הגרפולוגיה ככלי לאבחון אישיות אדם
משך שנים רבות תפסה הגרפולוגיה מקום נכבד כמדע שימושי וככלי לאבחן אישיותו של האדם, כאשר הגרפולוגיה המשפטית משמשת ככלי עזר בשירות מערכת המשפט ועוסקת בהשוואת כתבי-יד, אימות חתימות ובדיקת זיופים.
אכן, הבדיקה היחידה בנושאים אלה היא בעזרת אבחון של גרפולוג או מומחה לכתב-יד, אשר חוות דעתו תאשר ותקבע אם אכן הכתב ו/או החתימה הנם אוטנטיים, או שמדובר מדובר בזיוף.
על הבסיס המשפטי וההכרה במקצוע הגרפולוגיה ובגרפולוג המומחה, ניתן ללמוד מדברי כב' מ"מ נשיא ביהמ"ש העליון, השופט זוסמן, כבר לפני 35 שנה, שקובע כי "מקצוע הגרפולוגיה הגיע היום לדרגת מדע שימושי ואין עוד להטיל ספק בכושרו של הגרפולוג לגלות זיופים. יחד עם זאת, תמיד מצטרפת סכנה וקיים חשש שחוות הדעת נוטה לבעל הדין שהזמין את המומחה. כל אלה חייבים להיות שיקולים שהשופט צריך להביא בחשבון".
ע"פ 352/71 אברהם טל נ' מדינת ישראל פ"ד כ"ו (2) 107
כשאנו בודקים במהלך השנים כיצד ביהמ"ש העליון מקבל את מעמדו של הגרפולוג כמומחה בביהמ"ש ואת מקצוע הגרפולוגיה בכלל, אנו מוצאים את דבריו המאלפים של כב' הנשיא השופט שמגר, כבר בשנת 1990 בע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים פ"ד מז (3) 262,263,240:
"על מקצוע הגרפולוגיה נאמר כי הגיע לדרגת מדע שימושי ולכן מותר – ולעיתים קרובות אף רצוי – לעשות שימוש בחוות דעתו של גרפולוג על-מנת לבסס טענה בדבר אמיתותה (או אי-אמיתותה) של חתימה...חיוני לשמוע עדות מומחה".
גם כב' שופט ביהמ"ש העליון תיאודור אור, מצטרף בהמשך ומביע דעתו בנושא: "...בית המשפט אינו מומחה לכתב-יד, אין לו הכישורים לבצע אבחנות דקות בדבר זהותו של בעל חתימה פלונית. לכן, במצבים בהם מתעוררת שאלה רצינית בדבר אמיתות חתימה, רצוי להיעזר בחוות דעתו של גרפולוג מומחה"
(ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד אסעד קנג' אבו סאלח, פ"ד נ (1) 499-510 )
מהו מעמדו של הגרפולוג המומחה בכלל והמומחה מטעם ביהמ"ש בפרט?
אכן, יש רלוונטיות רבה לעניין מינויו של המומחה מטעם ביהמ"ש. כאשר גרפולוג התמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בהסכמת הצדדים, תתפרש הסכמתם כויתור על העדת גרפולוגים מומחים מטעמם. לא כך כאשר המינוי נעשה שלא בהסכמה, שכן אז עומדת לכל צד הזכות להביא כראייה גרפולוג מומחה מטעמו.
(ראה ע"א 2688/95 פנחס נ' כרם מהנדסים פ"ד נ(5) 742 וגם 3112/93 עיזבון וולף נ' מושב גן השומרון פ"ד מ"ח (5) 397 )
על מעמדו המיוחד של מומחה מטעם ביהמ"ש נמצא בתקנות סדר הדין האזרחי בסעיף 130 (ב) (ג): "מונה מומחה מטעם ביהמ"ש והוגשו באותו עניין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין...לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין...אלא הודיע בעל הדין על רצונו לחקור אותם..."
"מונה מומחה מטעם ביהמ"ש בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני..."
המשמעות היא, כי במידה שהגישו הצדדים חוות-דעת מומחה קודם מינויו, כאילו לא הגישו, ולא יוכלו גם לאחר מכן, להגיש חוות דעת של גרפולוג או מומחה.
כאשר בית המשפט מינה גרפולוג מומחה מטעמו, שחוות דעתו תספק נתונים מקצועיים לצורך הכרעת הדיון, ללא ספק ביהמ"ש יאמץ אותה, אלא אם ימצא סטיה בולטת שפוגמת באמינותו, או שמסקנתו של המומחה מוצגת בצורה לקונית ללא פירוט והסבר כיצד הגיע למסקנה.
(ראה: ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא פ"ד מ(2) 936, 949, ע"א 558/96 שיכון עובדים נ' רוזנטל פ"ד נ"ב (4) 563, ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ' מעיינות הגליל המערבי פ"ד מ"ה (2) 111, ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי פ"ד ל"ט (4) 185,189)
בפני ביהמ"ש מונחות מספר חוות-דעת מקצועיות, כיצד עליו לנהוג ואיזו חוות דעת להעדיף?
כשאנו בודקים סוגיה זו, לכאורה על ביהמ"ש להעדיף את חוות-הדעת של המומחה הלא תלוי, שמונה על ידו, אך כנגד זה כאשר מדובר בריבוי מומחים עם דעות שונות, הגישה הנכונה היא לקבוע מיהו המומחה שחוות דעתו מתיישבת ביותר עם מכלול הראיות, העדויות והעובדות שהובאו בפניו.
כאשר עדות מומחה, שמונה ע"י ביהמ"ש , לא ערוכה בצורה מספיק מסודרת, מאורגנת ובהירה, כך שאינה מאפשרת לכל אחד להתרשם מדרך הבדיקה ולהבין כיצד התקבלה המסקנה, אזי יעדיף ביהמ"ש שלא לקבל את חוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש, אלא את חוות הדעת של אחד מהצדדים.
בעניין זה, ראה דברי כב' השופטת רחל ערקובי, מביהמ"ש השלום בת"א:
"אין זו הלכה כי יש לקבל חוות-דעתו של מומחה מטעם ביהמ"ש כעובדה גמורה. נאמר כי תפקידו של המומחה לסייע לביהמ"ש וכי אם סוטה ביהמ"ש מהאמור בחוות הדעת שניתנה ע"י מומחה מטעמו, ישנו צורך בנימוקים "כבדי משקל".
כאשר ביהמ"ש בודק האם נימוקים "כבדי משקל" אלה התממשו, עליו לבדוק לא רק את עדותם של הצדדים ותצהיריהם, אלא גם את עדותו וחקירתו של המומחה שמונה".
ת"א 25678/03 מגדל חב' לביטוח נ' סבן יואב 05 (11) 130
כיצד ישתכנע ביהמ"ש לפסוק בהתאם ל חוות דעת גרפולוגית?
התשובה לכך, היא שקיפות ופירוט התהליך שבו הגרפולוג הגיע למסקנתו, כשהוא גלוי וברור לפני השופט. חשוב מאד שחוות-דעת של הגרפולוג המומחה לא תהיה סתמית, לקונית ונסתרת, אלא שקופה עם פירוט התהליך שמביא למסקנה.
על כך אומר כב' השופט מ"מ הנשיא השופט לנדוי בע"א 46/77 היינץ בוכוולד נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ,פד"י ל"ג (1) 715:
"כדי שחוות דעת גרפולוגית תוכל לשמש יסוד לפסק דין, צריך התהליך שבו הגיע המומחה למסקנתו להיות גלוי לפני השופט, כי הרי הגרפולוגיה אינו מדע סתרים שצרופותיה אינן ניתנות להסבר, אף לשופט שלא התמחה במקצוע זה, ואין להפוך את חוות הדעת הגרפולוגית מעין אוראקל של דלפי"...
יכולתו של הגרפולוג המומחה לאבחן זיוף חתימה, כאשר אין הוא יודע את שפת הכותב
לדוגמא: המומחה אינו יודע קרוא וכתוב בערבית ומביאים לו לבדיקה חתימה הכתובה בערבית.
מסתבר, שבין ידיעת השפה שבה נכתבה החתימה ובין חוות הדעת הגרפולוגית אין ולא כלום. זאת משום שהגרפולוג מבצע בדיקה טכנית של ההיבט הגרפי של החתימה עפ"י מאפיינים קבועים, תוך השוואת מסמכים אקראיים מאותה תקופה של החתימה במחלוקת. לכן, אי ידיעת השפה בה נכתבה החתימה אינה פוגמת ומחלישה את חוות הדעת.
בעניין זה, ראה החלטתו של כב' השופט העליון מצא בע"א 4200/92 נינט ארשם מעלוף נ' וידאר איסקנדר מעלוף פ"ד מ"ז (ד) 780.
הזכות לחקור את הגרפולוג המומחה
בין אם הוא במינוי מוסכם ובין אם לאו, תמיד שמורה לצדדים הזכות לנסות לקעקע את מסקנתו, כשהיא כתובה בצורה לקונית ללא הסבר.
יש לזכור את הכלל, כי מסקנות הגרפולוג אינן באות במקום מסקנות השופט שמכריע בדין.
ביהמ"ש הוא המכריע בסופו של דבר, על-פי מכלול הראיות שבפניו, לרבות מסקנות המומחה מטעמו, ורשאי הוא לדחות מסקנות המומחה, או להתעלם מחלקים בחוות דעתו. (ראה ע"א 974/91 עמיד חב' קבלנית לבניין נ' הועדה לתו"ב זמורה פ"ד נ (5)104 )
משקלה של חוות הדעת הגרפולוגית באבחון זיופי חתימות, וסמכות ההכרעה הסופית בדבר אמיתות החתימה
כב' השופט העליון תיאודור אור התייחס לנושא בפס"ד ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד אסעד קנג' פ"ד נ (1) 499 :
"כשמתעוררת שאלה בדבר אמיתות חתימה, רצוי להיעזר בחוות דעת של גרפולוג מומחה....וביהמ"ש רשאי לקבל את עדות המומחה או לדחותה כולה או מקצתה. סמכות ההכרעה לעולם נשארת בידיו..."
מוסיף ומסכם כב' הנשיא השופט שמגר: "אין להעביר לגרפולוג את כוח ההכרעה לעניין אמיתות החתימה; בכל מקרה ביהמ"ש הוא המחליט אם לתת אמון בחוות דעתו של המומחה, איזה משקל אם בכלל יש לייחס לה ומה המסקנה הסופית העולה משקלול חוות דעת זו עם שאר הראיות שבתיק."
ראה: ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים פ"ד מ"ז (3) 240, 262-3
האם תיפסל חוות דעת של גרפולוג מומחה, שהוגשו לו מסמכים להשוואת החתימה שבמחלוקת לאחר שהכין כבר את חוות דעתו ולא התייחס אליהם?
השאלה המשפטית שעמדה בפני ביהמ"ש היא – האם חוות הדעת כשרה ונפל בה רק פגם טכני, או אי-המתנה למסמכים אקראיים להשוואה – האם זהו פגם מהותי שפוסל את חוות הדעת?
הסוגיה הגיעה לביהמ"ש העליון, וכב' השופט תיאודור אור קבע כי במידה שהמומחה פעל בתום-לב ובהגינות, אזי אין לפסול את חוות הדעת שיוצאת מתחת ידיו, אך כל מקרה תלוי בנסיבותיו, אם פעל בתום-לב ואם השגגה ניתנת לתיקון.
ראה: רע"א 6116/97 אברהם שוחט נ' ציון מ' תק-על 97 (3) 1051, רע"א 3011/94 אלפסי נ' הדר חברה לביטוח תק-על 94 (2) 1973, רע"א 3358/9 סהר ביטוח נ' ציון תקדין עליון 2903 (3) 91 ) (לשאול מס')
הבדלים בצורות החתימה של אותו אדם: הבעייתיות שמתעוררת
במיוחד במקרה זה, יש לבדוק את טווח הווריאציה בצורת החתימות של אותו אדם. כדי לבצע בדיקה זו, זקוק הגרפולוג המומחה למסמכים רבים להשוואה.
כאשר טווח הווריאציה של החתימה הנו רחב, ניתן לראות שינויים בצורת החתימות בלבד, בעוד שקיימים סימנים גרפיים בלתי מודעים החוזרים על עצמם בכל החתימות ומאפיינות אותם, כגון: תנועה, איכות הקו, פרופורציות פנימיות, מיקום יחסי, לחץ הכתיבה ומבנה מיקרוסקופי של הקו.
מידת החשיבות של מסמכים מקוריים לעריכת חוות דעת גרפולוגית
כאשר גרפולוג מומחה מכין חוות-דעת על סמך צילומי/ העתקי מסמכים ולא על סמך מסמכים מקוריים, עליו לציין, להדגיש ולהזהיר עצמו. על המומחה לא רק להביא בפני ביהמ"ש את מסקנותיו הסופיות, אלא עליו לצרף גם את השיקולים שהביאו אותו לקביעה האמורה. אין ספק שיש חשיבות רבה לבדוק מסמכים מקוריים, ולכן כאשר מגיע המומחה למסקנה הסופית שנעשה זיוף, בעוד שהבדיקה נעשתה על סמך העתק/צילום, מן הראוי כי הספק יוזכר במסקנותיו הסופיות של המומחה, כמו גם העובדה כי ישנם מאפיינים מסוימים שלא היה באפשרותו לבדוק מצילום, כמו לחץ כתיבה ואיכות הקו.
האם בשלב הערעור ניתן לערער על חוות דעת הגרפולוג המוסכם?
משנתקבלה חוות דעת של הגרפולוג המומחה, הממלאת אחר כל הדרישות ופירוט שיטות העבודה שנקט המומחה לקראת גיבושה של חוות הדעת (לדוגמא, שימוש במיקרוסקופ) וביהמ"ש סמך את ידיו עליה כראייה בעלת משקל, לא תבדק מומחיות המומחה מחדש. "הרי בהעדרו של שיקול אחר רציני ביותר, לא יבדוק ביהמ"ש לערעורים מחדש את מומחיותו של המומחה..."
ראה: השופט זילברג בע"פ 112/69 עלי עבדאללה חליחל נ' מדינת ישראל פ"ד כ"ג
(1) 733,743
"אין מניעה מהתערבות בקביעותיו של בית המשפט קמא באשר לחוות דעת של גרפולוג מומחה, משלא השתית את קביעתו על ממצא בדבר מהימנותו של המומחה, שאז אין לבימ"ש קמא יתרון על ערכאת הערעור הדנה בערעור..."
ראה: כב' השופט תיאודור אור בע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד קנג' אבו סאלח, פ"ד נ' (1) 499, 509
היקף האחריות המקצועית של גרפולוג במקרה רשלנות
גרפולוג קבע בחוות דעתו כי חתימה מזויפת, או ההפך, ועל סמך קביעתו ניהל הלקוח מערכה משפטית עם עדים שגרמו להוצאות ובסופו של דבר הפסיד את המשפט כאשר לא קיבלו את חווה"ד הגרפולוגית מטעמו, כך שהגרפולוג עלול להיתבע בתביעת נזיקין על גרימת נזק ברשלנות.
השאלה האם יש חסינות לגרפולוג מומחה שמעיד בביהמ"ש, נתבררה בביהמ"ש מספר פעמים וביהמ"ש העליון קבע, כי אין מקום לתבוע את העד המומחה, שכן כאשר מעיד אדם בביהמ"ש יש לו חסינות.
ראה : ע"א 61/76 רויטמן נ' בנק המזרחי וא'ח פ"ד ל"א (1) 28
לסיכום, ניתן לראות שלאורך השנים ביהמ"ש מעריך ונותן משקל רב לחוות-דעת של הגרפולוג המומחה, שכן מקצוע הגרפולוגיה הנו מדע שימושי.
ביהמ"ש לרוב מקבל את חוות הדעת של המומחה, במידה שהוא מבין את דרך הסקת המסקנות ומעניק לה את המשקל הראוי בשקלול שאר הראיות שבתיק, כשסמכות ההכרעה הסופית לעולם נשארת בידיו.
לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:
ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא פ"ד מ(2) 936, 949
ע"א 558/96 שיכון עובדים נ' רוזנטל פ"ד נ"ב (4) 563
רע"א 6116/97 אברהם שוחט נ' ציון מ' תק-על 97 (3) 1051
א 25678/03 מגדל חב' לביטוח נ' סבן יואב 05 (11) 130
* פנינה אריאלי, הנה גרפולוגית משפטית, המנהלת בשותפות מכון לגרפולוגיה בהרצליה ובקיסריה ועוסקת בגרפולוגיה משפטית ותעסוקתית.
לאתר של פנינה אריאלי: www.grapho-law.co.il
לדוא"ל: pnina555@bezeqint.net
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.