בית המשפט קבע שקופת החולים ובית החולים התרשלו כשלא פעלו ליילד את האישה, בת 43 עם גורמי סיכון, בשלב מוקדם יותר
השופט אייל דורון קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגישו הורים נגד מכבי שירותי בריאות ונגד המדינה כבעלת בית החולים רמב״ם. ההורים איבדו את עוברם שמת ברחם בשבוע 41+2 לפני כשש שנים. השופט קבע בין היתר כי מכבי התרשלה במעקב ההריון כשלא סיווגה אותו כהריון בסיכון ולא הפנתה את האם לסיום ההריון בטרם הגיע לשלב העודף והמסוכן. עוד נקבע כי באופן לא סביר בית החולים שחרר את האם בשבוע 40+2 למעקב בקהילה.
התובעים הם הורים לשני בנים. האם ילידת 1972 ובתחילת ההריון נשוא התביעה הייתה בת 42. תאריך הלידה המשוער היה אמור להיות במאי 2015.
האם ביצעה את מעקב ההריון במרפאת מכבי. בנוסף היא ביקרה בבית החולים רמב״ם (שבבעלות המדינה) שלוש פעמים במהלך ההריון. בפעם הראשונה הופנתה לשם על ידי רופא קופת החולים בשל בדיקות לא תקינות. בפעם השנייה הגיעה למעקב הריון עודף בשבוע 40+2 לאחר מועד הלידה המשוער. כשהגיעה בפעם השלישית, בשבוע 41+2 להיריון, התברר כי העובר שברחמה נפטר. לאחר פעולות להשראת לידה, הוצא העובר המת ב"לידה שקטה".
ההורים טענו כי ההריון לא הוגדר בזמן אמת כהריון בסיכון, אף שהיה כזה בשל כמה וכמה גורמי סיכון ובהם גיל האם, סוכרת הריון והשמנת יתר של האם.
הם הוסיפו כי רופאי הנתבעות לא רק התרשלו בטיפול, אלא גם הפרו את חובתם ליידע את התובעת באשר לסיכון של מוות עוברי תוך רחמי ולא הציגו בפניה את האפשרות המתבקשת לייזום לידה, או לפחות למעקב הדוק יותר תוך כדי אשפוז.
מכבי טענה כי לא היתה לתובעת סוכרת היריון. עוד נטען כי אין בספרות הרפואית המלצות לגבי תזמון הלידה של אישה עם עודף משקל או אישה מבוגרת, כשהיא נמצאת במעקב.
בית החולים טען כי משקלה העודף של התובעת וגילה המבוגר, כשלעצמם, בהעדר סוכרת היריון וסימנים מחשידים אחרים, לא הצדיקו ייזום לידה או השארתה באשפוז בשני ביקוריה בבית החולים.
משמעות קרדינלית
השופט אייל דורון מבית משפט השלום בחיפה הגיע למסקנה כי העובר נפטר, מסיבה שאינה ידועה במדוייק, פשוט מכיוון שהושאר ברחם זמן ארוך מדי ולא יולד קודם לכן.
הוא קבע כי ההחלטה שלא ליזום לידה אצל התובעת בשום שלב עובר למות העובר, בין בדרך של השראת לידה ובין בדרך של ניתוח קיסרי, ולכל הפחות ההחלטה שלא לאשפז אותה לצורך הידוק המעקב אחר ההיריון העודף לא הייתה סבירה.
השופט הוסיף כי מכבי התרשלה בין היתר בכך שלא הגדירה את ההריון כהריון בסיכון גבוה.
עוד נקבע כי לנוכח מדיניות גורפת ברמב״ם שלפיה מיילדים לכל המאוחר בשבוע 41+0 כל אישה. מקל וחומר היה צריך ליילד את התובעת מוקדם יותר לנוכח גורמי הסיכון, מה שהיה מונע את התוצאה המצערת.
השופט חילק את האחריות באופן שווה בין הנתבעות וחייב אותן לשלם להורים 762,500 שקל על כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 23.4% והוצאות בסך 28,800 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד א' שמואלי ואח
- ב״כ מכבי: עו"ד ע' מירב ברגר ואח'
- ב״כ המדינה: עו"ד א' כצנלסון ואח'
עו"ד טארק ח'ורי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.