המדינה התבססה על גרסת המטופל שטען כי הרופא היכה אותו בפניו ואף איים לרצוח אותו. אולם השופטת האמינה לרופא, שהכחיש אלימות כלשהי וטען כי המתלונן הוא שהתנהג באגרסיביות.
בימ"ש השלום ברחובות זיכה רופא שיניים שהואשם בתקיפה ואיומים של מטופל, בו טיפל במשך מספר חודשים בשנת 2015, עד לאירוע שהוביל לכתב אישום נגדו. השופטת אושרית הובר-היימן שוכנעה כי בעוד שגרסת המטופל העלתה "ספקות משמעותיים ביותר", הרופא-הנאשם עורר רושם אמין בהחלט.
בכתב האישום, שבו המדינה ייחסה לרופא עבירות איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, נטען כי לאחר ויכוח כספי בין המתלונן לנאשם, הנאשם היכה אותו באגרוף בפניו, דחף אותו החוצה ואמר לו "אני אהרוג אותך, אני ארצח אותך, אתה לא תקבל כלום, תעוף מפה, אם תבוא לפה אני אוציא לך את העיניים ונראה אם אתה גבר לבטל את הצ'ק".
מנגד, הנאשם הציג גרסה שונה לחלוטין. הוא טען כי באותו יום המתלונן אכן הגיע למרפאה עם שני כתרים בידיו, והחל להתלונן בצורה גסה, מזלזלת ואגרסיבית, על כך שהכתרים נפלו מפיו. לגרסתו של הנאשם, הוא ביקש מהמתלונן לעזוב את המרפאה, ולאחר מכן סגר את הדלת ובכך הסתיים האירוע – בלי מכות ובלי איומים.
עוד הוא טען כי פניו של המתלונן היו נפוחות בגלל טיפול שורש שעבר כשבועיים האירוע.
פתאום הטלפון נגנב
שתי הראיות המרכזיות בתיק היו גרסת המתלונן וגרסת הנאשם. השופטת הובר היימן מצאה סתירות מהותיות בין הגרסה שמסר המתלונן במשטרה ביום האירוע, לבין עדותו בבית המשפט. כך למשל, השופטת תהתה איך יכול להיות שמילים כה קשות כמו "אני ארצח אותך, אני אהרוג אותך" לא הופיעו כלל בהודעתו במשטרה, אלא רק בעדותו בבית המשפט.
כמו כן, היתה אי בהירות גדולה בשאלה מתי המתלונן הביא למשטרה את הצילומים שבהם נראית לחיו נפוחה, ומתי הם צולמו.
"הסתירות המפורטות לעיל, שהן בלב ליבו של האירוע, מעלות ספיקות משמעותיים ביחס למהימנות גרסתו של המתלונן", כתבה השופטת.
השופטת אף הפנתה לכך שאין כל תיעוד של צילום כלשהו שצולם על ידי החוקרת או גורם כלשהו במשטרה, וזאת בניגוד לעדות המתלונן. "וכאילו באמור לא די, לטענת המתלונן הטלפון הנייד באמצעותו צולמו התמונות נגנב ממנו כחודש לאחר מסירת התמונות במשטרה. גם טענה זו, מעלה סימני שאלה לא מעטים הן ביחס לגרסתו של המתלונן ככלל, ומפחיתה ממשקלן של התמונות בפרט", הוסיפה.
בהמשך הבהירה השופטת כי גם בין שתי תעודות רפואיות ועדויות רופאים נמצאו סתירות, למשל בעוד שרופא אחד שבדק את המתלונן כשעה לאחר האירוע כתב שהבחין בנפיחות בלחיו, רופא אחר שבדק אותו כשלוש שעות לאחר האירוע לא הבחין כלל בממצאים אלו.
"נוכח הממצאים האמורים, עולים ספיקות משמעותיים ביותר, באשר לשאלה האם נחבל המתלונן כלל באירוע מיום 01.03.15? ואם לא נחבל, המשמעות הברורה הינה שלא ניתן לקבל גרסתו של המתלונן כי הנאשם תקף אותו פיזית וגרם לו לחבלה", כתבה.
לעומת זאת, לאחר ניתוח מדוקדק של עדות הנאשם בבית המשפט אל מול הגרסה שמסר במשטרה ב-2015, השופטת שוכנעה שגרסת הנאשם אותנטית, עקבית וסדורה.
לאחר ניתוח הראיות, השופטת אף התרשמה כי לאורך החודשים בהם טיפל במתלונן, הנאשם נהג בו באורח רוח ובסבלנות, והמשיך לקבל אותו במרפאה למרות "התנהלות בוטה, גסת רוח ובלתי מכבדת של המתלונן כלפיו".
במצב דברים זה, הנאשם כמובן זוכה מכל אשמה.
· שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
עו"ד מיכאל כרמל
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.