הנוהל החדש המאפשר לנישומים לערוך הליך "גילוי מרצון" הוא נוהל טוב ומומלץ, אבל עם זאת, יש בו מוקשים שכדאי להיות מודעים להם. עו"ד איתי ברכה חושף את הקשיים ומציע פתרונות.
לפני כחודש וחצי פרסמה רשות המיסים נוהל חדש להליך "גילוי מרצון", המחליף את הנוהל הקודם משנת 2005. נוהל החדש אינו משנה סדרי בראשית ואף אינו מעניק הטבות מרחיקות לכת ובכל זאת, ישנם מספר שינויים הדורשים התייחסות מיוחדת.
על הנוהל והוראת השעה
כידוע, הנוהל קובע כי יחיד או חברה, שעברו עבירות מס ומחזיקים ברשותם כספים או נכסים "שחורים" בארץ ובעולם, יכולים להכשיר את כספם ע"י דיווח יזום לרשות המיסים ותשלום המס בדיעבד. בתמורה, מתחייבת הרשות להעניק להם חסיון מהליך פלילי בנוגע למידע שהתקבל אצלה.
הפנייה נעשית אל סמנכ"ל חקירות ומודיעין ברשות המיסים ולאחר אישורה מועבר התיק לפקיד השומה הרלוונטי לשם קביעת גובה המס שעל הנישום לשלם.
בד בבד עם פרסום הנוהל החדש (הוא הנוהל הקבוע מהיום עד להודעה חדשה), פרסמה הרשות גם "הוראת שעה" שמטרתה לתמרץ נישומים לחשיפה ממש בתקופה הקרובה - עד ספטמבר 2015. ההוראה מאפשרת לערוך את הגילוי מרצון בשני מסלולים ייחודיים:
- המסלול האנונימי - מאפשר לנישום לפנות תחילה באופן אנונימי ולחשוף את שמו רק לאחר תקופה ארוכה יחסית.
- המסלול ה"ירוק" – מסלול מקוצר הפתוח בפני נישום שסך ההון הנכלל בבקשתו אינו עולה על 2 מיליון שקל וחבות המס בגינו אינה עולה על 500,000 שקל.
ממעוף הציפור, הנוהל הקבוע ובמיוחד הוראת השעה נחזים כפשוטים ואטרקטיביים, אולם בפועל, אם משתמשים בהם ללא מודעות וידיעה - הם עלול להתגלות כמלכודת דבש ונישמוים רבים עלולים דווקא להיחשף להליכים פליליים ולתשלום מס גבוה (מי יודע, אולי זוהי גם אחת ממטרותיו הסמויות של הנוהל).
"אותי לא יתפסו"
מדי יום אנו נתקלים בנישומים שנתפסו לכלל טעות שהם לא ייתפסו ברשתה של הרשות. כאן המקום לציין כי כיום, מתבצע מהלך כלל עולמי לתפיסת מעלימי המס, בשיתוף פעולה של רשויות המס במדינות שונות ותוך פריצת החיסיון הבנקאי.
נוסף על כך, במדינת ישראל נחקקים בעת האחרונה חוקים שמטרתם לפגוע לעשות שימוש בכסף שחור, כדוגמת ההמלצות החדשות להגבלת השימוש במזומן, החלת חובת דיווח על צ'יינג'ים ועוד.
גם המערכת הבנקאית בארץ ובעולם התגייסה למאבק במעלימי המס ע"י הערמת קשיים רבים על ביצוע העברות כספים והפקדות במזומן ודרישה לקבלת אישור בדבר כשרות הכסף.
משכך, כל עוד קיימת האפשרות להכשרת הכספים כדאי (ואף נדרש) לנצלה, אך עם זאת, מפאת מורכבת הליך הגילוי והסכנות שהוא טומן בחובו, יש לעשות זאת בדרך נבונה ומושכלת ותוך הכנה מקדימה.
מקור הכסף
טרם הפנייה להליך, יש לבחון את נסיבות המקרה, סך ההון השחור, מקור הכסף ופרמטרים נוספים דרכם ניתן להעריך את גובה המס שיחול, תוך התחשבות בתוספת ריבית והצמדה (שמגיעה לאחוזים גבוהים מאוד ככל שעוברות השנים) ובקנסות אזרחיים הניתנים לשיקול דעתו של פקיד השומה.
הקושי הגדול ביותר נוגע דווקא למקור הכסף: המגמה ברשות היא למסות את מלוא הקרן תוך הוכחת אי כשרותה. על כן, יש לבחון היטב את טיב וחוזק הראיות לעניין זה.
אין ספק כי המקרה הקשה ביותר להוכחה הוא כאשר הכסף מוחזק במזומן. לרוב, אין מסמכים המעידים על מקור הכסף ופקידי השומה מגלים קשיחות רבה. על כן, במקרים כאלה, המס שישולם יהא גבוה יחסית לתיקים אחרים ויש לקחת זאת בחשבון.
לא לפחד מהסייגים
הוראת השעה והנוהל קובעים סייג שלפיו הנוהל לא יחול על מי שכספו אינם מניב תשלום מס משמעותי. למרות קיומו, נראה שאין מה לחשוש: מדובר במונח מעורפל שאיננו צופים שיוביל, בפועל, לדחיית הבקשה.
סייג נוסף הוא היעדר חסינות במקרה שקיים ברשות מידע על העלמת המס: הלכה למעשה, למעט במקרים קיצוניים, לרוב תינתן האפשרות לגשת להליך גילוי מרצון גם אם יש איזשהו מידע לגביכם ברשות. עם זאת, במקרה כזה, התחייבות הרשות שלא לנקוט בהליך פלילי תינתן בעל פה בלבד ולא במסמך כתוב (כנהוג). ואולם, די בהתחייבות זו כדי להסיר את עננת הפלילים (האמור אינו חל במקרה בו האדם כבר נתפס ברשתה של הרשות או זומן לחקירה וכו').
זרקור על הוראת השעה
כשפונים למסלול האנונימי בהוראת השעה, יש לצרף לבקשה את כל המסמכים הרלוונטיים ולציין את הסכומים המדויקים תוך השחרת כל הפרטים שעלולים לחשוף את הנישום.
כמו כן, אף שתקופת האנונימיות מוגבלת "על הנייר" ל-90 יום עם אפשרות להארכה אחת, לרוב הרשות מאפשרת הארכות נוספות מעת לעת (אם כי ההארכות לא ניתנות באופן אוטומטי ויש לעמוד על כך).
לעומת המסלול האנונימי, את המסלול המקוצר לא ניתן לנהל תוך הסתרת פרטים מזהים ועל כן, יש לשקול בכובד ראש את הבחירה בו. בעיה נוספת שהוא מעלה היא הדרישה לדעת את גובה חבות המס (עד חצי מיליון שקל): כיצד יכול הנישום לדעת מהי החבות כשהרשות היא זו שאמונה על הטלת המס?
לקראת סיום חשוב להבהיר: נוהל הגילוי מרצון הוא הזדמנות פז המאפשרת להכשיר הון שחור בצורה מסודרת ובאופן חוקי, רגע לפני שהרשות שמה עליו את ידה. עם זאת, אין זה מומלץ לנהל הליך שכזה באופן עצמאי ועדיף להיעזר בעורך דין, שיבחן את מתווה הפעולה הנכון, יבחר במסלול המתאים ביותר עבור הנישום ויעריך את המס מבעוד מועד, על מנת להבטיח שהנישום לא יעמיד עצמו בסכנה כלכלית או פלילית.
* עו"ד איתי ברכה, שותף מנהל מחלקת גילוי מרצון במשרד עורכי הדין ברכה, סיון ושות' העוסק בתחום המיסים.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.