עבריין מין התאבד בתלייה בבית הסוהר. בתביעה שהגיש אביו נגד המדינה נקבע כי צוות בית הסוהר התרשל בפיקוח על האסיר, שכבר ניסה להתאבד בעבר.
בתחילת החודש חויבה המדינה לשלם כ-190 אלף שקל לאביו של אסיר שהתאבד בתלייה בכלא "שטה" בשנת 2005. השופט אפרים צ'יזיק מבית משפט השלום בחיפה קבע כי שב"ס התרשל כשלא פיקח על המנוח אף שהיה במצוקה נפשית וניסה להתאבד בעבר.
המנוח הורשע בשנת 1995 בשורה של עבירות מין חמורות כלפי קטינים ונשלח ל-15 שנות מאסר בכלא "שטה" שבעמק חרוד. הוא היה מכור לסמים ובמצב נפשי קשה שהוביל אותו לבצע נסיונות התאבדות רבים. באחד הלילות של אפריל 2005 הוא הצליח ונמצא תלוי על חבל במקלחת.
בתביעה שהגיש אביו באמצעות עו"ד עלי שקיב תוארו עשרות אירועים בעייתיים שהעידו על כך שמדובר באסיר אובדני ששרוי במצוקה נפשית. לפי כתב התביעה, רק בשנת 2005 תועדו 21 אירועים שכללו חיתוכי ידיים ורגליים בסכינים ואיומי התאבדות פומביים.
הטענה העיקרית הייתה כי פיקוח הדוק על המנוח היה מונע את מותו המיותר. במקום זאת, צוות בית הסוהר התעלם ממצבו הנפשי ומהנחיות גורמי המקצוע שטיפלו בו והבהירו שוב ושוב כי עליו להיות תחת השגחה מיוחדת.
המדינה ושירות בתי הסוהר ניסו להדוף את התביעה בטענה שהתיישנה אולם השופט צ'יזיק דחה את הטענה.
לגופו של עניין, עו"ד יעקב עוזיאל טען בשם המדינה כי השב"ס אינו אחראי למותו של המנוח. בין היתר נטען כי המנוח לא הוגדר כ"אסיר אובדני" וכי לא היה צפי לנסיון התאבדות נוסף שכן בשבוע האחרון לחייו לא התגלו אצלו סימני מצוקה חריגים.
אפשר היה להציל אותו
אולם בפסק דין מפורט ומעמיק קבע השופט צ'יזיק כי צוות בית הסוהר התרשל ביישום החוקים והנהלים שהוא מחויב בהם במקרה של אסיר במצוקה נפשית.
השופט תמה כיצד אסיר שהיה אמור להיות תחת מעקב שוטף הצליח להכניס לתאו חבל שמוגדר בפקודת בתי הסוהר כ"חפץ אסור".
השופט סקר את השתלשלות האירועים בסמוך למותו של המנוח, ומצא כי רק כשבוע לפני ההתאבדות דווח כי הצליח להכניס לתאו חבל וסכין גילוח במטרה לפגוע בעצמו. מומחים שבדקו אותו הבהירו עוד אז כי "לא ניתן לשלול פגיעה עצמית חוזרת" ויש צורך בהשגחה הדוקה שתמנע ממנו את האפשרות להחזיק חפצים שיכולים לשמש לפגיעה עצמית.
השופט ציין כי מתכונת ההשגחה על המנוח נותרה בגדר נעלם מבחינתו שכן אף אחד מהסוהרים לא הובא להעיד, ומי שכן העיד מטעם המדינה לא היה בקיא בנהלי השמירה והפיקוח על המנוח. התנהלות זו פועלת לרעת המדינה ומחזקת את הקביעה כי הפרה את חובתה להבטיח את שלומו של המנוח.
"אותו חוסר פיקוח איפשר, הלכה למעשה, לאסיר המצוי במצוקה נפשית ולאחר אירוע אובדני, לטייל במסגרת בית הכלא עם אביזר היכול לשמש למעשה אובדני (חבל), ולהגיע בשעת הלילה למקלחת על מנת לבצע מעשה אובדני אשר צלח, לצערם של כולם. פיקוח ראוי והדוק, היה מונע את היציאה למלקחת, או שהיה מונע את הגעת החבל לידי האסיר בעל הנטייה האובדנית", נכתב בפסק הדין.
אחרי קביעות קשות אלה בדבר רשלנות המדינה, השופט בחן מהו סכום הפיצוי הראוי בנסיבות המקרה, ולבסוף פסק לתובע 160 אלף שקל בעיקר כפיצוי על אובדן החיים. לפיצוי התווספו עוד כ-28 אלף שקל עבור שכ"ט עו"ד.
לחצו לקריאת פסק הדין המלא
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.