לפסק הדין בעניין פני-גיל נ' גלעדי
בית משפט השלום בת"א קבע, כי לקוחה שסיכמה עם עורך דינה על תשלום שכר טרחה על בסיס הצלחה, אך החליטה להפסיק את ההתקשרות בטרם הושלם ההליך, תשלם לעורך הדין פיצויי ציפייה בניכוי עלותו הסבירה של המשך הטיפול בתיק ע"י עורך דין אחר.
בין התובע, עו"ד המתמחה בתביעות נזיקין ובתביעות המתבררות בבית הדין לעבודה, לבין הנתבעת נחתם הסכם שכר טרחה. הלקוחה, אשר החליקה ונפצעה בעת ששהתה בבית מלון במסגרת פעילות שאורגנה ע"י מקום עבודתה, הגישה תביעה נגד בית המלון וחברת הביטוח, ובנוסף הגישה לבית הדין האזורי לעבודה תביעה להכרה בפציעתה כתאונת עבודה. בהגשת התביעות הללו יוצגה הנתבעת על ידי עו"ד אחר, אותו החליף התובע.
הסכם שכר הטרחה כלל התחייבות לתשלום שכר טרחה על בסיס הצלחה בלבד בשיעור 25% מכל סכום שיתקבל, כאשר צוין במפורש כי שכר הטרחה אינו כולל ערעורים. לימים, התקבלה תביעת הלקוחה כנגד המל"ל ונפסק כי האירוע מהווה "תאונת עבודה", אך פנייתה למל"ל לקבלת תשלום גמלת נכות נדחתה.
הלקוחה ביקשה להגיש ערר על החלטה זו, ולפיכך סיכמה עם עורך הדין כי עבור ייצוגה בערר ישולם שכר טרחה נוסף של 5,000 שקלים, אולם בטרם הוגש הערר, הודיעה לעורך הדין על רצונה לנתק את ההתקשרות עימו. הערר הוגש לבסוף ע"י עורך דין אחר ובמסגרתו שונתה החלטת המל"ל ונקבעו ללקוחה 19 אחוזי נכות ועל בסיס החלטה זו, קיבלה מהמל"ל כ 90,000 שקלים.
לטענת התובע הכספים שקבלה הלקוחה הינן תוצאה של פסק הדין המכיר בפציעתה כ"תאונת עבודה", ולכן עליה לשלם לו 25% מהכספים שקיבלה.
הלקוחה מצידה טענה, כי הפסיקה את ההתקשרות עם התובע בין היתר לאחר שגילתה כי להסכם הוספו מספר שורות לאחר שחתמה עליו, ובכל מקרה, הכספים שולמו לה לאחר שהופסקה ההתקשרות עם התובע ובזכות ההצלחה בערר שהגיש עבורה עורך דין אחר.
הלקוחה הפרה את ההסכם
השופט רונן אילן קיבל את התביעה, אם כי באופן חלקי בלבד. ראשית דחה השופט את טענת הלקוחה בדבר זיוף ההסכם לאחר שנחתם, משזו כלל לא הוכחה.
נקבע כי ככלל רשאי לקוח להפסיק את התקשרותו עם עורך דינו טרם הושלמו ההליכים, אך זאת בתנאי שהפסקת ההתקשרות נובעת מ"סיבה הוגנת". במקרה זה, כך נפסק, נראה כי החלטת הלקוחה להתקשר עם עורך דין אחר נובעת משיקולי כדאיות כלכלית גרידא, ולפיכך מהווה הפרת הסכם והתובע זכאי לפיצוי בשל כך.
השופט דחה את טענת עורך הדין כי הוא זכאי לשכר טרחה של 25% מהכספים שקיבלה הלקוחה, מאחר והוא לא טיפל כלל בערר אשר בלעדיו לא היו משולמים הכספים, אך קבע כי עורך הדין זכאי לשכר טרחה בדמות פיצוי ציפייה, כאשר בנסיבות העניין, לאור העובדה שפסק הדין בתביעה נגד המל"ל ניתן לאחר כשלש שנות ייצוג, ומהווה את הבסיס לגמול הנכות ששולם ללקוחה, יש לחשב את הפיצויים על בסיס הסכם שכר הטרחה בהפחתת ההשקעה הסבירה של הלקוחה בערר.
בסיכומו של דבר, חויבה הלקוחה לשלם לעורך הדין 11,022 שקלים, וכן נפסק כי בהתחשב בהתנהלות הלקוחה אשר האשימה את עורך הדין בזיוף שלא היה וניסתה לשלול ממנו כל תשלום למרות שהצלחתו היא שהביאה בסופו של דבר לקבלת הכספים, יש לחייבה לשלם לעורך הדין שכר טרחה של 10,000 שקלים.
לפסק הדין בעניין פני-גיל נ' גלעדי
למדור: חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.