האישה טענה כי על בן זוגה לשעבר להשיב לה 275,000 שקל שנתנה לו אחרי הזכייה. בית המשפט קבע שכל הראיות מובילות למסקנה שהסכום ניתן כמתנה
השופט אביים ברקאי דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד אדם עמו היו לה יחסים זוגיים במשך כ-30 שנה. האישה סיפרה כי לאחר שזכתה בסכום עתק בלוטו העבירה לאיש 300,000 שקל כהלוואה אך הוא החזיר לה 25,000 שקל בלבד. השופט מצא 7 נימוקים לדחיית התביעה וביניהם העובדה שבחלופת מכתבים נרגשת בין הצדדים לא הוזכר עניין ההלוואה כלל.
התובעת סיפרה שהצדדים היו בני זוג שנים רבות ושניהם רווקים ללא ילדים. ב-2008 היא זכתה בפרס הראשון בלוטו שעמד על 40,000,000 שקל (לפני מס). עם זכייתה העבירה לנתבע 200,000 שקל ובהמשך העבירה לו 100,000 שקל נוספים בשתי פעימות.
לטענתה, העניקה את הסכום כהלוואה אך הוא השיב לה רק 25,000 שקל.
הנתבע טען כי סכומי הכסף הועברו כמתנה, בדומה לכספים אחרים אותם הרעיפה התובעת על מקורביה לאחר הזכייה. הוא הוסיף כי הנתבעת אף אישרה בזמן אמת בכתב יד ובחתימתה שסכומי הכסף הועברו לו כמתנה, בהמשך לדרישת רואה החשבון שלו.
התובעת השיבה בהקשר זה כי חתמה על האישור רק כדי ״שמס הכנסה לא ישים יד על הכסף״ וכי לא הבינה במה מדובר.
הנתבע הוסיף כי עשרות שנות הקשר בינו לבין התובעת התאפיינו בעליות ומורדות. הוא הגיש מכתב שכתב לתובעת בכתב ידב-2017 המכיל 25 דפים ובו התייחס לקשר ביניהם.
התנהלות נדיבה
השופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב ציין כי התובעת לא הציגה את מכתב התשובה ששלחה לנתבע כתגובה למכתבו. הנתבע צירף מכתב זה ממנו עולה בבירור ובאופן חד משמעי שעיקר טענותיה נסובות סביב חייהם המשותפים, האהבה ביניהם, טענות ביחס להתנהלות מצערת, תקוות, אכזבות, בגידות ועוד. ואולם, אין דבר בעניין השבת ההלוואה.
השופט הדגיש שלא נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה. בנוסף, התובעת לא פנתה לנתבע בסמוך להעברת הכספים ואף לא שנים לאחר מכן בדרישה להשבת הסכומים.
השופט ציין עוד שחייהם של הצדדים לא התנהלו על מי מנוחות והיה ניתן לצפות שבתקופה בה היחסים היו עכורים התובעת תעמוד על השבת הכספים ולא תמתין שנים ארוכות עד הגשת כתב התביעה.
כנימוק נוסף ציין השופט שהעברת הכספים כמתנה תואמת את התנהלותה הנדיבה של התובעת לאחר הזכייה, שכללה בין היתר רכישת דירה לכל אחד מאחייניה.
עוד ציין השופט כי התובעת אישרה בכתב ידה ובחתימתה שהסכומים הועברו כמתנה בהתאם לדרישת רואה החשבון של הנתבע. הוא דחה את טענתה כי מסרה את האישורים ״לצרכי מס״ בלבד.
כמו כן כתב השופט שיש היגיון בהעברת המתנה שכן לא מדובר בשני זרים אלא באנשים שניהלו ביניהם קשר זוגי ארוך שנים.
לבסוף ציין השופט כי אחי התובעת הודה בעדותו כי נודע לו על ההלוואה רק בתקופה הסמוכה להגשת התביעה.
בנסיבות אלה דחה השופט את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 20,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 19027-04-19
- ב״כ התובעת: עו״ד בני דון יחייא, עו״ד נוגה שפרלינג
- ב״כ הנתבע: עו״ד שלום פוריס
עו״ד עזרא גולדמן
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.