לפסק הדין בעניין ר.ד. נ' ד"ר פנחס גונן
לאחר שרופא ביצע ברית מילה בבנם, הבחינו הוריו בדימום בחיתול, ואשפזו אותו בביה"ח. בתביעת שהגישו כנגד הרופא טענו ההורים, כי התרשל בביצוע הברית. הרופא טען, כי הברית בוצעה כהלכה, וכי הדימום הינו חלק נורמטיבי מההליך. מה קבע ביהמ"ש?
הורי קטין שאך נולד, טענו כי לאחר שבוצעה בבנם ברית מילה ע"י רופא כירורג, החל הקטין לדמם, ועל כן הגיעו לבדיקה אצל הרופא, וזה טען כי מצב הקטין טוב, ואין צורך להפנותו לבית החולים. לטענתם, כשעתיים לאחר הבדיקה, ונוכח החרפת הדימום, התקשרו שוב לרופא, וזה אמר שהכל יהיה בסדר, אולם למחרת, משנוכחו לראות כי הקטין חיוור מאד, לקחו אותו לבית החולים, ושם אובחן הקטין כסובל מאובדן דם ניכר, ובשל כך אושפז למשך שלושה ימים.
לפיכך, הגיש הקטין באמצעות אביו, תביעת רשלנות נגד הרופא, בטענה כי ביצוע ברית המילה הציב את הקטין בסיכון חיים ממשי, וגם להוריו עגמת נפש גדולה. בתביעה ביקש האב פיצוי בגין הוצאות האשפוז, למרות שהודה כי לא שילם עליו, החזר עלות הברית ופיצוי בגין הכאב, הסבל ועגמת הנפש שנגרמה לו ולאם הקטין.
הרופא טען, בין היתר, כי הינו מוהל מוסמך ומנוסה, וכי הברית בוצעה כהלכה ובהצלחה, ועל כן שחרר את ההורים, לא לפני שהודיע להם כי הוא זמין עבורם 24 שעות ביממה. לטענתו, שעות ספורות לאחר הברית הגיעו אליו ההורים בשל כתמי דם בחיתולו של הקטין, ולאחר שבדק את הקטין, וזה נראה במצב טוב וחיוני, שחרר אותם לביתם, ומאז לא יצרו עמו כל קשר. עוד טען, כי הופעת כתמי דם לאחר ברית היא תופעה שכיחה ומוכרת, וכי גם מסמכי האשפוז מראים כי הקטין לא היה במצב של סכנת חיים, לא סבל מדימום אקטיבי והיה במצב טוב.
השופט אליהו קידר קיבל את התביעה חלקית. נקבע, כי האב אישר בעדותו כי הברית עצמה בוצעה כראוי, וכי הדימום הופיע רק לאחריה, ולכן יש לדחות את הטענות לכשל בביצוע הברית. עם זאת, נקבע, כי אין מחלוקת כי הקטין הגיע לבית החולים כשרמת ההמוגלובין שלו נמוכה, והוא סובל מחיוורון ומדימום, ומשמדובר בקטין רך בימים, נהיר כי הוריו המודאגים יפנו לבית החולים, לאחר שלא נענו על ידי הרופא.
לפיכך, קבע השופט כי יש לקבל את התביעה, אולם נוכח הודאת האב כי לא נשא בעלויות אשפוז והעובדה כי הברית עצמה בוצעה ללא רבב, זכאים הורים לפיצוי רק בגין הכאב, הסבל ועגמת הנפש שנגרמה להם בשל אשפוז הקטין.
"(...) ארעה להורי התובע עגמת נפש בדרגה מסוימת, והם סבלו וכאבו, וחוו טראומה מסוימת, ככל הורה לילד אשר חווה את מצוקתו של כפי הנראה בעיה רפואית כלשהי, לא מוצא לה מזור מאת המטפל, ונדרש להגיע לבית החולים, שללא ספק הינו המוצא האחרון, והמקום אליו אין כל שאיפה או רצון להגיע, ואני סבור כי אין כל צורך להרחיב בדברים אלו, שברורים לכל בר דעת, ואין לי ספק שאילולא ראו בכך צורך אמיתי, היו מעדיפים להימנע מכך. ובנסיבות העניין, סבור אני כי הדבר ארע בשל הדימום [שאינני מוצא מקום לקבוע מסמרות לעניין דרגתו וחומרתו], שהתרחש לאחר ועקב ביצוע הברית (...)", כתב השופט וחייב את הרופא בפיצוי סמלי של 5,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין ר.ד. נ' ד"ר פנחס גונן
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.