אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> קורבנות תקיפה מינית - הגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעת התוקף בפלילים

קורבנות תקיפה מינית - הגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעת התוקף בפלילים

מאת: גורית אשבן-שלו, עו"ד | תאריך פרסום : 22/09/2004 11:00:00 | גרסת הדפסה

קורבנות תקיפה מינית - הגשת תביעה אזרחית נגררת להרשעת התוקף בפלילים

גורית אשבן-שלו, עו"ד

מאמר זה דן באפשרות העומדת לקורבן תקיפה מינית להגיש כנגד התוקף תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים. המאמר מפרט את היתרונות הגלומים בהגשת התביעה, ומדגיש את חשיבותו של הפיצוי הכספי לשם הטבת מצבו של הקורבן

 
 

מאמר זה דן באפשרות העומדת לקורבן תקיפה מינית להגיש כנגד התוקף תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים. המאמר מפרט את היתרונות הגלומים בהגשת התביעה, ומדגיש את חשיבותו של הפיצוי הכספי לשם הטבת מצבו של הקורבן.

סעיפי החקיקה הרלבנטיים

סעיף 77(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד- 1984, מורה כי אדם שהורשע בבית משפט שלום או מחוזי, ואחר-כך הוגשה נגדו (בלבד) תביעה אזרחית של העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע - השופט או השופטים שהרשיעו אותו מוסמכים לדון בתביעה האזרחית, אם התובע מבקש זאת. כלומר, גם אם הדיון הפלילי התקיים בבית משפט מחוזי וסכום התביעה הוא נמוך מסכום הסמכות של ביהמ"ש המחוזי, עדיין ניתן להגיש את התביעה האזרחית לאותו שופט/שופטים במחוזי.

סעיף 17 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, מורה כי תביעה כזו יש להגיש תוך 30 ימים לאחר שפסק הדין הפלילי הפך לחלוט.

יתרונות ההליך

היתרונות שגלומים בכך הם שאין צורך בהצגת ראיות חדשה בדבר אחריותו של הנאשם באירועים. כך נחסכת לקרבן עדות חוזרת הקשורה במה שכבר הוכח, עדות הגורמת סבל רב לקורבן. יצוין כי בית המשפט מכיר בסבל זה ועל כן מקל בעונשם של נאשמים אשר עושים עסקת טיעון וחוסכים עדות זו מקורבנותיהם.

פסק הדין הפלילי הופך לראיה המרכזית, ועל כן כל הראיות הנדרשות הן בדבר הנזק שנגרם לתובע והקשר בין הנזק לבין האירוע/ים.

תוצאות תקיפה מינית

תוצאות רבות נגרמות לנפגעי תקיפה מינית שניתן לקבל בגינן פיצוי כספי, ולהלן חלק מהן:

סימפטומים מהן סובל/ת נפגע/ת:

  • סבל פיסי ללא סיבה רפואית ברורה, לעיתים עד כדי מחלות פיסיות כמו מחלות מין, סרטן באברי הרבייה, כאב בחדירה, הפלה)
  • הפרעות אכילה כגון: אנורקסיה/בולמיה – כתוצאה מהכחשת צורכי הגוף.
  • מחשבות ודפוסי התנהגות אובדניים.
  • התמכרות לסמים ולאלכוהול.
  • חוסר אבחנה בין אמת לשקר.
  • שקרנות
  • הימורים
  • גניבות
  • בזבזנות

וכתוצאה מכל אלה - נזק שניתן לפיצוי משפטי - בדמות התדרדרות כלכלית , בעיות כלכליות קשות, פתיחת תיקי הוצל"פ וכיוצ"ב.

קשיים באינטימיות:

  • דחיה ורתיעה ממגע, יחסי תלות, יחסי פחד, הזדקקות יתר וחשש לסמוך וליתן אמון, הימנעות מאינטימיות.
  • יחסי קורבן מתעלל.
  • התמסרות יתר לבן זוג.
  • הרס חיי משפחה (אם בכלל מצליחים להתחיל בהם).

הכרת הפסיכולוגיה

כל אחד ואחד מנזקים אלה מהווים סיבות לפיצוי נזיקי וכל שנותר הוא הצורך להוכיח בתביעה אזרחית (על פי חוות דעת רפואית פסיכיאטרית) את הקשר בין אירוע התקיפה (או אירועי) לבין התוצאות הללו.

הקשר הזה אינו סמוי. הפסיכולוגיה מכירה בקשר הזה ועל כן , הבאת חוות דעת פסיכיאטרית אודות מצב הקורבן ואף שיעור אחוזי נכות, בין אם נכות זמנית ובין אם קבועה, כדאית וחשובה במקרה של תביעה אזרחית נגררת.

ההכרה המשפטית

הפיצוי יכול להינתן לקורבן בגין אובדן כושר השתכרות חלקי או מלא - וזאת במקרה בו מדובר בקורבן בוגר/ת אשר עבד/ה קודם לאירוע, ובאופן שונה עבור צעיר/ה אשר טרם החל את חייו הבוגרים - הוצאות רפואיות (עלות הטיפול הנפשי) כאב וסבל, נזק לא ממוני, נזק נפשי ואף עוגמת נפש.

שימוש בסעיף זה, הומלץ על ידי בית המשפט העליון במפורש בפסק דין ברע"פ 2976/01 כאשר בהחלטת רוב נקבע כי גם אם נאשם לא הורשע בשל נסיבות אישיות, אי ההרשעה אינה מפחיתה מאשמתו ומהקביעה שעשה את המעשים שיוחסו לו בכל הקשור ליחסים בינו ובין המתלונן/ת. במערכת היחסים בין הנאשם והמתלונן ניתן לומר כי הנאשם חויב בדין, ולהגיש תביעה אזרחית נגררת. חשיבותה של אי ההרשעה היא במניעת הסטיגמה במישור שבין הנאשם והציבור הרחב (בשל הנסיבות האישיות של הנאשם), אך אין קשר בין אי הרשעה זו לבין הצורך לפצות את הנפגע בשל העבירה.

כך ששופטי הרוב קבעו כי גם בהעדר הרשעה, יש לפרש את הסעיף באופן מורחב כך שיכלול מצבים בהם בית המשפט קבע כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת, אך לא הרשיעו.

סוף דבר:

השימוש בסעיף ובתביעה אזרחית מועט, וחבל שכך. קורבנות תקיפה יכולים/ות לשפר את מצבם בתביעה שאינה מהווה קושי גדול, באופן יחסי לקשיים שכבר עברו במהלך התביעה הפלילית.

מאחר ועל מנת לתקן את הנזקים שנגרמו לנפגע תקיפה מינית מהבחינה הנפשית, יש צורך בטיפול נפשי ממושך (שנים רבות), הנזק הכלכלי עלול רק ללכת ולגדול, בעוד לא מובטח כי סיומו של טיפול כזה, אכן יביא לתוצאות המיוחלות של יכולת השתלבות בכל התחומים שהוזכרו לעיל.

כל אלה מהווים סיבות טובות לתביעה אזרחית לפיצוי, ולו על מנת לתקן חלק מן הנזק שנגרם, ולנסות להמשיך בחיים תקינים, ככל האפשר.


* כל הזכויות שמורות לעורכת דין גורית אשבן שלו. עו"ד אשבן-שלו בעלת משרד עורכי דין ומתמחה בזכויות אדם, בדגש על זכויות נשים בתחום הפלילי.

** כל המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ