הבקשה נדחתה לאחר שהתברר כי בני הזוג נותרו נשואים עד ליומה האחרון של האישה. משפחתה חויבה לתקן את הכיתוב על המצבה כך שיכלול גם את הבעל
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה לאחרונה עתירה של אישה לנשל את החתן שלה מירושת בתה המנוחה ולקבוע שהעיזבון שייך לה. השופטת הילה גורביץ עובדיה קיבלה את התנגדות בעלה של המנוחה לבקשה וקבעה כי לנוכח כישלון חמותו להוכיח שהוא נפרד מבתה לפני מותה המצער, הרי שמבחינת דיני הירושה הוא היורש שלה.
המנוחה נפטרה לאחר מאבק עיקש במחלה שקיננה בה. מספר שנים לפני מותה היא עזבה את ביתה שבדרום ועברה לגור עם אימה שבצפון על מנת להיות קרובה לבית החולים בו עברה טיפולים. מאילוצי עבודה בעלה נותר לגור בביתם שבדרום אך הוא שמר על קשר טלפוני עם אשתו ואף הגיע לבקרה מדי פעם בפעם.
לאחר מות האישה הגישה אימה את התביעה לבית המשפט. היא טענה, באמצעות עו"ד עידן שקד, כי בני הזוג היו פרודים מאז 2013 לאחר שבתה עזבה את בעלה ועברה לגור איתה. לטענתה הוא לא דאג לה לפני מותה, התעלם ממצבה הנפשי, זלזל בה ולא סייע לה כלכלית. בנסיבות אלה טענה האם שאין לראות בו בן זוג יורש לצורך חוק הירושה, והעיזבון שייך לה.
מנגד טען הנתבע, באמצעות עו"ד מירב ברונר, כי היה נשוי למנוחה שנים רבות ונאמן לה כל הזמן. לדבריו ההחלטה על מעבר אשתו לגור עם אימה הייתה משותפת ונבעה מהצורך לגור בסמיכות לבית החולים.
לטענתו, בתקופה זו שמר איתה על קשר טלפוני, הגיע לבקרה מדי שבוע, ליווה אותה לטיפולים ואף נסע איתה לבודפשט כדי להתאוורר. הוא הוסיף כי משפחתה של אשתו לא אהבה אותו ואף נמנעה מלהזכיר את שמו על המצבה שלה.
כתב פתק בכותל
השופטת ציינה כי טענת התובעת, לפיה הנתבע אינו בן זוגה של בתה לעניין חוק הירושה – אינה רצינית. היא התרשמה שהתובעת לא באמת חשבה ככה, אלא פשוט כעסה על הנתבע שלשיטתה לא דאג מספיק לבתה כשהייתה על ערש דווי, ואם לא די בכך - גם נסע לטייל בצרפת.
ואולם, קבעה השופטת, העובדה שהמשפחה ציפתה מהבעל ליותר והתבדתה, לא יכולה להביא לשלילת מעמדו כבן זוג.
יתרה מכך, גם התובעת בעצמה לא ראתה בזמן אמת את בני הזוג כפרודים. כך, התובעת העידה שבאחת הפעמים התקשרה לעבודתו של הנתבע, לבקשת בתה, ונאמר לה שהוא טס לצרפת. בהקשר זה הוסיפה התובעת: "זה בעל זה? לא מתבייש. אשתו. זרק אותה והלך".
לדברי השופטת, מדובר בראיה ברורה לכך שהתובעת לא ראתה בבני הזוג כפרודים. "על מה יצא קצפה וכעסה של האם אם הצדדים היו פרודים?" תהתה.
בתוך כך השופטת קיבלה את טענת הנתבע כי לא נטש את אשתו אלא נשאר בדרום כדי לא לאבד את עבודתו. היא גם ציינה שבתקופת מחלה הוא כתב לה תפילה בכותל המערבי.
בנסיבות אלה נקבע שהנתבע הוא בן זוגה של המנוחה לעניין חוק הירושה, ועיזבונה שייך לו.
לנוכח התוצאה הורתה השופטת למשפחת המנוחה להוסיף על המצבה את הכיתוב "בעלי", שיבטא את אובדנו של הנתבע.
התובעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד הנתבע בסך 18,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.