פלוני נ' אלמונית

תביעת אב ( להלן אף "האיש") להפחתת חיובו במזונות ילדי הצדדים שנקבעו בהסכם גירושין שנכרת בינו לבין האם (להלן אף "האישה"). ההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק דין ביום 12.07.16 (נספח א' לכתב התביעה) (להלן: ההסכם).

1. הצדדים נישאו כדמו"י בשנת א' והתגרשו בשנת ב'. מנישואיהם נולדו שני ילדיהם: פלונית ואלמוני .

    

2. הליך קודם בעניין מזונות הילדים התנהל בבית משפט זה (תמ"ש 44861-02-15), בפני כבוד השופט דניאל טפרברג. בהחלטה למזונות זמניים מיום 25.03.15, חויב האיש בסך 1,500 ₪ למזונותיו הזמניים של כל אחד מהקטינים, בתוספת סך 1,400 ₪ עבור הוצאות מדור ואחזקתו (ובסך הכל 4,400 ₪ לחודש), ובמחצית הוצאות החינוך והרפואה (עמ' 8 להחלטה מיום 25.03.15 בתמ"ש 44861-02-15). ביום 12.07.16 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הגירושין בו הסכימו הצדדים בין היתר, כי ההחלטה למזונות זמניים תשמש כפסק דין (סעיף 17 להסכם).

    

3. כבר בראשית החיים המשותפים אובחנה האם כלוקה במחלת zzz ( עמ' 5 ש' 22-24 לדיון מיום 07.04.21), ובזמן שהתנהלו הליכי המזונות דלעיל קיבלה האם קצבת נכות מאת המל"ל, אם כי נפקותה של קצבת הנכות לעניין חישוב הכנסת האם, הושארה בצריך עיון בעת מתן ההחלטה למזונות זמניים.

    

4. באשר למשמורת וזמני השהות הוסכם שהאישה היא משמורנית העיקרית של שני הילדים, וזמני שהות האיש עם הקטינים היו פעמיים בשבוע, מתוכם פעם אחת כוללת לינה, ובכל סוף שבוע שני, החל מיום שישי ועד למוצאי שבת ( סעיף 9 להסכם).

    

5. מאז נקבעו זמני השהות בהסכם, הגיש האיש ארבע תביעות משמורת לבית משפט זה, בשתיים מהן עתר להרחבת זמני שהותו עם ילדיו (תלה"מ 12806-02-16, תלה"מ 14135-04-17), ובשתיים מאוחרות יותר עתר לצמצום זמני השהות עקב מגורים ב ג' עם רעייתו השניה ( תלה"מ 26302-08-18, תלה"מ 67971-10-18). האישה מצידה הגישה תביעה לאכיפת זמני השהות כפי שנקבעו בהסכם ( תלה"מ 32171-09-18).

    

6. לצרכי פסק הדין זה לא אפרט כלל השתלשלות העניינים וטענות הצדדים אלא אך אציין כי בדיון מיום 10.04.19, ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים על פיהן זמני שהות האיש במחיצת הילדים יעמדו על אחת לשבוע החל מן השעה 17:00 (איסוף מבית האם) עד למחרת בבוקר, וכן כל שבת שניה , החל מיום שישי עם סיום המסגרת החינוכית ועד למוצאי שבת (עמ' 3 לדיון מיום 10.04.19 תלה"מ 67971-10-18, תלה"מ 32171-09-18), ואלו הם הסדרי השהות הנוכחיים.

    

   טענות האיש:

7. לוז טענות האב הוא, כי בסמוך ולאחר אישור הסכם חלה הרעה ניכרת ביכולתו הכלכלית, המצדיקה שינוי שיעור חיובו במזונות ילדיו.

    

8. לטענתו, עת נכרת ההסכם השתכר סך 15,000 ₪ לחודש מעבודתו ב xxx בחלוף מספר חודשים מאישור ההסכם, עזב עבודתו ב xxx, ופנה לעבוד בחברת yyy כאיש מכירות, חברה בה אף השקיע כספים כפי שיפורט, והשתכר סך 7,500 ₪ לחודש ( סעיפים 5, 10, 13,14 לכתב התביעה).

    

9. בשנת 2016 נישא האיש בשנית. למרבה הצער, בן אשר נולד לו ולאישתו השניה נפטר חודשים ספורים לאחר הלידה. ברם, בהמשך, חודש אוקטובר 2018, התברכו האיש ורעייתו בבת. עם זאת, ולמרבה הצער, בחודש מרץ 2019 התגרשו השניים.

    

10. בשל קשיים אליהם נקלעה חברת yyy פוטר האב מעבודתו בסוף שנת 2017, ובשל הקשיים שחוו האיש ורעייתו השניה בשל פטירת בנם, נבצר ממנו לעבוד במשך חודשים ארוכים ( סעיפים ,14,16-17 לכתב התביעה, סעיף 3.4 לנספח ג' לתצהיר משלים).

     

    לטענת האב (שהתבררה בהמשך כלא מדויקת) מאז חדל הוא לעבוד, היינו מסוף שנת 2017, נכנס לסחרור כלכלי, ונאלץ לפדות כלל הפיצויים שקיבל מאת xxx בסך 250,000 ₪ (סעיפים 15,17 לכתב התביעה).

     

11. האב שקע בחובות בהיקף 400,000 ₪, בגינם פנה להליך פשיטת רגל המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 05.08.18, ניתן צו כינוס נכסים בהליך הפש"ר, והאיש חוייב לשלם לקופת הכינוס סך של 400 ₪ לחודש (נספח 2 לכתב התביעה). ביום 15.12.20, אושרה בבית משפט של הפש"ר תוכנית הפירעון אותה התווה המנהל המיוחד למשך 48 חודשים, והאיש קיבל הפטר מותנה, בכפוף לביצוע כדבעי של תנאי תוכנית הפירעון .

     

12. בהתאם לתוכנית הפירעון על האיש לשלם במשך 12 חודשים סך 400 ₪ לחודש (עד לחודש 01/22), והחל ממועד זה ישלם האיש סך 650 ₪ לחודש, למשך 36 חודשים נוספים (נספח 2 לכתב התביעה, נספח 3 לתצהיר המשלים).

     

13. כן נקצבו בהליך הפש"ר דמי מזונות ילדי הצדדים בסך 3,000 ₪ לחודש, בתוספת תשלום חודשי של 225 ₪ למשך 40 חודשים בגין חוב מזונות של שלושה חודשים (למיטב ההבנה חיוב זה עתיד להסתיים בחודש דצמבר 2021), וסך 1,500 ₪ לחודש, בגין מזונותיה של בתו הנוספת של האיש (סעיף 23 ונספח ד' לכתב התביעה, נספח 3 לתצהיר משלים).

     

14. לטענת האיש, שינוי הנסיבות המהותי בא לידי ביטוי בהרעה משמעותית שחלה בכושר השתכרותו דהיום , הן באשר להכנסתו מעבודה, והן מפאת הליך הפש"ר המתנהל בעניינו, לעומת המצב ששרר בעת אישור ההסכם.

     

15. בניגוד להכנסותיו עת נקבע שיעור המזונות שעמד אז על סך של 15,700 ₪ לחודש, עומדת הכנסתו היום ,ומאז חודש 12/18 על סך של 8,300 ₪ לחודש וזאת מעבודתו כיועץ שירות בחברת www( נספח 8 לכתב התביעה).

     

    כלל יכולותיו לרבות כושר השתכרותו נבדקו כדבעי אצל המנהל המיוחד, שקבע כי האיש ממצה כושר השתכרותו מעבודתו כיועץ שירות (סעיפים 23,28 לכתב התביעה, סעיפים 6-7 לתצהיר משלים).

     

16. כן טוען האיש להוצאות לא מבוטלות. האיש נושא בתשלומים בהליך הפש"ר (400 ₪, ובהמשך כאמור, 650 ₪), ומשלם דמי המזונות שנקצבו בהליך לשלושת ילדיו (3,000 ₪+, 1,500 ₪ ובסך של 4,500 ₪ לחודש). במצב הדברים דהיום, אין בידי האיש אף לשכור מדור ראוי למגוריו, האיש נאלץ להתגורר בבית הוריו המבוגרים, ומשתתף בעלות כלכלת משק הבית בסך 2,500 ₪.בנוסף נושא האיש בכלכלת הילדים עת הם שוהים עמו בסך 800 ₪ לחודש, בהוצאות נסיעה בסך 500 ₪ עת נוסע הוא להתראות עם בתו הנוספת המתגוררת עם אמה ב ג'. עוד טוען האיש, כי נושא הוא בתשלום בסך 400 ₪ עבור רכישת טלפונים לבתו וגרושתו ( סעיף 29 לכתב התביעה). דהיינו, סך ההוצאות בהתאם לכך עומדות על סך של 9,100 ₪ לחודש. אציין כבר כי ההוצאות לא גובו במסמכים וכי גובהן עולה על גובה הכנסותיו הנטענות.

     

17. באשר ליכולותיה הכלכליות של האישה טוען האיש, כי אלו אינן מבוטלות. כמו אז וגם כיום, האישה מתקיימת מעבודתה כמזכירה במשרד vvv, ומשתכרת סך 6,500 ₪ לחודש, ובנוסף מפאת מחלתה היא מקבלת נכות מאת המל"ל, על סך של כ 4,000 ₪ לחודש, ובצירוף קצבת ילדים בסך 241 ₪ לחודש, האם נהנית מהכנסה שוטפת בסך 10,500 ₪ לחודש.

     

18. בבקשתו לצירוף מסמכים וראיות מיום 16.03.21, טען האיש כי מתדפיסי תנועות חשבון הבנק שהומצאו על ידי הצדדים, עולה בבירור כי חשבון האישה מצוי דרך קבע ביתרת זכות, וכי בידי האישה חיסכון בסך 188,508 ₪ ( נספחים 4,5 לתצהיר משלים) .

     

19. האיש סומך ידיו על ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 ( להלן: הלכת בע"מ). עת אושר ההסכם בין הצדדים היו ילדיהם של הצדדים מקטני קטינים, משכך, בהתאם לדין האישי חוייב האיש לשאת בכלל עלות הצרכים, בעוד במצב הדברים דהיום, נוכח גילם, ברי כי יש להשית על הצדדים חיוב דמי המזונות כפי שנקבע בהלכת בע"מ בהתאם ליחסיות יכולותיהם הכלכליות והסדרי השהות . כאמור לעיל, האיש פושט רגל, ולו הוצאות לא מבוטלות, בעוד האישה נהנית מרמת חיים גבוהה.

     

20. האיש מבקש איפוא לקבוע חיובו בדמי מזונות ילדי הצדדים בסך 800 ₪ לכל ילד ( כולל מדור, אחזקת מדור, חינוך ורפואה). ( עמ' 14 ש' 7-10 לדיון מיום 07.04.21).

     

    טענות האישה :

21. האישה דוחה טענות האיש מכל וכל. לא זו אף זו, לשיטת האישה יש להורות על הגדלת חיובו של האיש בדמי המזונות, בצירוף חיובו בשיעור של 70% מהוצאותיהם המיוחדות והחריגות של הילדים.

     

22. לשיטת האישה, מאז אושר ההסכם חלה עליה משמעותית בהוצאות הילדים, הן נוכח גילם כיום, והן שעה שהאישה מספקת לילדים רמת חיים גבוהה, מעבר לזו הקבועה בחזקות העובדתיות הנוהגות בפסיקת בתי המשפט באשר לעלות צרכים בסיסיים של קטין.

     

    לטענתה, ההוצאות תלויות השהות של הקטינים עומדות על סך של 3,880 ₪ ואלו שאינן תלויות שהות על סך של 2,666 ₪ ובסך הכל הוצאות הילדים הן בסך 6,546 ₪ ( 3,406 ₪ עבור פלוני, 3,140 ₪ עבור אלמונית ). כן יש להוסיף הוצאות מדור והוצאות נלוות למדורם של הילדים בסך 2,530 ₪ לחודש.

     

23. באשר ליכולות האיש טוענת האישה, כי האיש עושה שימוש ציני בהליך הפש"ר המתנהל בעניינו ופעל להקטין הכנסותיו . לטענת האישה תלושי השכר שצירף האיש חסרים וחלקיים, וחישוב ממוצע השתכרותו החודשי לחודשים 01/19 -10/19 ( בשים לב כי האיש לא טרח להגיש שני תלושים), מלמד כי ממוצע משכורתו החודשי הוא בסך 9,100 ₪ ולא כאמור בטענותיו.

     

24. ממילא, יש לקבוע את כושר השתכרות האיש כאמור בהחלטה למזונות זמניים בסך 15,700 ₪ לחודש, ומכאן כי לא חל שינוי נסיבות מהותי בענייננו כלל ועיקר. בחירותיו של האיש לעזוב עבודתו, ולכלות כספיי הפיצויים הן בחירותיו שלו. לעניין זה מבקשת האישה להבהיר כי למיטב ידיעתה, האיש קיבל פיצויים בסך 400,000 ₪ , ודיווח למנהל המיוחד אך על סך 250,000 ₪ ומכאן כי סך 150,000 ₪ מסתיר האיש אצל בני משפחתו.

     

25. למיטב ידיעת האישה לאיש אין הוצאות כלל ועיקר, האיש אינו משלם להוריו דבר, אדרבא, מאז ומתמיד העניקו הוריו של האיש תמיכה כלכלית וסייעו לבנם, ולכל היותר ניתן לקבוע כי לאיש הוצאות אישיות בסך 2,000 ₪ לחודש - הא ותו לא ( סעיפים 37-40 לכתב ההגנה).

     

26. באשר לטענות האיש לעניין חסכונות האישה, מבקשת האישה להבהיר כי מפקידה היא כספים לחיסכון על מנת להבטיח עתידה הכלכלי בשים לב למצבה הבריאותי, המתדרדר כיום ועשוי להוסיף ולהחמיר בכל עת (סעיף 15.2 לתצהיר משלים), ומנגד יש לזכור, כי האיש נמצא בעיצומו של הליך פשיטת רגל, שבסופו יופטר מכלל חובותיו ( סעיף 15.4 לתצהיר משלים).

     

27. האיש אינו מקיים כדבעי זמני השהות, וממילא זמני השהות כפי שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט זה לאחר שלל תביעות שהגיש האיש, מועטים מאלו להם התחייב האיש במעמד אישור ההסכם. לעניין זה יובהר, כי אף את זמני השהות שנקבעו בהסכם לא קיים האיש מאז ומתמיד.

     

28. בשים לב לזמני השהות המצומצמים, ברי כי בידי האיש למצות עתותיו לעבודה. בחינת תלושי שכרו של האיש מלמדת כי בידי האיש לשוב להשתכר כפי שהשתכר בעבר (ואין זה מן הנמנע כי האיש אף פועל כאמור ומסתיר הכנסות מפאת הליך פשיטת הרגל). לא זו אף זו, שהאישה היא הנושאת במלוא נטל גידול הילדים, בעוד האיש אינו מטה שכם, ואינו נושא בחלקו בהוצאותיהם כלל ועיקר.

     

29. באשר להכנסתה מעבודתה כמזכירה במשרדvvv טענה האישה כי ממוצע הכנסתה החודשי לשנת 2019 הוא בסך 6,011 ₪ (סעיף 42 לכתב ההגנה). בתצהירי העדות צויין כי חלה הרעה בהכנסתה השוטפת. מפאת משבר הקורונה, נאלצה לשהות בחל"ת במשך למעלה מחודשיים ימים , בנוסף, נוכח הרעה משמעותית במצבה הבריאותי, נאלצה לשהות בחופשות מחלה ואין בידיה במצב הדברים כיום לעבוד במשרה מלאה, וכי ממוצע משכורתה מעבודתה בשנת 2020 הוא בסך 5,410 ₪ לחודש ( סעיף 15 לתצהיר, סעיף 4 לתצהיר משלים, נספחים ב'2 לתצהיר, נספח ב לתצהיר משלים).

     

30. באשר לגמלאות הנכות, בהתאם לתצהיר המשלים שהוגש גובה הקצבאות כדלקמן : 4,770 ₪ נכות (3,321 ₪ נכות כללית, 1,908 ₪ תוספת תלויים, בקיזוז 459 ₪ בגין הכנסות מעבודה שוטפת), 3,334 ₪ שירותים מיוחדים, 599 ₪ קצבת ניידות (הסכומים דומים לסכומים שפורטו בכתב ההגנה אך מעודכנים יותר).

     

    לשיטתה של האישה, כלל הגמלאות אותן היא מקבלת מאת המל"ל נועדו לשם כיסוי הוצאותיה הרפואיות והוצאות הנובעות ממצבה הרפואי, ומכאן כי אין להביאן בחשבון בעת חישוב יכולת ההשתכרות וההכנסה.

     

31. לעניין הוצאותיה הנובעות ממצבה הרפואי בכתב ההגנה פירטה האישה כדלקמן : תרופות ותוספים 900 ₪, התאמות דיור 300 ₪, טיפולים 600 ₪ ניידות ורכב ועזרת בני משפחה – 1900 ₪ ובסך הכל 3,700 ₪ לחודש ( סעיף 46 לכתב ההגנה).

     

32. בתצהיר המשלים טענה האישה וצרפה מסמכים רפואיים, כי חלה החמרה במצבה הרפואי, האישה מתקשה ל ___, ועתידה להתחיל טיפול בתרופה חדשה ( נספח א לתצהיר משלים, סעיף 3 לתצהיר משלים).

    נוכח ההחמרה במצבה, פירטה האישה הוצאותיה נכון למועד האמור כדלקמן: תרופות ותוספים – 1,600 ₪, טיפולים אישיים וטיפולי שיניים– 1,900 ₪ , התאמות דירה – 300 ₪, עזרת בני משפחה – 2,000 ₪ (סעיף 12 לתצהיר המשלים, סעיף 7 להשלמת טיעונים). לשיטת האם, מפאת ההחמרה במצבה הרפואי, נזקקת היא בעת הזו אף לטיפולי נטורופתיה, מרפאת כאב, ואף טיפולים לבעיות ____ ( סעיף 10 לתצהיר המשלים).

     

33. באשר להוצאה הנטענת "עזרת בני משפחה", טענה האם כי בעת הזאת אומנם מדובר בסכום סמלי בלבד, אך המדובר לשיטתה בהוצאות בני משפחתה המסייעים בידה בעת אשפוזיה התכופים, וכי בעתיד , נוכח ההרעה במצבה, ומפאת טבעה של המחלה בה היא לוקה, עתידה ההוצאה לגדול משמעותית.

     

34. כן ביקשה האם להביא בחשבון הוצאות אותן היא מוציאה בגין אחזקת רכבה, עת גמלת הניידות היא בסך 599 ₪, בעוד לשיטתה עלות אחזקת רכבה היא בסך 2,024 ₪ לחודש (טיפול שנתי – 1,200 ₪, פגעי מזג אוויר – 5,000 ₪ , ביטוח שנתי – 4,087 ₪, דלק 10,000 ₪ וירידת ערך – 9,000 ₪). ( סע' 12 לתצהיר המשלים).

     

35. באשר להוצאות מדור נטען כי האישה מתגוררת יחד עם הילדים בדירה שכורה, וכי עלות דמי השכירות היא בסך 4,500 ₪ לחודש (אומנם חוזה השכירות שצורף אינו נוקב בעלות דמי השכירות החודשית, יחד עם האמור, עלות דמי השכירות משתקפת בתדפיסי תנועות חשבון הבנק כדבעי). לטענת האישה הוצאות אחזקת המדור הן בסך 1,825 ₪ לחודש ( ארנונה - 75 ₪, תקשורת וכבלים – 280 ₪, ועד בית – 290 ש"ח, שירותי ניקיון – 880 ₪), ובסך הכל 6,325 ₪ לחודש ( סעיף 64 לכתב ההגנה). האם ביקשה אפוא לקבוע כי חלקה בהוצאות המדור הוא בסך 3,795 ₪ ( 60%*6,325 ₪ ), וחלקם של הילדים הוא בסך 2,530 ₪ ( 6,325 ₪ *40%).

     

36. האישה מקבלת סיוע מטעם משרד השיכון בסך 1,310 ₪ (סעיף 45 לכתב ההגנה) יוער, כי בכתבי טענותיה נקבה האם בעלות הוצאות מדור ללא הפחתת הסיוע ממשרד השיכון כלל, הן באשר לחלקה שלה בהוצאות והן באשר לחלקם של הילדים בהוצאות המדור. ובהשלמת טיעונים לעניין קצבת הנכות טענה כי הסיוע הוא אך לשם חלקה בעלות המדור, ואין להפחיתו ממדור הילדים ( סעיף 5 להשלמת טיעונים מיום 14.04.21).

     

    דיון והכרעה:

37. באשר לשינוי מזונות שנקבעו בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים נקבע בפסיקה כי "כשם שניתן לפתוח מחדש פסק דין רגיל למזונות, שניתן על יסוד הכרעתו העניינית של בית המשפט, כשמשתנות הנסיבות שינוי מהותי, כן ניתן לפתוח פסק דין, גם אם הוא ניתן בהסכמה". ראו: ע"א 5651/91 לב רן נ' לב רן (1993). ברם, הודגש כי לא בנקל יבוטל או ישונה הסכם בדבר מזונות, אשר קיבל תוקף של פסק דין, וכי על המבקש לשנות חיוב דמי מזונות שנקבעו בהסכמת הצדדים, מוטל נטל שכנוע חזק כי השינוי בנסיבות הנטען הוא כזה המצדיק התערבות בית המשפט בהסכם בין ההורים שניהם . ראו: ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187 (1982) (להלן – "עניין פייגה"); ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (1994); ע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד לח(1) 767 (1984) (להלן – "עניין קם").

     

38. על מבקש השינוי, בהיותו בבחינת " המוציא מחברו עליו הראיה", הנטל להוכיח כי מתקיימים שלושה תנאים מצטברים : שינוי נסיבות מהותי, שהוא בלתי צפוי ההופך את חיוב המזונות הקיים לבלתי צודק ומצדיק דיון מחדש בחיוב המזונות. ראו: מ"א (מחוזי ת"א) 957/93 פלונית נ' אלמוני, פס"מ נד(3) 133, 137 (1994); מ"א (מחוזי י-ם) 410/94 הלוי נ' הלוי (1996); עניין פייגה"); עניין קם; ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667 (1978); תמ"ש (ת"א) 14652/97 איתם נ' איתם (2003); ע"א 511/78 דלהרוזה נ' דלהרוזה, פ"ד לג(1) 449 (1979); ע"א 381/86 אבין נ' אבין (1986) ( להלן: עניין אבין).

     

39. הולדת ילד נוסף אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות ואין לצאת מנקודת הנחה שכל שינוי בהרכב המשפחתי החדש יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות (ראו: עניין אבין). הולדת ילדים נוספים תהווה שינוי נסיבות רק אם מוכח שהיא גרמה לשינוי מהותי במצב הכלכלי, וברי כי אל מול הולדת ילד נוסף, ישקלו המשאבים הכלכליים העומדים לרשות מבקש השינוי. ראו: ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי (1994).

     

40. הצדדים חלוקים אפוא במספר סוגיות כדלקמן: טענות האב בדבר שינוי נסיבות מהותי, ובכללן הליך פשיטת הרגל המתנהל בענייננו, שינוי לרעה במצבו הכלכלי ובפרט יכולת השתכרותו בפועל ובכוח, כן חלוקים הצדדים בנוגע לאופן חישוב גמלאות הנכות שמקבלת האם מאת המל"ל, ומכאן מהן יכולותיה הכלכליות של האם, ושיעור הכנסתה הפנויה.

     

    הסכם גירושין כולל:

     

41. בדיון ההוכחות טענה האישה , כי שעה שעסקינן בהסכם כולל אשר הסדיר כלל ענייני הצדדים, בעת המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים , ויתרה היא על זכויות כלכליות בסכומים לא מבוטלים וכי אין לשנות הסכמה אחת מתוך מכלול ההסכמות בין הצדדים ( עמ' 4 ש' 6-11 לדיון מיום 07.04.21).

     

42. האיש טען כי מדובר בהרחבת חזית, הוריתי כי ישיב אף לגופו של עניין וכי הצדדים יתייחסו לכך במסגרת הסיכומים. לגופו של עניין השיב האיש כי " היה ויתור דו צדדי משני הצדדים. היא הסכימה לוויתורים כלפיי ואני כלפיה" (עמ' 5 לדיון מיום 07.04.21).

     

43. אציין כי לא הוכח לפני שהיו ויתורים כלכליים מצד האישה (או מצד האיש) וכפי שיובהר להלן, מהראיות והעדויות עולה, כי חל שינוי נסיבות מהותי ביכולותיו הכלכליות של האב המצדיק התערבות ובחינה מחודש של החיוב במזונות, וזאת אף ככל שאכן היו ויתורים כוללים במסגרת הסכם הגירושין (ומבלי לקבוע כי אכן היו) .

     

     

    הליך פשיטת הרגל:

     

44. בכל הנוגע לטענות הצדדים, ובפרט טענות האיש לעניין מצבו הכלכלי שבעטיו פנה להליך פשיטת הרגל, אבהיר, כי אין בעצם קיומו של הליך לפשיטת רגל המתנהל כנגד התובע הפחתת מזונות כדי לקבוע קטגורית כי עצם נקיטתו היא כשלעצמה מהווה שינוי נסיבות מהותי (ראו והשוו: תמ"ש (נצרת) 10578-01-16 מ.דנ'ד.ג.ד ( 11.07.16); תמ"ש (ת"א) 51429-10-15 ב'.י'. נ' נ' ו' (06.06.2017);

     

45. לא מצאתי להדרש לטענות האב הן באשר לחוב המזונות שנוצר טרם ניתן צו הכינוס אותו נדרש הוא לפרוע, והן באשר לחוב המזונות שנוצר, ככל שנוצר לאחר צו הכינוס ( סעיף 26 לכתב התביעה, עמ' 5 ש' 5-7, עמ' 13 ש' 2 לדיון מיום 07.04.21), לא ברור מהם החובות, גובהם, מועד פירעונם, והאיש יפעל בהתאם לכלים המשפטיים הנתונים בידיו להסדרת חובו . ההליך שלפני עניינו התביעה להפחתת מזונות ממועד הגשת התביעה.

     

46. מן האמור לעיל עולה אפוא, כי אין בהליך הפש"ר כשלעצמו, ובמצב הנובע ממנו, כדי להוות שינוי נסיבות מהותי. ואולם, בנסיבות ההליך בפניי, סבורתני כי האיש לא תלה יהבו אך בהליך הפש"ר , אלא שעיקר טענותיו, אותן עלה בידו להוכיח הן כי חל שינוי נסיבות מהותי במצבו הכלכלי, באופן בו אין בידו להשתכר כיום כפי שהשתכר בעבר.

     

     

    כושר השתכרות האיש:

     

47. אין מחלוקת כי האיש עבד במשך למעלה מעשור ב xxx, וגובה הכנסתו עמד על סך של 15,700 ₪ לחודש. האיש החל עבודתו שם כשומר, והתקדם לאט לאט עד שהגיע לעבוד ביבוא ויצוא , הקשור למכס . מדובר היה בקידום בתוך מקום עבודה, אשר הניב לו גובה הכנסותיו, ברם, עולה כי עם עזיבתו את מקום עבודה זו, ובהעדר מקצוע ספציפי, לא הצליח האיש להגיע לגובה ההכנסה שהיה. לטענת האיש, העבודה ב xxx, היא מקום עבודה ייחודי, עם אופי עבודה ייחודי, האיש עבר תהליך סיווג ביטחוני גבוה, ומשכך זכה האיש באותה העת לתנאים ושיעור השתכרות גבוהים מאלו שנהגו ואף נהוגים כיום במשק ___.

     

48. לא נטען וממילא לא הוכח כי לאיש השכלה מיוחדת שאפשרה לו לעבוד ב xxx, או שרכש שם תחום התמחות המאפשר לו לעבוד במשרה זהה במקום אחר, והמאפשרות לו להשתכר כיום כפי שהשתכר הוא בעבר ( עמ' 9 -10 לדיון מיום 07.04.21).

     

49. מקום בו מן העדויות והראיות החפציות שהוגשו עולה בבירור כי האיש כיום עובד במשרה מלאה, מזה תקופה משמעותית ומכלל תלושי השכר שהוצגו אף עולה בבירור כי מידי חודש האיש עובד איי אלו שעות נוספות הרי שהכנסות אלו משקפות בפועל את כושר השתכרותו, וסבורתני כי בפועל לא עולה בידו להשתכר כפי שהשתכר בעבר (ראו: עמ"ש (חיפה) 28488-09-19 ר.ב. נ' ה.ב. (2020) אך יש לבחון מהו גובה הכנסתו בפועל.

     

50. מאז חודש אוקטובר 2016, ולמשך שנה לערך (היינו עד לסוף שנת 2017), עבד האיש בחברת yyy שכשלה. לגרסת האיש, מאז פיטוריו מחברת yyy ועד לתחילת עבודתו zzz לא עלה בידו לעבוד והאיש נאלץ לפנות אל המל"ל לשם דמי אבטלה ( סעיף 14 לכתב התביעה, סעיף 3.6 לנספח ג' לתצהיר המשלים, עמ' 6 ש' 15-18 לדיון מיום 07.04.21, סעיפים 10-11 לכתב התביעה בתלה"מ 67971-10-18 ).

     

51. לאורך הליך טען האיש כי הכנסותיו ויכולותיו הכלכליות נבדקו ונקבעו בהליך הפש"ר, וכי ממוצע הכנסתו החודשי הוא 8,300 ₪.

    ברם, ממוצע הכנסות האיש החל מ 1/19 ועד 10/19 (צורף לכתב התביעה) מעלה ממוצע הכנסות של 9907 ₪ לחודש. לטענתו, תלושי שכרו לשנת 2019, אינם משקפים כדבעי יכולות השתכרותו, עת בחלק מן החודשים נוספו לשכרו " בונוס יעדים", שמעניק המעסיק לעובדיו בגין מכירות, ועמידה ביעדים, אשר אינם רלוונטים בשל משבר הקורונה ומפאת קשיים כלכליים אליהם נקלע ה zzz, אשר ביטל את הבונוסים הניתנים לעובדים ( עמ' 6 ש' 25-33 לדיון מיום 04.07.21). ברם, טענה זו אינה מתיישבת עם תלושי המשכורת שצורפו על ידו משנת 2020 מהם עולה כי כללו אף בונוסים.

     

52. מבחינת תלושי השכר שהציג האיש, נמצא, כי בחודש 12/18 החל האיש לעבוד ב zzz ( נספח 8א לכתב התביעה), ברם, האיש התבקש בחקירתו הנגדית להבהיר הכנסות עליהן הצהיר בהליך הפש"ר בחודשים 10-11/18 ועלה כי בחודש 10/18 –השתכר סך של 10,719 ₪,ובחודש 11/18 –השתכר סך של 12,961 ₪ מעבודתו ב zzz (עמ' 6 ש' 19-24 לדיון מיום 07.04.21) (ראה אף תוכנית הפירעון בהליך הפש"ר. יצויין שהאיש לא טרח להציג תלושים אלו בפני בית משפט זה).

     

53. לא ניתן להתעלם מכך ששכרו של האיש כיועץ ___עמדה על סך גבוה יותר ופחתה מספר חודשים ספורים לפני הפניה לבית המשפט, כי ה___ התאוששו ממשבר הקורונה ושבו לעבודה סדירה (אם לא יותר מכך) ובהינתן שהאיש יכול למצוא עבודה אף כנותן שירות ב___ בשכר אותו קיבל בתחילה , אני מוצאת להעמיד את כושר השתכרותו על סך של 10,000 ₪ לחודש, ותוך התחשבות אף בשיעור השכר הממוצע במשק לשכיר העומד על סך דומה.

     

    מדובר בשינוי משמעותי במשכורת , כאשר האב נותר ללא חסכונות (ואדרש לכך עוד בהמשך) ובפרט כאשר בפועל הוצאותיו של האב גדלו נוכח חיובו במזונות לבת נוספת.

54. עוד לעניין יכולתו הכלכלית של האב, עלתה סוגיית סכום הפיצויים שקיבל עם עזיבתו את xxx: האב טען בכתב התביעה כי פוטר, עבר טראומה משפחתית עת נפטר בנו התינוק, ובנוסף הצורך בתשלום המזונות החודשי הכניסו אותו לסחרור כלכלי שהוביל לקריסתו הכלכלית , כאשר חובותיו עלו כדי 400,000 ₪ ומשכך פנה להליך פש"ר. עוד ציין כי בתקופת פיטוריו פדה מלוא זכויות הכלכליות ( סעיף 17 לכתב התביעה) . ברם, במהלך שמיעת הראיות עלה כי הזכויות הושקעו ב yyy ולטענתו ירדו לטמיון ( עמ' 3 ש' 13, עמ' 8 ש' 27-28 , נספח א לבקשת האב מיום 28.01.21). בין הצדדים היתה מחלוקת מה גובה הפיצויים – האם 250,000 ₪ או 400,000 ₪, כאשר במהלך ההליכים האב שמר על עמימות בטענותיו בעניין, באופן שפגם במהימנותו . בתדפיסים מאת המעסיקה, xxx, לא ברור לגמרי הסכום, והאם לא הוכיחה כי מדובר בסכום גבוה מזה שנטען על ידי האב. בפועל אין בכך בכדי להשפיע באופן מעשי על ההחלטה דנן שכן בית המשפט של הפש"ר קבע כי ככל שישתלמו לאיש איי אלו כספים מאותה השקעה, יועברו אלו לאלתר לקופת הכינוס, וכי לחוב המזונות דין קדימה, כך שעל אף הספקות שנותרו בעניין , אין לכך השלכה מעשית על ההחלטה.

     

55. באשר להוצאות האיש, כעולה מן הראיות האיש נושא בדמי מזונות עבור בתו מנישואיו השניים שנקצבו בהליך הפש"ר בסך 1,500 ₪ לחודש, ( עמ' 8 ש' 1-4 לדיון מיום 07.04.21).

     

56. כן יש להביא בחשבון הוצאות דלק בהן נושא האיש עת נוסע ל להתראות עם הבת. בהתחשב בהסדרי השהות המועטים (פעם וחצי בחודש בלבד), והמרחק הרב, יש להעריך את ההוצאה אותה הוא מוציא בשיעור דומה לאמור בטענותיו, היינו סך 400 ₪ לחודש ( עמ' 8 ש' 8-9, ש' 12-15 לדיון מיום 07.04.21).

     

57. על האיש לשלם בהליך הפש"ר סך 400 ₪ כפי שפורט לעיל, ומאוחר יותר סך 600 ₪ לחודש. בנסיבות אלו, יש להעריך את ההוצאה בה נושא האיש בסך 500 ₪ לחודש.

     

58. האיש כאמור מתגורר בבית הוריו ואין לו עלויות שכר דירה, בחקירתו הנגדית טען האיש כי השתתפותו בהוצאות משק הבית של הוריו היא בסך 2,000 ₪ לחודש, וכי נושא הוא בהוצאות בסך 800 ₪ עת ילדיו מגיעים לשהות בבית הוריו. ( עמ' 7 ש' 16-27 לדיון מיום 07.04.21),ודומה כי בסיכומיו זנח טענותיו באשר לנשיאה בהוצאות טלפון בסך 400 ₪ לחודש ( עמ' 13 ש' 2-10 לדיון מיום 07.04.21).אציין כי האיש מושך ייתרת משכורתו מהחשבון לאחר תשלום המזונות ולא ניתן לראות אסמכתאות לטענותיו אלו.

     

59. בנסיבות אלו, אניח כי יש לייחס לאיש הוצאות אישיות בסך 2,000 ₪ לחודש, הכוללות צרכי הילדים וזוהי אף עמדת האישה (סעיפים 37-40 לכתב ההגנה, עמ' 15 ש' 30-31 לדיון מיום 07.04.21).

60. מן האמור עולה אפוא, כי הכנסתו הפנויה של האיש היא בסך 5,600 ₪ לחודש [10000-1,500-500-400-2,000].

     

    יכולותיה הכלכליות של האישה :

     

61. באשר להכנסת האישה מעבודה, כמו אז ואף כיום, האישה עובדת כמזכירה במשרד vvv. בראשית ההליך טענה האישה ( וטענתה גובתה באסמכתאות) כי משתכרת היא מעבודתה דנן סך 6,011 ₪ בממוצע חודשי.

     

    מבחינת תלושי השכר שהוצגו לאורך כל ההליך כולו, עולה, כי האישה נאלצת לפדות ימי מחלה רבים, לטענתה מפאת מחלתה והצורך בטיפולים . מתלושי השכר לשנת 2020, עולה כי, האישה עובדת בהיקף 70% משרה, וכי ממוצע הכנסתה החודשי כיום עומד על סך 5,400 ₪. ( נספח ב' לתצהיר משלים, נספח ב1 לתצהיר, סעיף 15 לתצהיר האישה), ואני מעמידה גובה הכנסתה על סכום זה.

     

62. הצדדים חלוקים באשר לנפקות כלל הגמלאות אותן מקבלת האם מפאת נכותה מאת המל"ל. לשיטת האם, אין להביא בחשבון כלל הגמלאות , היות וכולן נועדו לכיסוי הוצאות הנובעות ממצבה הרפואי, ואף מהוות הן כפיצוי על כאב וסבל הנגרמים לה. לשיטת האם, ממילא, הוצאותיה עולות על גובה הגמלאות , והכנסתה היא אך הכנסתה החודשית מעבודתה במשרד vvv( סעיף 4 להשלמת טיעוני האם, סעיף 15 לתצהיר המשלים). לשיטת האיש, ההוצאות להן טוענת האם הן מופרזות ואף בגדר הוצאות רעיוניות, וכי אלו אינן מוצאות בפועל, וממילא נמוכות לאין ערוך משיעור הגמלאות, ומכאן כי יש להביא בחשבון כלל הכנסותיה מן הגמלאות, וכמעט ואין לקזז הוצאות שעה שאלו כמעט ואינן מוצאות בפועל ( עמ' 12 ש' 18-21, שעמ' 19 ש' 11-13 לדיון מיום 07.04.21).

     

63. כפי שפורט לעיל, הגמלאות מאת המל"ל הן כדלקמן : נכות כללית – 3,321 ₪, תוספת תלויים – 1,908 ₪ בניכוי 459 ₪ עקב הכנסות מעבודה . ( נספח ב' להשלמת טיעונים). קצבת שירותים מיוחדים בסך 3,334 ₪ לחודש, וקצבת ניידות בסך 599 ₪ , בנוסף משולמת לידי האם קצבת ילדים מאת המל"ל בסך 241 ₪ . כן מקבלת האם האם סיוע בשכר דירה מאת משרד השיכון בסך 1,310 ₪ לחודש, ובסך הכל ככל הקצבאות עומדות על סך של 10,400 ₪ לחודש.

     

64. כפי שיובהר להלן, סבורתני כי בעת קביעת הכנסת האם יש להביא בחשבון את קצבת הנכות הכללית יחד עם תוספת התלויים המשולמת לידיה, וכי אין לנכותה משיעור חיוב המזונות, מאידך, מצאתי כי אין להביא בחשבון את גמלת הניידות וגמלת השירותים המיוחדים שמקבלת האם, היות ותכליתן של אלו הוא לסייע לאם בניהול משק הבית, ובהוצאות הנובעות ממצבה הרפואי. יוער, התייחסות נפרדת תהיה בנוגע לסיוע מאת משרד השיכון.

     

    גמלת הנכות הכללית ותוספת התלויים :

     

65. באשר לגמלת הנכות הכללית, תכליתה הובהרה כדבעי בלשון החוק, ולפיה " נועדה להטיב את אובדן כושר ההשתכרות, ולתת בידי הנכה סכום שיסייע לו לעמוד בהוצאות המחייה השוטפות" (ראו: סעיפים 200-202 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה -1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי); ודבר הובהר אף בפסיקה ר' ע"א 1819/03 אבישג אברהם נ' ש.ר.ב ( בי"ח מעייני הישועה ( 12.03.06) פסקה 16 לפסק הדין. גמלת הנכות הכללית מהווה אפוא תחליף, או שמא אף השלמה להכנסת הנכה שמפאת מצבו נמנע ממנו למצות כושר השתכרותו כדבעי, ועל כן במסגרת חישוב גובה השתכרותה של האם תלקח אף היא בחשבון כחלק ממנה.

     

66. באשר לתוספת התלויים, בדיון ההוכחות נחלקו הצדדים ביניהם באשר לאופן חישובה בהחלטתי מיום 15.04.21, התרתי לצדדים שניהם להשלים טיעונים באשר לתוספת התלויים.

     

    הצדדים שניהם סומכים ידיהם על עמדת הפסיקה, האם הפנתה לפסיקת בית המשפט המחוזי, בעמ"ש 51826-11-12, שם נקבע כי "במקרים בהם קצבת התלויים מוענקת לאם עקב נכותה היא, אין מקום לזקוף קצבה זו על חשבון דמי המזונות בהם מחוייב האב" ( שאינו זכאי לקצבת נכות), פסק הדין לעיל, אושר בבית המשפט העליון בבע"מ 7976/13 .

     

    ודוק, נקודת המוצא היא כי כל עוד קצבת התלויים משולמת לידי האם בגין נכותה היא, יש להביאה בחשבון בעת בחינת הכנסותיה "....שכן, הקצבה ניתנת לאם הנכה חלף משכורת כאשר אין ביכולתה להשתכר.  קצבת התלויים במקרה כזה נועדה אפוא להקל על האם הנכה לפרנס את ילדיה ולדאוג לכל צרכיהם (מעבר לצרכים ההכרחיים).....במצב דברים זה, וכאמור לעיל, אין לנכות את קצבת התלויים מסכום המזונות. .." ( ראו: עמ"ש (חיפה) 7011-08-13 ג.גנ'נ.ג ( 12.01.2014); עמ"ש (חיפה) 51826-11-12 א.גנ'מ.ג ( 09.10.2013).

     

67. מן האמור לעיל, עולה אפוא המסקנה כי להכנסת האם מעבודתה , יש להוסיף סך 4,770 ₪ לחודש, שהם גמלת הנכות הכללית, בצירוף תוספת התלויים, ואין להפחית את קצבת התלויים מסכום המזונות.

     

    גמלת הניידות וגמלת שירותים מיוחדים :

     

68. באשר לגמלת הניידות, הובהר בפסיקה לא אחת , כי ההטבות המוענקות בהסכם הניידות אינן "בגדר פיצוי המוגבל בשל מצבו הרפואי-הביולוגי, אלא מטרתו לסייע במימון 'תחליף לרגליים' שאינן מתפקדות כראוי, ולהקל על ניידות המוגבל" ראו: עב"ל 1248/00 יהודה יששכר – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לט 212 (2003); דב"ע נד/01-20יהודה כץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 330 (1994);עב"ל 1195/02; ברוך אלרון – המוסד לביטוח לאומי, מיום 1.9.04; עב"ל 779/07 המוסד לביטוח לאומי – עמי נחמיאס, מיום 11.3.09). ובמילים אחרות, הענקת הסיוע מכוח ההסכם נועדה "להקל על פעילותו של ציבור הנכים ולהעניק הזדמנות שווה לנכה להשתלב בחיי העבודה ובחיי היום יום" ( ראו: עב"ל 1533/02 תקווה איילון – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע מ' 412 (2005); משכך, אין מקום להביא בחשבון גמלת הניידות בבחינת הכנסת האם.

     

69. בענייננו , בראשית ההליך, קיבלה האם גמלת ניידות בסך 1,196 ₪ מאת המל"ל, ברם, במהלך ההליך, הופחתה הגמלה לכדי סך 599 ₪ לחודש. ( נספח ד' לתצהיר משלים). לעניין הוצאותיה, האם אומנם טענה לעלויות דלק בסך 10,000 ₪ לשנה, ברם, מן הראיות עולה כי עיקר ההוצאות אותן מוציאה האם בגין רכבה הן בסך 600 ₪ בממוצע חודשי לערך.( ביטוח 4,000 ₪ לשנה, טיפול שנתי 1,200 ₪, דלק 2,000 ₪ לשנה ).( נספח ה' לתצהיר, נספח ו' לתצהיר משלים, נספח ה' לכתב ההגנה). בשולי הדברים יוער, כי לא מצאתי להביא בחשבון הוצאות בגין ירידת ערך, והוצאות "מזג אוויר" להן טוענת האם, הטענות לא הוכחו ולא העלויות הנלוות. דהיינו, בהתאם לראיות עולה, כי קביעת המל"ל באשר לשיעור גמלת הניידות, עולה בקנה אחד עם שיעור הוצאות הרכב, אין להפחיתן משורת ההוצאות בהן נושאת באם בעת בחינת הכנסתה הפנויה. ביתר שאת אבהיר, כי מפאת מצבה הרפואי של האם, ברי כי נזקקת היא לאותו "תחליף רגליים", המשמש לא אך לצרכיה שלה, אלא אף חיוני ונחוץ לשם התנהלותה עם הילדים.

     

70. גמלת השירותים המיוחדים מאת המל"ל, נועדה " לסייע לנכה לממן שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו". ( סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי).

     

    כעולה מן הראיות, גמלת השירותים המיוחדים שנקבעה לאם היא בשיעור 112%, וזאת היות ולדעת גורמי המל"ל האם נזקקת לעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היומיום ברוב שעות היממה "או הזקוק להשגחה מתמדת, זכאי לקיצבה מיוחדת בסכום השווה ל-111.9% מקיצבת יחיד מלאה"( תקנה 3ב לתקנות שירותים מיוחדים).

     

71. הזכות לגמלה מותנית אפוא, בהיות הנכה כמי שזקוק לדעת גורמי המל"ל, לסיוע בחיי היומיום. באשר לתכלית הגמלה ומאפייניה, נקבע "כי לא לשיפור רמת החיים היא מיועדת, לא למזון, לא לביגוד ולא לצרכים חיוניים אחרים, אלא לטיפול אישי בנכה' ו'לעזרת בית לשירותו האישי של הנכה ולמשק ביתו"( ראו: בג"ץ 5129-92 ליאור קרמן, הוריו שרה ואליהו קרמן נ' בית הדין הארצי לעבודה מז, 678, פסקה 5 לפסק הדין והאסמכתאות המוזכרות שם( להלן: הלכת קרמן). בבג"ץ 8269/05 פלוני נ' שר העבודה והרווחה( 29.04.2007) שב ביהמ"ש העליון על שנקבע בהלכת קרמן, " בקובעו את גמלת השירותים המיוחדים, הכיר המחוקק בצרכיו הייחודיים של חולה המבקש, חרף מחלתו, להמשיך ולשהות בביתו, והוא זקוק לשם כך לסיוע במימון השירותים שבכוחם לאפשר לו את המשך קיומה של שגרת החיים". ( פסקה 8 לפסק הדין).

     

72. נוכח האמור הרי שהגמלה נועדה לסייע לאם בהתמודדות חיי היומיום (ולא אך לכסות הוצאות רפואיות). ועל כן לא מצאתי להתחשב בה במסגרת גובה הכנסות האם, אם כי מנגד , היא משמשת לצרכים שונים שנתבעו על ידי האם, כגון עוזרת בית, התאמות בדיור וכן סיוע בני המשפחה ככל שישנה.

     

73. נוכח המפורט הרי שהכנסתה של האם עומדת על סך של 5,400 ₪ (משרה במשרד vvv) בנוסף עומדת לזכותה תוספת גמלת הנכות ותוספת תלויים בסך של 4,770 ₪ וכן קצבת ילדים בסך של 241 ₪ ובסך הכל עומדת הכנסתה על סך של 10,441 ₪ לחודש.

     

74. הוצאות האם הינן כדלקמן : 600 ₪ לחודש לערך בגין תרופות, 100 ₪ לחודש בגין שיעורי שחיה שנועדו להיטיב יכולות מוטוריות שנפגעו מפאת מחלתה, 400 ₪ לחודש טיפולים נטורופתיים. בנוסף, במהלך ההליך, קיבלה האם רישיון שימוש בקנאביס רפואי, שעלותו החודשית היא בסך 1,300 -1,500 ₪. ( נספח ו'1 לכתב ההגנה – פירוט התרופות ועלות קנאביס רפואי , נספח ד' לתצהיר) כן עולה מן הראיות כי מעת לעת, נדרשת האם לשאת בעלויות כדוגמת התייעצות עם רופא מומחה, ( 300 ₪), טיפול רפואי ייחודי, ( 1,150 ₪).

     

    הוצאותיה המוערכות של האם עבור עצמה, עומדות איפוא על סך מוערך של 3,500 ₪ לחודש.

     

75. עלות המדור סך 4,500 ₪, בניכוי סיוע משרד השיכון – 1,310 ₪, ובסך הכל, 3,200 ₪. חלקה של האם - 1,920 ₪ לחודש(*60%), הוצאות החזקת הבית עומדות על סך של 930₪ (כעולה מהאסמכתאות, בניכוי עוזרת בית) וחלקה בהוצאות אחזקת המדור בסך 558 ₪ לחודש. (930*60%)אציין כי לא מצאתי לקבל עמדת האם ולפיה כי הסיוע שניתן מאת משרד השיכון הוא אך בגין חלקה שלה, עת מן המסמך שצורף עולה בבירור כי גובה הסיוע הוא בהתאם למספר הנפשות המתגוררות עמה ובפועל מפחית את גובה שכר הדירה המשולם .

     

76. לעניין החיסכון העומד לזכות האם בסכום של כ 190,000 ₪ – בתביעת המשמורת שהגיש האיש עוד בשנת 2016, בה עתר הוא להרחבת זמני השהות, טען הוא כי יש לקבוע לו זמני שהות רחבים עם הילדים, נוכח מצבה הרפואי של האם שהולך ומחמיר. ( סעיפים 11-14, סע'16,20, 21-22 לכתב התביעה בתלה"מ 12809-02-16).

     

    מהמסמכים הרפואיים לאם קשיים לא מבוטלים ב_____, מסתייעת _______ והיא סובלת מכאבים קשים ב_________, ונוטלת מספר לא מבוטל של תרופות. ( נספח א' לתצהיר המשלים). משכך, לא מצאתי לקחת אותו בחשבון במסגרת הכנסות האם ומצאתי לקבל טענתה כי היא שומרת את הכספים ליום סגרירי ונוכח מצבה הרפואי המורכב והצפי מהחמרתו.

77. דהיינו, הכנסות הפנויות של האם עומדות על סך של 4,463 ₪(10,441-3,500-1920-558)

     

     

    יחס הכנסות הצדדים הינו איפא 55% (אב) ו 45% (אם) (הכנסתה הפנויה של האם 4463 ₪, הכנסתו הפנויה של האב 5,600 ₪

     

    חיוב המזונות :

78. מקום בו הוכח שינוי נסיבות מהותי, יש לקבוע את חיוב המזונות בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (2017) (להלן - "בע"מ 919/15"), גיל שני הילדים הוא מעל 6 שנים, לפיכך, ההורים שניהם חייבים במזונות הילדים מדין צדקה. יש לבחון אפוא את נשיאת הצדדים במזונות בדרך של שוויון מהותי, תוך בחינת כלל הצרכים אל מול כלל היכולות, וממילא אף תוך התחשבות בנטל המוטל על כל אחד מהצדדים. כך אף פסקו בתי המשפט המחוזיים, שפירשו את בע"מ 919/15. ראו: עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. (2017) (להלן - "עניין פ.ב."); עמ"ש (ת"א) 33549-04-16 פלונית נ' פלוני (2017); רמ"ש (מרכז) 14655-06-17 ר.ק. נ' ד.ק. (2017).

     

79. לשם קביעת חיוב המזונות על בית המשפט לקבוע ממצאים בארבע שאלות עובדתיות כדלקמן: צרכי הילד ועלותם; יכולתם הכלכלית של שני ההורים; יחסיות יכולתם הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו; וחלוקת זמני שהות. ראו: עניין פ.ב.

     

80. באשר לצרכי הילדים נקבעו בפסיקה חזקות עובדתיות, על פיהן סך ההוצאה עבור כלל צרכי הקטין עומדים בין 1,800 ₪ לחודש ל 2,200 ₪ לחודש , לא כולל הוצאות חינוך, מדור והוצאות אחזקת המדור.

     

81. סכום החזקות מדורג, בהתאם לכלל ההוצאה השולית הפוחתת, כך שחלקו של הצעיר יהיה גדול יותר, שכן הוא האחרון הנותר במשק הבית. ראו: ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599 (1988); בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (2013) בפסקה 24 לפס"ד השופט עמית. לשם השלמת דברים אלה יאמר, כי אף באשר לעלות המדור והוצאותיו נקבעו בפסיקה חזקות, לפיהן חלקו של ילד אחד בעלות המדור שלו ושל ההורה אצלו הוא שוהה את עיקר זמנו, מגיעה לכדי 30% מעלות המדור בכללותו ועלות מדור שני ילדים היא 40% ועבור שלושה ילדים 50%. ראו: ע"א 52/87 הראל נ' הראל, פ"ד מג(4) 201, 205 (1989); ע"א 764/87 אוהר נ' אוהר (1987); ע"א 3301/92 טלמור נ' טלמור (1993).

     

82. כאמור, בכתבי טענותיה, העמידה האם את צרכי הילדים בסך 3,140 ₪ עבור פלונית, 3,406 ₪ עבור אלמוני בחלוקה להוצאות תלויות שהות ושאינן תלויות שהות. גרסת האם באשר להוצאות מזון אותן היא מוציאה עבור כל אחד מן הילדים הינן גבוהות ואינן הולמות את חומר הראיות על פיו הוצאות המזון החודשית עבור הקטינים והאם, לרבות הזמנות אוכל מוכן עומדות על סך של 2,000 ₪ לחודש . הוצאות עבור ביגוד הינן גבוהות ואינן הולמות את יכולותו הכלכלית של האב ויש להעמידן על גובה סביר.

     

83. לא הוכחו צרכים מיוחדים של הקטינים, ויש להתאימם ליכולתם של ההורים. העובדה שהאם מוציאה סכומים גבוהים על ביגוד (אלף ₪ לחודש!) אין בהם בכדי לחייב את האב בכך, ויש להתאימה ליכולות. משכך, אני מוצאת להעריך את כלל צרכי הקטינים על סך של 2,200 ₪ לבת פלונית וסך של 2000 ₪ לבן אלמוני, בהתאם לכלל הצריכה שולית הפוחתת .

     

     

84. בנסיבות דנן, סבורני שאין מקום לחלק בין הוצאות תלויות שהות ושאינם תלויות שהות, עת מעדות האב עצמו עולה כי הוא אינו נושא בהוצאות שאינן תלויות שהות כלל ועיקר, ( עמ' 9 ש' 24 לדיון מיום 07.04.21).

     

    לעניין הוצאות המדור, כמפורט לעיל בדמי שכירות בסך 4,500 ₪ לחודש, בניכוי סיוע מטעם המשרד השיכון בסך 1,310 ₪ , ובסך הכל 3,200 ₪. הוצאות אחזקת המדור הן בסך 930 ₪ לחודש וסך הוצאות המדור והחזקתו עומדים על סך של 4,130 ₪. חלקם של הקטינים בכך הינו 40% ועומד על סך של 1652 ₪ .

    נוכח המפורט כלל צרכי הילדים עומדים על סך של 5,852 ₪ לחודש.

     

85. חלוקת זמני השהות כפי שהובהר לעיל היא פעם בשבוע כולל לינה, ובכל סופשבוע שני, בימי ו' החל משעות אחר הצהריים ועד לצאת השבת. חלוקת זמני השהות היא אפוא – 20% אצל האב, ויתרת הזמן – 80% אצל האם.

     

    משכך, ובהינתן שכלל צרכי הקטינים עומדים על סך של 5,852 ₪ , יחס הכנסות 55% (אב) ו – 45% (אם) ותוך התחשבות מועטה בהסדרי השהות הקיימים, אני מעמידה את השתתפות האב במזונות הקטינים על סך כולל של 3,000 ₪ לחודש בהתאם לחלוקה שתפורט בסיכום פסק הדין.

     

86. נוכח המפורט לעיל אני קובעת כדלקמן:

     

    • האב ישלם מזונות לילדיו לידי האם בסך כולל של 3,000 ₪ בהתאם לפירוט הבא:

       

      סך של סך של 1,200 ₪ למזונותיו של אלמוני , וסך נוסף של 600 ₪ למדורו. כן ישלם סך של 800 ₪ למזונותיה של פלונית וסך של 400 ₪ למדורה.

       

    • סכום המזונות ישולם מידי ראשון לכל חודש.

       

    • הסך הנ"ל צמוד למדד הידוע היום, והוא יעודכן אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב למפרע.

       

    • החיוב הינו מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, דהיינו, 30.7.2019. מכיוון שממילא נקצבו מזונות הקטינים במסגרת הליך הפש"ר הרי שלא מדובר במזונות שנאכלו.

       

    • בנוסף, ישאו הצדדים בהתאם ליחס הכנסותיהם בהוצאות הרפואיות של הקטינים, שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי המשלים, ובקיזוז החזרים. לרבות משקפיים, עדשות, טיפולים שיניים, אורטודנטיה, טיפולים רגשיים וכד' .

       

    • כן ישאו הצדדים בהתאם ליחס הכנסותיהם דלעיל בעלויות החינוך החריגות הכוללות חוג אחד לכל קטין, קייטנה מחזור ראחד בחודש יולי, תנועת נוער, שיעורי עזר בהסכמת הצדדים או המלצת המורה המקצועי, אבחונים ,טיפולים רגשיים , נסיעה לפולין, הוצאות חינוך בקיזוז המענק אותו מקבלת האישה מהמוסדר לביטוח לאומי.

       

      תשלומים אלה יבוצעו כנגד קבלות או אישורים, ובמקרה של מחלוקת בדבר נחיצות ההוצאה יכריע גורם החינוך הרלוונטי.

       

    • חיוב המזונות הינו עד גיל 18 או עד סיום התיכון או עד מועד הגיוס לצה"ל או לשרות לאומי לפי המאוחר לגבי כל אחד ואחד מהקטינים ובזמן השרות הצבאי/השרות הלאומי ישלם האב בגין כל אחד מהקטינים שליש מסכום המזונות ששולם עבורו ערב גיוסו.

       

    • פיגורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.

       

    • קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם בנוסף למזונות דלעיל.

       

87. בכך הגיע תיק זה לסיומו.

88. אין צו להוצאות.

     

     

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, י"ב חשוון תשפ"ב, 18 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.