מאת: עו"ד ענת אסידו תורגמן
להחלטה בעניין לנדסברג ואח' נ' מדינת ישראל
שני פעילי "תג מחיר" שלאחרונה הוגש נגדם כתב אישום בגין פגיעה ברכוש פלסטיני טענו שהפרקליטות מנעה מהם את המפגש עם סניגוריהם במשך תקופה ארוכה שלא כדין. כדי להוכיח זאת הם דרשו להעביר להם דו"חות סודיים של השב"כ. ביהמ"ש דחה את בקשתם.
בכתב אישום שהוגש לאחרונה נגד שני פעילי "תג מחיר", תושבי המאחז חוות גלעד, נטען שבנובמבר 2013 הם הגיעו באישון לילה לכפר הפלסטיני פרעתא, וכשהם רעולי פנים ריססו את חצר אחד הבתים ביישוב בסמלי מגן דוד, הציתו משאית ומכונית ונמלטו. לבעל הרכוש, כך נטען, נגרם נזק של כ-100 אלף שקל.
לנאשמים יוחסו בין היתר עבירות של קשירת קשר לפשע ממניע גזעני, הצתה, השחתת פני מקרקעין ונסיון היזק בזדון.
טרם הגשת כתב האישום השניים נעצרו ומעצריהם הוארכו מעת לעת, ולאורך ימים ארוכים נמנעה מהם האפשרות להיפגש עם עורכי דין, בהתבסס על דו"חות מודיעיניים שנמסרו למדינה על ידי השב"כ.
סניגוריהם של הנאשמים טענו שהתנהלות זו אינה חוקית, ומקורה בהטעיית בית המשפט לחשוב שלנאשמים מיוחסות פעולות "תג מחיר" נוספות, שבסופו של דבר לא נכללו בכתב האישום. לטענתם, המטרה האמיתית של מניעת המפגש הייתה להתיש את הנאשמים ולהביאם להודות במעשיהם.
כדי להוכיח את טענתם, ביקשו הסניגורים לחשוף את אותו מידע מודיעני שעליו התבססו צווי המעצר. אלא שהפרקליטות הגישה לביהמ"ש תעודת חיסיון חתומה על ידי שרי הפנים והבטחון. בקשת הסניגורים להסיר את החיסיון נדחתה בביהמ"ש העליון.
בנסיון נוסף לחשוף את החומר, פנו הסניגורים לשופטת דנה מרשק מרום מבית המשפט המחוזי מרכז, בטענה שמדובר ב"חומר חקירה" שחייב לעבור לידי ההגנה לפי חוק. הם טענו שהמידע שמתפרש על פני דו"חות ופרוטוקולים של חקירות בשב"כ נחוץ להגנת הנאשמים.
הפרקליט התנגד לחשיפת המידע בטענה שהוא חסוי. לדבריו חלק מהחומר הוא בכלל תרשומת פנימית, שאינה נחשבת לחומר חקירה ועלולה לחשוף את דרכי הפעולה של גופי החקירה. עוד נטען, כי לנאשמים יש את כל החומר שעל בסיסו התבקש מעצרם והוגש נגדם כתב האישום, ובכלל סרטון מצולם ומידע מודיעיני בעניינם.
המידע המודיעיני לא יסייע להגנה
השופטת מרשק מרום אישרה ש"חומר חקירה" - אותו חומר שזכאי הנאשם לקבל במסגרת זכותו להליך הוגן - הוא מונח שנוטים לפרש בהרחבה. עם זאת, היא הוסיפה, שכל מקרה מוכרע באופן פרטני בהתאם לטיב החומר: ככל שהזיקה בינו לבין השאלות שבמחלוקת הדוקה יותר, כך ייטה ביהמ"ש לראות בו "חומר חקירה", אך גם זאת, בהתחשב בפגיעה שעלולה חשיפתו לגרום לציבור ולמדינה.
השופטת ציינה כי לאחר שעיינה בתשעה דוחות סודיים הנוגעים לנאשמים וכן בפרוטוקול החקירה ותצהירי החקירה של השב"כ והמשטרה, היא הגיעה למסקנה שמדובר במידע מודיעיני חסוי ובתרשומות פנימיות של גופי החקירה בדבר היערכות לחקירות הנאשמים, שאין לחשוף אותו.
החומר הסודי, קבעה השופטת, לא יוכל לסייע לנאשמים להוכיח את טענתם שנמנע מהם המפגש עם הסניגורים שלא כדין, מה גם שהעניין כבר נדון בבתי המשפט בעת הארכות המעצר של הנאשמים.
עוד ציינה השופטת, שכתב האישום הוגש בסופו של דבר בהסתמך על חקירות הנאשמים ועל סרטון מצולם, שכבר הועבר לידיהם, ולא על המידע המבוקש.
משהשופטת הגיעה למסקנה שהחומר לא יעזור להגנה בעוד שגילויו עלול לחשוף את דרכי הפעולה של גופי החקירה, היא אסרה על העברתו לידי הנאשמים.
להחלטה בעניין לנדסברג ואח' נ' מדינת ישראל
*עו"ד ענת אסידו-תורג'מן עוסקת במשפט פלילי
**הכותבת לא ייצגה בתיק
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.