פושט רגל שצבר חובות של 600,000 שקל, מתוכם כמחצית על מזונות ילדים, ביקש מבית המשפט העליון להפחית את סכום המזונות שחויב בו במסגרת הליך פשיטת הרגל. השופט יורם דנציגר גלגל אותו מכל המדרגות.
שנתיים אחרי שהתגרש מאשתו ובעקבות חובות של 600,000 שקל החל הגרוש בהליכי פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בנצרת.
על רקע זה הגישה אשתו לשעבר בקשה להקצבת מזונות של 3,000 שקל בחודש לשלושת ילדיו, בהתאם לפקודת פשיטת הרגל. המנהל המיוחד שמונה לנכסי הגרוש תמך באישה, וציין כי למעלה ממחצית החוב – 328,462 שקלים – הוא חוב מזונות ילדים.
לסיוע בתשלום מזונות
עורך דין משפחה
האישה הוסיפה כי בית הדין השרעי חייב את בעלה לשעבר לשלם לילדיו מזונות של 3,900 שקל עוד ב-2009. מאז חלפו כבר שש שנים והיא עדיין לא קיבלה שקל.
היא טענה כי בניגוד למה שהגרוש שלה מנסה להציג, הוא בהחלט יכול לעמוד בתשלום המזונות, והציגה פירוט של נכסים שונים, שלטענתה, שייכים לו. היא סיפרה כי היא מחזיקה מעמד בעזרת הוריה שמסייעים לה לממן את הוצאות גידול הילדים, שהמבקש מתנער מהן לגמרי.
בית המשפט של פשיטת הרגל אישר את בקשת האישה ואף הוסיף לה 500 שקל כריבית פיגורים על חוב המזונות, תוך שקבע כי בעלה לשעבר פעל בחוסר תום לב בכך שנמנע לאורך שנים מלזון את ילדיו.
הגרוש, שעמד על כך שמצבה הכלכלי של גרושתו טוב בהרבה משלו, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וביקש להפחית את המזונות ל-1,500 שקל בלבד.
לטענתו, הוא מרוויח 4,300 שקל בחודש ואינו יכול לעמוד בסכום שנפסק. הוא טען כי אשתו מרוויחה 11,500 שקל בחודש ואף מקבלת קצבת ילדים, כך שמצבה הרבה יותר טוב ממה שהיא מנסה להציג. בנוסף, לטענתו, כשהילדים מבקרים אצלו הוא מפנק אותם ומעניק להם כספים.
עוד הוא טען כי הקביעה שיצר את חוב המזונות בחוסר תום לב אינה מבוססת, וכי אין זה הוגן שמרב הכספים ילכו על מזונות, תוך הזנחת חובותיו לנושים האחרים.
הגזים
השופט יורם דנציגר דחה את הבקשה מכל וכל. השופט ציין כי לא מצא איזושהי בעייתיות בשיקול הדעת של בית המשפט של פשיטת הרגל.
הממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט המחוזי התקבלו על השופט, שסבר שטענות המבקש על מצבו הכלכלי אינן מבוססות ומתעלמות מטענות האישה שהוא בעל נכסים. המבקש גם הגזים כשטען כי אשתו משתכרת הרבה יותר ממנו, ובחר להציג את שכר הברוטו שלה, בעוד שבפועל היא מרוויחה הרבה פחות.
לדעתו של השופט, בית המשפט של פשיטת הרגל ערך איזון ראוי בין חוב המזונות, שיש לו חלק משמעותי בחובות העתק של המבקש, לבין זכויות הנושים האחרים.
השופט דנציגר הצטרף גם למסקנה שהימנעות המבקש מלשלם מזונות לילדיו מעידה על חוסר תום ליבו, ואף הבהיר כי אין לו מה להתגאות בכך שהוא משלם לילדים שלו כשהם אצלו – שכן הדבר מעיד על כך שהוא מתעלם לחלוטין מהחלטות שיפוטיות.
משכך, השופט דחה את הבקשה כאמור. מאחר שלא התבקשה תגובת האישה – לא נפסקו לחובת המבקש הוצאות.
- ב"כ המבקש: עו"ד ג'ואד פרח
* עו"ד ליאור לב עוסק בדיני משפחה ופשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.