האישה תבעה שלום בית אך במקביל ניהלה נגד בעלה תביעות בבית המשפט למשפחה. הבעל הודיע כי אינו מוכן לחזור לאישה שנלחמת בו ותבע גירושין. בפסק דין שהותר לפרסום באחרונה הובהר כי אף שהאישה נהגה כחוק, צעדיה לא היו חכמים, והובילו לכך שבעלה מאס בה.
פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בנתניה עסק בשתי תביעות מנוגדות: האחת לשלום בית והשנייה לגירושין.
מרוץ הסמכויות מטריד אתכם?
עורך דין משפחה
אחד הדברים שהקשו על הדיינים הייתה העובדה שמצד אחד האישה תבעה שלום בית ברבני, ומצד שני הגישה תביעות לפירוק שיתוף ולמזונות בבית המשפט למשפחה. האישה אמנם פעלה בהתאם לזכותה החוקית, אך מעשה זה הוביל להסלמת הסכסוך.
"קיפוץ ודילוג זה בין הערכאות הינו מותר ולגיטימי על פי החוק... אך לעיתים... לא כל מה שצודק הינו גם מחוכם", כתב אב בית הדין, הרב יעקב זמיר בפסק הדין.
הקרע בין בני הזוג, המנהלים אורח חיים דתי, אירע לפני כשלוש שנים. בתחילה הייתה זו האישה שהגישה תביעת גירושין שבה תיארה "סבל ארוך שנים" עם בעל שאינו מעוניין בילדים ומתחמק מקיום מצוות פרו ורבו. במקביל היא גם הגישה תביעה למזונות אישה, ובשתי הערכאות פעלה להוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ, שבעקבותיהם נמנע מבעלה לצאת לטיול בחו"ל.
אלא שלאחר מכן, האישה חזרה בה, ביקשה מבית הדין למחוק את תביעת הגירושין ובמקומה פתחה תביעה לשלום בית, תוך שהסבירה כי הייתה בסערת רגשות ובלחץ להישאר ללא כלום. אלא שהבעל כבר החליט שמספיק והגיש תביעת גירושין. הוא טען כי אשתו אף הגישה נגדו תביעה לפירוק שיתוף, מה שמעיד על כך שתביעתה לשלום בית אינה כנה. הוא טען בנוסף כי מאס בה עקב המלחמה הכוחנית שהיא מנהלת מולו, מה גם שהיא סובלת ממומים כמו מצמוץ בעיניים וכאבים בעת קיום יחסים.
לא הותירה פתח לתקווה
הרב זמיר פתח את פסק הדין בציון לגנאי לבעל, שלא הוכיח את טענותיו למומים כלשהם אצל האישה (טענות שזנח בסיכומים). "... חבל שהועלתה טענה שכזו, באנשים יראי שמים עסקינן תופסי תורה ואוהביה, ולברי אוריין ודאי שאין צריך להזכיר דואהבת לרעך כמוך", כתב.
לאחר מכן ניגש הרב לבחון את עילות הגירושין. בהתייחס לעילה של חוסר כנות בתביעת שלום בית, כתב הרב כי "מי שמבקש שלום נדרש בראש ובראשונה לנהוג בשלום, להניח את כלי המלחמה ומכשירי הפירוק, ולהותיר פתח לתקווה לו ולבן זוגו, ולצערי הרב לא כך עשתה האשה שבפנינו".
ואולם, למרות זאת "והרבה מפאת כבודה של האשה הנצבת לפנינו וכבוד בית אביה", החליט הרב לראות בה כמי שלא הבינה עד הסוף את משמעות ההליכים שננקטו בשמה, ורק מסיבה זו דחה את עילת הגירושין.
באשר לעילה השנייה, ה"מאיסות", הרב סקר את דברי החכמים בנושא כדי לבחון אם העילה, שבדרך כלל שמורה לאישה, מתקיימת גם כשמדובר בגבר. הרב קבע כי בהחלט סביר כי הבעל מאס באשתו לנוכח הטקטיקה המשפטית "רווית הכוח" שנהגה בה. אך גם הפעם החליט שלא "לקפוץ" לצעד קיצוני ונמנע מחיוב האישה בגט.
פסק הדין הסתיים, אם כן, בהמלצה לאישה "לראות נכוחה את המציאות ולהתגרש". שני הדיינים הנוספים, הרבנים אברהם שינדלר ויהודה יאיר בן מנחם, הצטרפו לקריאה זו, תוך שהובהר לאישה כי אם לא תסכים להתגרש – ייאלץ בית הדין לשקול חיוב בגט.
- ב"כ האישה: עו"ד אברהם ברזל
- ב"כ הבעל: עו"ד רוני עוזר
* עורך דין ירון גרוס עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.