יזם שניסה לקדם מוצר טכנולוגי עבור צה"ל, טען שענקית הטכנולוגיה הביטחונית הפרה את ההתחייבות שלה להשקיע בו. אחרי 5 שנות דיונים אלביט הצליחה להוכיח שנסוגה מהפרויקט ולא התחייבה לדבר.
יזמים צריכים לקחת בחשבון שיש סיכוי שהמיזם בו הם משקיעים לא יצלח. כך כתבה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב צילה צפת בשבוע שעבר, במסגרת פסק דין שדחה תביעה של 3.8 מיליון שקל נגד אלביט מערכות. את התביעה הגיש יזם שטען כי החברה פרשה ממיזם עסקי משותף בניגוד להתחייבותה כלפיו.
לפי כתב התביעה, שהוגש לבית המשפט ביוני 2012, היזם פנה לאלביט ב-2007 והציע לה להשקיע במוצר שפיתח – פיתרון טכנולוגי לבעיית גניבת הנשקים בצה"ל.
לטענתו, אחרי שניהל עם נציגי החברה משא ומתן הובטח לו כי היא תיכנס לפרויקט אם צה"ל יהיה מעוניין במוצר. בעקבות זאת, הוא עמל במשך שנה וחצי לשווק את הפרויקט ואף השיג, לטענתו, את התעניינותה של ראשת מדור האבטחה בצה"ל.
אלא שזמן מה לאחר שהודיע ל"אלביט" כי יש אור ירוק ל"פיילוט", אלביט הודיעה שהיא לא מעוניינת לקחת חלק בעסקה.
טענתו העיקרית של היזם הייתה שאלביט הפרה כלפיו התחייבות חוזית. הוא הציג בבית המשפט התכתבויות רבות שמעידות לטעמו על כך שאלביט הייתה מחויבת להוציא את המיזם לפועל ולהשקיע במוצר, והתנערותה ברגע האחרון הייתה מנוגדת לחוק החוזים. בתביעתו הוא דרש 3.8 מיליון שקל כפיצויים על הפרת חוזה, עגמת נפש והפסד שעות עבודה.
תגובתה של אלביט לתביעה הייתה הכחשה מוחלטת של התחייבות חוזית כלשהי. החברה טענה כי בינה לבין התובע התנהלו מגעים שבמהלכם היא בדקה את כדאיות הפרויקט, ובסופו של דבר החליטה שאינו מתאים לה.
החברה הוסיפה גם טענה אחרת, שלפיה אף אם התחייבה לקחת חלק במיזם, התחייבותה הייתה בכפוף להתחייבות רכישה מצה"ל – תנאי שלא התקיים שכן ההסכמה לנסות את המוצר לא מעידה שצה"ל היה רוכש אותו לבסוף.
התנהלות עסקית לגיטימית
פסק הדין של סגנית הנשיא צפת ניתן בחלוף כ-5 שנים של דיונים, ובמסגרתו היא הודיעה על דחיית התביעה.
השופטת צפת ציינה בפסק הדין כי יכולים להיות מצבים שבהם ייקבע שיש עסקה מחייבת גם ללא חוזה חתום, אך במקרה הנוכחי אין מספיק ראיות או עדויות לעסקה כזו.
השופטת לא מצאה סימוכין לכך שאלביט הבטיחה לתובע הבטחה מחייבת ברמה חוזית.
היא קבעה שבכל ההתכתבויות בין התובע לבין החברה אין נכונות מפורשת מצד אלביט להשתתף במיזם של התובע, וכי המשא והמתן שהתובע ניהל ממילא לא היה מול גורם שהיה מוסמך לקבל הצעה עסקית בשמה.
יותר מזה, מהראיות עלה שלא הייתה הסכמה על פרטים מהותיים רבים, בהם פרט חשוב מאוד, "אם לא החשוב ביותר", כלשון השופטת – מהות המוצר.
לסיכום, השופטת כתבה כי "מטבע הדברים, לצורך הקמת מיזם חדש יש להשקיע שעות עבודה רבות, ואין כל ביטחון אם המיזם יצליח, אם יכשל או כלל לא ייצא אל הפועל. על כל יזם לקחת בחשבון שיתכן והמיזם עליו הוא עובד לא יצלח".
תביעת היזם נדחתה כאמור, והוא חויב לשלם לאלביט (יחד עם החברה שבבעלותו) הוצאות משפט ו-58,500 שקל שכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעים: עורך דין חוזים הילה סמורזיק
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יוחאי שלף ועו"ד עמיחי טיסמבאום
עו"ד יעל הדר זימן
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.