מאת: עו"ד נאוה סרף - הרשקוביץ
להכרעת הדין בעניין מדינת ישראל נ' פלונית
לאחרונה, בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב הרשיע אם בעבירה על חוק לימוד חובה. כתב האישום הוגש נגדה, לאחר שהילד, תלמיד כיתה ח', נעדר במשך חודשיים תמימים משנת הלימודים הקודמת והיעדרויותיו התכופות נמשכו גם בשנת הלימודים הנוכחית.
תלמיד כיתה ז' ממרכז הארץ נעדר במשך חודשיים תמימים מבית הספר - החל מחופשת הפסח של שנה"ל 2013-2012 ועד לתום השנה. היעדרות ארוכה זו הצטרפה לשורת היעדרויות נוספות במהלך שנת הלימודים.
התרעות מנהלת בית הספר, היועצת וקצינת הביקור בפני אמו של התלמיד לא סייעה. האם רק אמרה שבנה נמצא במשבר בשל התעללות שעבר בבית הספר הקודם בו למד. היא סירבה בכל תוקף להצעותיהן לשלוח את הילד לטיפול.
תלונותיהן של המנהלת וקצינת החינוך לרשויות הובילו להגשת כתב אישום נגד אם התלמיד בגין עבירה על הוראות חוק לימוד חובה.
במסגרת הדיונים בתיק, ניסו ביהמ"ש וגורמי החינוך למנוע את ההליך הפלילי ונתנו לאם עוד הזדמנות. אלא שכבר במהלך שנת הלימודים 2013-2014 נמסר שהקטין, שעלה לכיתה ח' בחסד, נעדר תכופות מבית הספר.
משכך, ניגש השופט אביים ברקאי מבית המשפט לענייני מקומיים בתל אביב, להכריע בתיק נגד האם.
האם טענה להגנתה, בין היתר, שככל הנראה היעדרויות בנה קשורות לטראומה שחווה בבית הספר הקודם בו למד, וכי אושרו בידי רופא. עם זאת, היא לא הציגה את האישורים הרפואיים לבית הספר או לבית המשפט.
הילד צריך להתמודד עם החיים
השופט ברקאי הסביר שחוק לימוד חובה, המחייב את ההורים לדאוג שילדיהם יגיעו באופן סדיר לבית הספר, תכליתו לדאוג להכין את הילדים לחיים לא רק ברמה המקצועית, אלא גם, ולא פחות חשוב מכך, למסגרת החברתית.
לפי השופט, היעדרות מבית הספר עלולה למנוע מהילד ללמוד על החיים ומשמעותם: על ההבדל בין טוב לרע, על סובלנות, שוויון וחופש. עוולות ונזקים שנגרמים לתלמיד במהלך שנות לימודים, הדגיש השופט, אינן מצדיקות היעדרות ממושכת, אלא להיפך: בבית הספר לומד התלמיד איך להתמודד עם העוולות ולחפש פתרונות, והדבר מפתח אצלו תפיסת מוסר וצדק.
לקיחת חלק בלימודים, הוסיף השופט, מפתחת בתלמיד גם תחושת שייכות. "קטין הגדל ללא תחושת שייכות עלול להפוך לבוגר הנמנע מתחושת שייכות. בוגר כזה עלול לא למצוא עצמו בשום מסגרת חברתית אחרת... במצב כזה ייפגע הבוגר אך תיפגע גם סביבתו", סיכם השופט את דבריו.
באשר לאם, הנאשמת, הרי שהיא לא סיפקה בהסבריה כל הוכחה שעשתה ככל יכולתה להביא את בנה ללימודים. גם אם היא לא הייתה מעוניינת בטיפול שהוצע לה על ידי צוות בית הספר, היא לא הייתה רשאית לאפשר לבנה להיעדר במשך חודשים ארוכים מלימודיו, בזמן שלא עשתה דבר כדי למצוא פתרון חלופי אחר, כמו למשל, להעבירו למסגרת אחרת. התנהלות זו של האם, קבע השופט, אינה ראויה ואינה עומדת בדרישות החוק.
לפיכך, האם הורשעה בעבירות על חוק לימוד חובה. גזר הדין והעונש שהוטל על האם טרם פורסמו.
הפקרת חינוכו של ילד משמעה הפקרת עתידו. חוק חינוך חינם הינו כלי חברתי חשוב שמממש את עקרון השוויון: כל קטין זכאי לקבל חינוך ללא קשר למצבו הכלכלי. סיכול מטרה זו ע"י ההורה האמון על הקטין מחייב את התערבות המדינה ולכן הכרעת הדין מוצדקת ונכונה. עם זאת, לטעמי, ראוי שהמחוקק יעביר את הסמכות לדון במקרים כאלה מביהמ"ש לעניינים מקומיים לביהמ"ש לענייני משפחה.
להכרעת הדין בעניין מדינת ישראל נ' פלונית
*עו"ד נאוה סרף הרשקוביץ עוסקת בדיני משפחה
**הכותבת לא ייצגה בתיק
***שמות ב"כ הנאשמת לא פורסמו.
**** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחיות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדבקים האמורים.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.