דרישות צורניות
כדי לענות על שאלות אלה יש לפנות למושכלות יסוד שבדיני חוזים בכלל ובדיני ביטוח
בפרט.
סעיף 23 לחוק החוזים )חלק כללי(, התשל"ג - 1973 )להלן: "חוק החוזים"(, קובע
כדלקמן:
"חוזה יכול שיעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי
לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים".
סעיף 61 )ב( לחוק החוזים מרחיב את עקרונות חוק החוזים, מעבר לחוזים. הוא מחיל את
הוראות חוק החוזים "גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם
נובעים מחוזה".
צרוף סעיפים 23 ו - 61 )ב( לחוק החוזים הנזכרים לעיל יוצר עקרון וחריג בצידו:
העיקרון אומר כי יש תוקף לפעולות משפטיות או לחוזים )בתנאי שניתן להוכיח הצעה
וקיבול( גם ללא צורה פורמלית )חתימה, טקס, אישור נוטריוני וכיוצ"ב(.
החריג מבהיר כי במקרים מסוימים שנקבעו מראש בחוק וכן במקרים מסוימים שהצדדים הסכימו
עליהם - אין די בהצעה וקיבול בלתי פורמליים כדי לתת תוקף לפעולות משפטיות או
לחוזים, אלא נדרשת טקסיות צורנית.
אכן קיימים תחומים משפטיים מוגדרים מראש המהווים חריג שבהם על פי חוק נדרשת טקסיות
צורנית. לדוגמא:
לשם ביצוע "עסקה במקרקעין" אין די בהצעה וקיבול אלא נדרש שההתחייבות שנותן המוכר
תהיה "בכתב" וכן נדרש שההתחייבות תירשם בלשכת רישום המקרקעין. )סעיפים 7 ו - 8 לחוק
המקרקעין, התשכ"ט - 1969(.
לשם כריתת הסכם ממון בין בני זוג, אין די בהצעה וקיבול בין בני הזוג. אין גם די בכך
שההסכם ייעשה בכתב. בנוסף להצעה ולקיבול, ובנוסף לכתב, יש בחוק יחסי ממון בין בני
זוג, התשל"ג - 1973 דרישה שהסכם יחסי הממון יקבל את אישור בית המשפט לעניני משפחה
או בית דין דתי מוסמך.
העדר צורניות בחוזה ביטוח
ומה בתחום הביטוח האם חל העיקרון, או החריג לעיקרון?
בתחום הביטוח אין דרישה צורנית מסוימת לעשיית חוזה ביטוח. בית המשפט העליון קבע עוד
בשנות השבעים בד"נ 13/67 בחן נגד רוזנצוויג פ"ד, כ"ב )569 )1, כי חוזה ביטוח איננו
טעון כתב. די בכך שיוכח כי נעשו הצעה וקיבול בעל פה, או בכל דרך אחרת.
אומר על כך גם פרופ' אורי ידין, נסח חוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 )להלן: "חוק
הבטוח"(:
"לפי החוק החדש אין עוד ספק שחוזה ביטוח אינו טעון צורה מיוחדת... ואמנם: אם כי חוזי
ביטוח נעשים על פי רוב בכתב, נעשים גם רבים בעל פה, בטלפון, בטלקס וכיוצא באלה".
המסקנה אם כן היא, שהדין הישראלי והפסיקה, בבואה לפרש את הדין, אינם מעלים דרישה
צורנית לעשיית חוזה ביטוח. חוזה בטוח יכול להכרת "בעל פה, בכתב, או בצורה אחרת".
מכאן שחוזה ביטוח יכול להכרת גם באמצעות דואר אלקטרוני; מה גם שדואר אלקטרוני נחשב
ל"כתב" - ועל כך נרחיב להלן.
יצוין כי עד היום, למיטב ידיעתי, אין בנמצא פסק דין ישראלי המכיר בתקפותם של הסכמי
"הקש וקבל" באינטרנט ו/או הסכם שנכרת באמצעות דואר אלקטרוני. יחד עם זאת, מהמפורט
עד כה ראינו שהדין הישראלי נותן תוקף בצורה רחבה להצעות וקיבול שנעשו "בעל פה,
בכתב, או בצורה אחרת". יש בסיס מוצק להנחה לפיה בית המשפט יתן תוקף לקיבול שנעשה על
ידי הניצע בדרך של לחיצה על מקש המבטא "אני מסכים" באינטרנט או בדרך של אישור הצעה
באמצעות דואר אלקטרוני; זאת בתנאי כמובן שאין מדובר בתחום משפטי שבו נדרשת טקסיות
נוספת - כמו אישור ערכאה משפטית מוסמכת לחוזים של יחסי ממון בין בני זוג, או רישום
בלשכת רישום מקרקעין )דרישות צורניות שדוגמתן אינה נדרשת בחוזי ביטוח כאמור(.
כמו כן, יש להניח שבתי המשפט בישראל ילכו בדרך בה הלכו בתי המשפט בעולם, אשר יוצאים
מנקודת הנחה ברורה שהסכמי "הקש וקבל" באינטרנט וכן הסכמי דואר אלקטרוני הם הסכמים
תקפים.
דרישת הכתב לביצוע פעולות מסוימות בתחום הביטוח
כפי שהובהר עד כה, לשם כריתת חוזה ביטוח אין החוק דורש שהכריתה תיעשה "בכתב". כן לא
מועלית בחוק כל דרישה צורנית אחר. לפיכך, דעתי כאמור היא, כי חוזה ביטוח יכול
להיעשות גם באמצעות מקש מתאים המביע הסכמה באינטרנט, או באמצעות דואר אלקטרוני.
כעת עולה השאלה לגבי אותן פעולות מסוימות שנקבעו בחוק הביטוח כחייבות להיעשות
"בכתב". מדובר במספר פעולות שחוק הביטוח דורש כי הן תבוצענה "בכתב" לדוגמא:
הודעה על ביטול חוזה הבטוח כתוצאה מגילוי הפרת חובת הגילוי מצד המבוטח )סעיף 7 )א(
לחוק הביטוח(.
שתי ההודעות הנדרשות לשם ביטול חוזה הבטוח )בהתראות של 15 יום ו - 21 יום בהתאמה(
כתוצאה מאי תשלום פרמיה )סעיף 15 לחוק הביטוח(.
תביעה בכתב שעל המבוטח להגיש למבטח לאחר קרות מקרה הביטוח )סעיף 23 )א( לחוק
הבטוח(.
הודעת המבוטח למבטח כי הסוכן הוא שלוחו של המבוטח )סעיף 33 )א( לחוק הביטוח(.
הסכמה בכתב של האדם שחייו מבוטחים - כאשר בעל הפוליסה אינו האדם שחייו מבוטחים
)סעיף 42 )א( לחוק הבטוח(.
וכן פעולות נוספות.
פענוח חזותי ונראה לעין
כאמור כדי שלפעולות המשפטיות הנזכרות לעיל, כמו גם לפעולות משפטיות מסוימות נוספות
בתחום הבטוח, יהא תוקף, יש צורך על פי הוראות חוק ספציפיות שהן תעשנה "בכתב".
חוק הפרשנות, התשמ"א - 1981 קובע כי כאשר המילה "בכתב" מופיעה בחיקוקים יש לפרשה
כדלקמן:
"בכתב" - לרבות בכל דרך אחרת של הצגת אותיות, ספרות או סימנים בצורה הנראית לעין או
הניתנת לפענוח חזותי".
פקודת הפרשנות ]נוסח חדש[, קבעה אף היא הגדרה שבמהותה דומה להגדרת חוק הפרשנות:
"בכתב" - לרבות בדפוס, בליתוגרפיה, במכונת כתיבה, בצילום ובכל דרך אחרת של הצגת
מלים או ספרות, או העתקתן, בצורה הנראית לעין".
העיקרון העולה מחוקי הפרשנות הנזכרים לעיל הוא, אם כן, שכל הצגת מלים, אותיות, או
סימנים בצורה "הנראית לעין" וכן הצגת אותיות, ספרות או סימנים בדרך "הניתנת לפענוח
חזותי" נחשבים ל"בכתב" ביחס לאותן הוראות חוק הדורשות כי הפעולות המשפטיות המוסדרות
על ידן תעשנה "בכתב".
מאחר והעברת הודעות בדואר אלקטרוני היא בהחלט "צורה הנראית לעין" של הצגת אותיות,
ספרות וסימנים ומאחר ובוודאי ניתן לפענח חזותית הודעה המועברת באמצעות הדואר
האלקטרוני, אזי דואר אלקטרוני, או דפי האינטרנט בהחלט מספקים את דרישת הכתב בכל
אותן פעולות משפטיות שהכתב מהווה תנאי לתקפותן.
מסקנה זו מתחזקת לנוכח שני פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט העליון )ע"פ 323/84
שריקי נגד מדינת ישראל פד"י לט )505 )3 ובג"צ 2303/90 פיליפוביץ נגד משרד המשפטים
פד"י מו )410 )1( אשר השוו אמצעים אלקטרוניים בהם מאוחסנים מאגרי מידע של הרשויות
למסמכים ופנקסים "פיזיים" וכן קבעו כי סרט הקלטה של קולות נחשב כתב למרות שמדובר
בפענוח לאזנו של השומע בלבד. מדברי השופטים עולה כי על אחת כמה וכמה היה נחשב סרט
ההקלטה לכתב לו ניתן היה לפענוח חזותי.
חיזוק נוסף ניתן למצוא בפקודת הראיות, התשל"א - 1971 הנותנת מעמד של ראיה בכתב לפלט
מחשב המוגדר בחוק המחשבים התשנ"ה - 1995, לאמור - "נתונים, סימנים, מושגים או
הוראות המוצגים בכל דרך שהיא על ידי מחשב".
מהוראות חוק ומפסקי דין אלה עולה בבירור כי מקום שהחוק דורש שפעולה מסוימת בענייני
ביטוח תיעשה "בכתב", הרי גם דאר אלקטרוני נחשב לכתב. מסקנה זו יש לסייג בכך שכאשר
החוק דורש תנאי נוסף ל"כתב", יש כמובן לקיים תנאי זה. כך לדוגמא, אם המבוטח מעביר
הצהרת בריאות באמצעות דואר אלקטרוני, ניתן לקבל הצהרה זו, אולם כאן יש להקפיד ולמלא
גם אחר הוראות סעיף 4 לחוק הבטוח הדורש כי לפוליסה הנשלחת למבוטח יצורף העתק של
תשובות המבוטח בדואר האלקטרוני.
העדר חתימת המבוטח
בית המשפט העליון פירש את דרישת ה"כתב" שבחוק הבטוח באופן שכדי לקיימה לא נדרשת
חתימת המבוטח על הצעת ביטוח, או על הצהרת בריאות. גם לא נדרש שהכתב בו נרשמות
התשובות בטופס הצעת הביטוח, או בהצהרת הבריאות יהא כתב ידו של המבוטח דווקא. הדרוש
הוא רק הכתב. וזה יכול להיות גם כתב ידו או הדפסתו של הסוכן, או של איש חברת
הביטוח. עם זאת חייבים כמובן להוכיח שהתשובות שהועלו על הכתב על ידי הסוכן, או איש
חברת הבטוח היו תשובותיו של המבוטח עצמו. לצורך כך חייבים כמובן להביא עדות מהימנה
של הסוכן, או של איש חברת הביטוח המאשרים כי התשובות נרשמו על ידם מפיו של המבוטח.
סיכום
על בסיס הוראות החוק והפסיקה שהובאו לעיל דעתנו היא שהמצב המשפטי הקיים בישראל,
מאפשר לחברות הביטוח ולסוכני הביטוח לקבל באמצעות אתרים באינטרנט או באמצעות דואר
אלקטרוני הצעות לביטוח, לאשר כיסויים ביטוחיים, לשלוח הודעות ביטול, לקבל תביעות
ולבצע פעולות אחרות בתחום הביטוח אפילו נדרש כתב כתנאי לקיומן.
החשוב הוא להקפיד, כמובן, כי פעולות אלה תשמרנה באופן שניתן יהיה על פי חוק
המחשבים, התשנ"ה - ,1995 להוציא רשומה לשם הוכחת ביצוע הפעולות ותוכנן.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.