אף שהמנוחה הייתה צלולה כשחתמה על הצוואה נקבע כי יש לפסול אותה בשל מעורבות של בנה
בית המשפט למשפחה בראשון לציון דחה לאחרונה בקשה של גבר לקיום צוואת אימו משום שלקח חלק בעריכתה באופן שפוסל אותה. המבקש – שבעבר ניהל תביעה משפטית נגד אימו – לקח אותה לפסיכיאטר שיגיד שהיא כשירה לחתום על צוואה וגייס חבר מהעבודה כדי שיעיד על הצוואה יחד עם הפסיכיאטר. השופטת מיכל סער קיבלה התנגדות לצוואה שהגישו אחים של המבקש וקבעה שמדובר במעורבות פסולה.
המנוחה, אימם של המבקש וארבעת המתנגדים, חתמה על צוואה לטובת המבקש באוגוסט 2017 והלכה לעולמה במרץ 2018. בינואר 2019 הוגשו הבקשה לקיום הצוואה וההתנגדות לה.
בהתנגדותם טענו האחים, באמצעות עו"ד רעות שדה, כי המבקש עבר לגור עם אימם ב-2010 לאחר גירושיו, והתייחס אליה באופן מחפיר. לדבריהם הוא נהג לקלל אותה, איים לזרוק אותה מהבית ואף זרק עליה כיסא. עוד הם ציינו כי המבקש תבע את אימם בעבר, ולפיכך תמוה שבחרה לצוות לו את כל רכושה. המתנגדים הוסיפו כי אימם בכלל לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה. הם ביקשו לבטל אותה ולקיים צוואה קודמת שערכה אימם - לטובתם בלבד.
מנגד טען המבקש, שיוצג על ידי עו"ד לידיה חיות, כי אימו ערכה את הצוואה בדעה צלולה, בהבנה מלאה ומרצונה החופשי. לטענתו, ביולי 2017 היא נבדקה אצל פסיכיאטר – שאף היה אחד משני העדים לצוואה – אשר קבע שהמנוחה הייתה כשירה לחתום על הצוואה. לדבריו, אימו סלחה לו על התביעה שהגיש נגדה.
תמיהות רבות
השופטת מיכל סער ציינה כי מומחה שמונה על ידי בית המשפט לא מצא ליקוי קוגניטיבי הפוגם בכשירותה המשפטית. גם הפסיכיאטר אליו הלכה המנוחה ביולי 2017 קבע שהיא הייתה צלולה, מסוגלת להבחין בין טוב לרע, ולפיכך "אין כל מניעה מבחינה נפשית שתחתום על צוואתה".
עם זאת, השופטת קבעה כי הראיות שהוצגו בפניה "והתמיהות הרבות" סביב נסיבות עריכת הצוואה מצביעות על מעורבותו של המבקש בהכנת הצוואה באופן המביא לפסילתה.
כך, בעוד שהמבקש טען כי אימו יזמה את הביקור אצל הפסיכיאטר, בחוות הדעת ציין הפסיכיאטר שהמנוחה הופנתה אליו על ידי בנה. כמו כן, המבקש העלה שתי טענות סותרות בקשר לצורך שהיה בחוות דעת פסיכיאטרית: האחת, שרצה להתמנות כתומך החלטות לאימו; השניה, שאימו רצתה לנקוט הליך משפטי.
השופטת דחתה את גרסאות המבקש. היא קבעה כי מחוות דעתו של הפסיכיאטר עולה באופן מפורש וברור שהסיבה האמיתית לבדיקה הייתה לצורך עריכת הצוואה.
תמיהה נוספת שעלתה קשורה לאופן כתיבת הצוואה. נכד של המנוחה טען שלקח אותה לעורך דין בתל אביב, אך כשנחקר בבית המשפט הוא לא זכר פרטים בסיסיים לגביו. "נסיבות לקיחתה של המנוחה לעורך דין עלום שם לצורך עריכת הצוואה נותרו עמומות, ורב הנסתר על הגלוי", כתבה השופטת.
השופטת הדגישה כי גם זהות העדים לצוואה, הפסיכיאטר שבדק את המנוחה וחבר לעבודה של המבקש, בעייתית. היא קבעה שעדות החבר – לפיה במקרה נקלע לביתה של המנוחה ואז היא ביקשה ממנו לקחת אותה לפסיכיאטר – אינה אמינה ונעשתה מטעמו של המבקש, בניסיון לחזק את טענותיו.
לפיכך ההתנגדות לצוואה התקבלה ונקבע כי יש לקיים את הצוואה הקודמת. כלומר, שרק המתנגדים ייזכו בירושה.
המבקש ישלם למתנגדים הוצאות בסך 30,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק ת"ע 8602-01-19
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.