות פרוצדוראלית אחרת. חזקת התקינות נובעת בעיקר משיקולים של יעילות ומעשיות והצורך במניעת בזבוז משאבי אנוש.  (ע"א 3901/11 דוד מחקשווילי נ' רשות המסים בישראל (פורסם בנבו)).
    העוררת לא בחרה במסלול של תקיפה מנהלית של נוהל פתיחת תיקים, אלא העלתה את הטענה במסגרת הערר המונח בפני. אציין כי לא ראיתי כי קיימת טענה ממשית בדבר אי חוקיות הנהלים וכמו כן לאחר בחינת הערר ,פקודת פשיטת הרגל, תגובת הכנ"ר הפסיקה הקיימת והחקיקה, אני סבורה כי דין הערר להידחות. 
15. סעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם –  1980 קובע כדלהלן :

"(א) משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר- תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע...".

ראה פשר (מרכז) 12125-08-13  עו"ד גיא גולדפרב נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ ואח' (פורסם בנבו) – הדן בין היתר בסעיף 20  לפקודה – "..ההוראה הנדונה מתייחסת הן להליך תלוי ועומד בעת מתן צו הכינוס והן להליך בו הנושה מעוניין לנקוט לאחר מתן הצו. מטרתה של ההוראה היא, בין היתר, למנוע פגיעה בעקרון השוויון בין הנושים, שכן אין זה מתקבל על הדעת שנושה אשר אינו נושה מובטח ימשיך בהליכי ההוצאה לפועל ויקבל חובו, בעוד יתר הנושים יסתפקו בדיבידנד לאחר שיאושרו להם תביעות החוב".

מהאמור עולה כי נושה לא יפתח בתובענה או בהליכים משפטיים אחרים משניתן צו כינוס לחייב אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע. אף דעת הכונס הרשמי שהובאה לעיל מדגישה ומחזקת האמור בחקיקה ובפסיקה. 

16. אני סבורה כי יש לאבחן את פסק הדין פש"ר 2613-09 ולא להחיל ההלכות שנקבעו בו על פתיחת התיק דנן – שכן במקרה פסק הדין הסדר הפשרה שמבוקש לאשרו, נעשה בתיק שכבר נפתח בלשכת ההוצאה לפועל בשנת 2012 לאחר מתן צו הכינוס. התיק הנדון כעת בערר טרם נפתח וזאת בשל נוהל המזכירות המורה כי בטרם פתיחת התיק יש לבדוק הסטטוס המשפטי של החייב וככל ונפתחו הליכי פש"ר כנגדו על הזוכה להציג אישור בית המשפט לפתיחת התיק.
17. אף מסעיף 11 לפסק הדין כפי החלטת השופטת עינת רביד עולה - .."לפיכך בעניין שבפני, שבו החוב נוצר לאחר..." – מתמקדת כבוד השופטת בנסיבות הספציפיות של התיק כפי שהובאו בפניה. פרשנות כבוד השופטת לסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם –  1980-

הינה ביחס לנסיבות התיק הספציפי שהובא בפניה ואין לראות בכך אמירה כוללת המתייחסת אף לסיטואציה שבפנינו בה טרם נפתח תיק ההוצאה לפועל.
מהחלטת כבוד השופטת עולה  כי אף היא סבורה כי יש לדווח לבית המשפט על כוונת החייב להגיש תביעה ולאפשר את סמכות הפיקוח שנדרשת לבית המשפט של פש"ר לגבי כלל חובות וזכויות החייב.
החלטת השופטת בסופו של דבר כי יש להתיר החתימה על הסכם הפשרה אך להמתין עד לסיום ההליך לגבות את חובות במלואו תואמת מצב בו תיק הפש"ר כבר נפתח. לפיכך למעשה מעוכבים ההליכים בתיק זה עד לסיום הליך הפש"ר.

בעניין הנדון כאן התיק טרם נפתח ולפיכך כאנלוגיה לפסק דין זה ניתן היה לכאורה להורות על פתיחת התיק לאחר יידוע בית המשפט (ולטעמי בנסיבות התיק דנן שטרם נפתח אף לקבל אישורו של בית המשפט של פש"ר כפי סעיף 20 לחוק) ,לעכב ההליכים בתיק, וניתן היה לפעול בהליכי הגבייה רק לאחר סיום הליכי הפש"ר.

18. עם זאת, איני סבורה אף כי יהא זה נכון להורות במקרה דנן על פתיחת התיק ועיכוב ההליכים, שכן , פעולה כזו הינה מכבידה על המערכת וממילא אין בכך כל הצדקה ככל וההליכים יעוכבו.

העומס שיוטל על מערכת ההוצאה לפועל  הינו גבוה ומיותר בנסיבות העניין.
חריג לכך, ככל ובית המשפט יאשר כי יפתח התיק ואז יעוכבו ההליכים בתיק זה.

ממילא במקרה כזה בו בית המשפט  היה מורה על פתיחת  התיק העוררת לא תהא רשאית לפעול בהליכי גבייה בתיק עד לסיום הליכי הפש"ר.

לאור האמור לעיל איני סבורה לכן כי יש לקבל את טענתו הנוספת של הזוכה במסגרת ערר זה כי  המזכירות קנתה סמכות לסרב לפתוח את התובענה בסכום הקצוב כפי שהוגשה . כאמור התנגדות המזכירות לפתיחת התיק נבעה מהסטטוס המשפטי בו מצוי החייב, קרי היות החייב בהליך פש"ר כפי הבדיקות שבוצעו קודם לפתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל המזכירות פעלה בהתאם להוראות החוק והנהלים שמכוחו. ברור כי - ככל שבית המשפט של הפש"ר יאשר את פתיחת התיק הרי לא תהא מניעה לפתוח התיק ולשכת ההוצאה לפועל תיישם כל החלטה שיפוטית. 

הזוכה מצטט בתגובתו ע"א 1516/99 – מרים לוי ו – 3 אח'- אף ביחס לכך ניתנה תגובת הכנ"ר בפש"ר 2613-09 – סעיף 5.  יש לאבחן את פסד הדין לוי מן העניין שעמד לדיון כי עניינו בקשה בהליכים שהחלו קודם לצו הכינוס ובעניין נזיקי ולא כספי.

19. במסגרת פש"ר 1572-01 "החברה הישראלית נ" גבילי ואח" נדונה סוגיה דומה לסוגיה בתיק דנן.

בהחלטה  מיום 26.4.11 קובעת  כבוד השופטת אלשייך  את הדברים הבאים:

"השאלה העומדת להכרעה הינה מה רשאי או אינו רשאי אותו נושה נוסף לעשות נוכח העובדה כי החוב כלפיו נוצר על ידי חייב פושט רגל במהלך פשיטת הרגל.
עיון בהלכה הפסוקה וכן בספרם של ד"ר א. גרוניס וכבוד השופט ד"ר ש. לוין מעלה כי אמנם אין ספק שמדובר בחוב אשר אינו בר תביעה אשר לא ניתן להגיש בגינו תביעת חוב. התוצאה היא כי מחד גיסא יכול היה הנושה המאוחר לנקוט בהליך עצמאי כנגד החייב אולם כפי שנאמר במפורש בספרם של גרוניס  ולוין הרי שהיכולת להפיק תועלת ממשית מן ההליך קרי, לממש נכסים הינה מוגבלת מאוד. מה פירושם של דברים? כל עוד לא ניתן לחייב הפטר (או לחילופין בוטלו הליכי פשיטת הרגל ללא הפטר נוכח ניצולם לרעה) הרי שכל נכסי החייב מוקנים לנאמן. די בכך בכדי להקים מחסום ולמנוע ממנו ממימוש נכסים כלשהו ממסת הנכסים של החייב אשר כאמור מוקנים לנאמן.
החריג האפשרי היחיד לכלל זה הינו נקיטה בהליך של פשיטת רגל שנייה - הליך בו לא נקט המשיב וזאת שמא נוכח סכום החוב הנמוך יחסית העומד לזכותו."

כבוד השופטת אלשייך קבעה בהחלטתה כי חרף ההבנה למצב המשיב הרי שלא יכול היה לממש על דעת עצמו נכסים של החייב .

20. כמו כן, ראה פש"ר (מרכז) 3816-09-10 גולן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' (פורסם בנבו). הזוכה אוחז בשיק שמועד פירעונו הינו מאוחר למועד צו הכינוס. במקרה הנדון, החייב בקש לעכב הליכי ההוצאה לפועל מכוח סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל. כן טען כי היה על הזוכה לבקש אישור בית המשפט לפתיחת ההליכים נגד החייב והוא לא עשה כן. הזוכה התנגד, טען כי החוב אינו בר תביעה, שכן נוצר לאחר מתן צו הכינוס, וכי הוא רשאי לפעול לפיכך לגביית חובות מהחייב.
    הנאמן טען כי החייב יצר חוב חדש לאחר צו הכינוס. כי חוב זה אינו חוב בר תביעה ולכן ניתן לבררו שלא במסגרת הליך פשיטת הרגל. עם זאת , הנאמן ציין כי נכסי החייב מוקנים לנאמן, ולכן , למרות שלא חל עיכוב הליכים לגבי בירור החוב לא יכול הזוכה לגבות את חובו מנכסים עליהם הצליח לשים ידו במסגרת הליכי ההוצל"פ משום שהנכסים הללו מוקנים לנאמן ועתידים להתחלק בין כלל הנושים. הנאמן הציע כי הזוכה יגיש אף הוא תביעת חוב על מלוא חובות החייב כלפיו שיהווה חלק ממצבת הנשייה הכוללת בתיק.
    
    פסק הדין מפנה לספרם של המלומדים שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל מהדורה שלישית (2010) 119 - נקבע כי אין מניעה לברר חוב שאינו בר תביעה במסגרת ההליכים המקובלים ושלא במסגרת הליכי  פשיטת הרגל. לכן אין דופי בהגשת השיק לביצוע נגד החייב בלשכת ההוצאה לפועל שהרי כך ניתן לברר את התביעה בגין השיק. אך לא כך הדבר לגבי נקיטת הליכי גבייה נגד החייב לגבי חוב שאינו בר תביעה. בספרם של לוין וגרוניס לעיל, גם אם הנושה האוחז בחוב שאינו חוב בר תביעה, יזכה בתביעתו נגד החייב, לא יוכל הוא לנקוט לאחר מכן, בהליכי גבייה נגד נכסי החייב שכן נכסי החייב כאמור מוקנים לנאמן.

באותו הספר צוין כי נקיטת הליכי גביה נגד החייב בגין חוב שנוצר לאחר מתן צו הכינוס ולפיכך המדובר כאמור בחוב שאינו בר תביעה, אינה שאלה פשוטה ,שהרי מחד גיסא, יש למנוע מצב בו הנושה יתערב בהליכי הוצל"פ נגד החייב ויפריע לפעולות הכנ"ר או הנאמן, אך מאידך גיסא, אין מניעה עקרונית לאפשר לנושה לנהל הליכים אזרחיים נגד החייב ולאחר מכן לפעול בלשכת ההוצאה לפועל כדי לאכוף את החוב. הובהר, כי ביחס לפירות תביעת נזיקין בגין נזקי גוף שאינם עוברים לנאמן יש לנושה בחוב שאינו חוב בר תביעה אפשרות לגבות את החוב בלשכת ההוצאה לפועל.

21. פירושם של דברים מכוח יישום האמור לעיל, הן מתגובת הכנ"ר והן מהאמור בפסקי הדין האמורים לעיל וכן מהאמור בספרם של שלמה לוין ואשר גרוניס, שהעוררת בתיק זה אינה רשאית לנקוט בהליכים מקבילים במסגרת תיק הוצל"פ זה כנגד החייב על אלו שממילא ננקטים כנגדו בהליכי פש"ר הגם יצירתו של חוב במהלכם של הליכי הפש"ר דנן.
    
    לא ראיתי כי העוררת טענה בעניין זה כי למשיב נכסים שאינם מוקנים לנאמן ושהנושה יכול היה להיפרע מהם , וכמו כן אין המדובר בתביעת נזקי גוף אלא המדובר בתביעה כספית . לכן העוררת לא תוכל לפתוח תיק הוצאה לפועל  ולנקוט בהליכי גביה נגד המשיב , כל עוד המשיב מצוי בהליכי פשיטת רגל, וזאת בטרם מתן אישור מבית המשפט של פש"ר . ככל ויינתן האישור יהא על לשכת ההוצאה לפועל  ליישם האישור שיינתן, לפתוח התיק ולעכב ההליכים בו.

22. ראה פשר (מרכז) 12125-08-13  עו"ד גיא גולדפרב נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ ואח' (פורסם בנבו) –"...בהקשר זה קבע בית המשפט העליון שגם במקרה של נושה שקיבל כספים במסגרת הליכי הוצאה לפועל לאחר שניתן צו כינוס, אותו נושה יידרש להשיבם לקופת פשיטת הרגל, לטובת כלל הנושים. הוראות אלו הקבועות בסעיף 91 לפקודה באות ליישם בהקשר של הוצאה לפועל את עקרון היסוד בדבר שוויון בין נושיו של החייב".
    
    ראה אף ער (חי') 46126-05-15 עלי יאסין נ' מרק גברילוב ואח' (פורסם בנבו)- בפסק דין זה בית המשפט הורה על השבת כספים לקופת הפש"ר. נקבע כי ההליך שבו פתח המערער בתיק ההוצאה לפועל לא הושלם לפני צו הכינוס והסכום הועבר ללשכת ההוצאה לפועל לאחר מתן צו הכינוס.
23. כאמור לא מצאתי כל סיבה לפתיחת ההליכים בהוצאה לפועל במקרה דנן, וזאת אף לאור החלטת בית המשפט המחוזי פש"ר 2613-09 לעיל. התיק דן בסיטואציה ספציפית ואיני סבורה כי בהחלטה זו יש כדי לשנות את האמור בסעיף 20 לחוק לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם – 1980  ההלכות והפסיקות שצורפו לעיל.
24. על כן אני  דוחה הערר שהוגש . העוררת תפנה לבית המשפט של פשיטת רגל ותציג בלשכת ההוצאה לפועל האישור לפתיחת התיק ככל שיומצא לידיה.
    בכפוף לאישור זה יפתח התיק ויעוכבו ההליכים בו.
    
    כפי השיקולים המובאים על ידי השופטת עינת רביד בפש"ר 2613-09 , סמכות הפיקוח במקרה כזה נדרשת בין היתר כדי שבית המשפט ידע כי נטען כלפי החייב כי הוא יוצר חובות חדשים, וכן כדי לבחון את דרכי ההתגוננות של החייב כנגד התביעה ואף כדי לעקוב  אחר סיום ההליך ולהקפיד כי לא יבוצעו פעולות אכיפה או ייגבו סכומים שיפגעו בקופת הכינוס ויהיו מנוגדים להקניית נכסי החייב לנאמן.
25. המזכירות תשלח ההחלטה בפקס ותוודא קבלתו במשרד ב"כ העוררת .

תאריך – 6.7.2016