?תובענה ייצוגית- הגולם שקם על יוצרו

פתח דבר

התובענה הייצוגית ("תביעה ייצוגית" כפי שמכנה אותה חלק מהציבור) הינה כלי רב עוצמה שבכוחו לקדם אינטרסים חברתיים, ציבוריים, כלכליים ואף ערכיים, חשובים ביותר.

שימוש נכון, מושכל, מידתי ומאופק בכלי זה, בכוחו להרתיע גופים גדולים במגזר הפרטי והציבורי מפני הפרות חוק ולשנות את אופן קבלת ההחלטות של הנהלות הגופים הללו באופן שההחלטות שתתקבלנה, תמיד תיקחנה בחשבון את הצורך להתנהל באופן חוקי ועפ"י אמות מידה ראויות. השימוש הנכון, המושכל והמידתי בתובענה הייצוגית מסייע לה להיות "כלב השמירה" על אינטרסים צרכניים ואחרים של סוגי אוכלוסיה המתקשה לפנות לאותם גופים ו/או לבית המשפט וכן לקדם אינטרסים חברתיים, חינוכיים וערכיים כמו שוויון וכבוד האדם, שמירה על טוהר מידות, שמירה על הטבע ועל סביבה נקייה וירוקה וכיו"ב.

לעומת זאת, שימוש פזיז, מסיבי ובלתי זהיר בכלי התובענה הייצוגית וריבוי תובעים סדרתיים עם "אצבע קלה מידי על ההדק", עלולים לגרום לכך שהכלי החשוב הזה יאבד מכח ההרתעה שלו, את הכבוד שאמור להינתן לו ע"י בתי המשפט ואת החשיבות בעיני כלל הציבור.  החשש הינו שככל שנגיע למצב הזה, במקום שבתי המשפט יעודדו את השימוש בתובענות הייצוגיות, נראה יותר ויותר פסיקה שתרתיע גם תובעים שבידם תביעה חשובה . שימוש כזה עלול להפוך את התובענה הייצוגית לחרב פיפיות ולבומרנג   שיערוף את ראש שולחו. האמנם עושים התובעים שימוש נבון בכלי התובענה הייצוגית? האמנם לילד הזה פילל המחוקק???

מהי התובענה הייצוגית?

תובענה ייצוגית הינה מכשיר חברתי רב עוצמה המאזן בין חולשתו של האזרח הקטן אל מול עדיפותם, כוחם ומשאביהם של גופים גדולים במגזר הפרטי והציבורי. התובענה הייצוגית מאפשרת למי שנגרם לו נזק קטן יחסית ע"י גורם גדול במגזר הפרטי או הציבורי, להגיש תביעה בשם תובעים פוטנציאליים בודדים רבים, אשר נגרם להם נזק דומה ע"י אותו גורם ובאותן נסיבות.

באמצעות התובענה הייצוגית ניתן לרפא התנהלות בלתי חוקית של גורמים כלכליים במגזר הפרטי (חברות מסחריות, חברות יצרניות, ארגונים גדולים כמו בנקים, חברות ביטוח, חברות סלולריות וכיו"ב), ושל גורמים במגזר הציבורי (רשות מרשויות המדינה, רשויות מקומיות, גופים הממלאים תפקידים ציבוריים עפ"י דין כמו המוסד לביטוח לאומי, מינהל מקרקעי ישראל ועוד).

ניהול תביעה אישית אינו כדאי במקרים הנ"ל, וזאת נוכח הנזק הנמוך יחסית שנגרם באופן אישי לכל אחד מהנפגעים הרבים, לעומת העלויות הגבוהות והטרחה הרבה הכרוכות בהגשת תביעה.
לעומת זאת, במקרים המתאימים, ניהול התביעה כתובענה ייצוגית כדאי, שכן הינו מאפשר לכלל הנפגעים, חברי הקבוצה המיוצגת, לקיים הליך משפטי (באמצעות התובע המייצג) מבלי שעליהם לשאת בעלויות או בסיכונים כלשהם. ככל שהתובענה תתקבל או ייחתם הסכם פשרה עם הצד שכנגד (יש לא מעט מקרים כאלה), יוכלו  הנפגעים לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם להם.

המחוקק מעודד הגשת תובענות ייצוגיות ככל שמדובר בתובענות ראויות, בעלות חשיבות ציבורית ואשר בכוחן להביא תועלת רבה לנפגעים הרבים הנמנים על חברי הקבוצה המיוצגת. זאת, באמצעות גמול שהוא מוסמך לפסוק לזכות התובע המייצג כאשר גובהו מושפע בעיקר ממידת הטרחה והסיכון שהתובע המייצג נטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, ממידת התועלת שהתובענה הביאה לחברי הקבוצה המיוצגת וממידת החשיבות הציבורית של התובענה.

לעומת זאת, כאשר ביהמ"ש מגיע למסקנה שמדובר בתובענה מופרכת אשר הוגשה כלאחר יד וגררה את הצד השני ואת ביהמ"ש להליכי סרק מיותרים, או בתובענה שאינה עונה על דרישות הדין, בסמכותו לפסוק הוצאות נגד התובע המייצג.

הבסיס החוקי

הגשת בקשות לאישור תובענה ייצוגית והגשת תובענות ייצוגיות וניהולן מתבצעות בהתאם לכללים וההוראות שנקבעו ב חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006(להלן:"החוק").

מטרת החוק:

מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים; אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;  ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

באילו עניינים ניתן להגיש תובענה ייצוגית?

תובענה ייצוגית ניתן להגיש רק בעניינים המפורטים בתוספת השנייה לחוק, לדוגמה:

תובענה ייצוגית נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן.

תובענה ייצוגית נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת.

תובענה ייצוגית נגד תאגיד בנקאי.

תובענה ייצוגית בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.

 תובענה ייצוגית בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה.

 תובענה ייצוגית בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע.

תובענה ייצוגית בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

תובענה ייצוגית בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
תובענה ייצוגית בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.

תובענה ייצוגית בעילה לפי פרקים מסוימים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

תובענה ייצוגית בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, כהגדרתן בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

תובענה ייצוגית בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

תובענה ייצוגית בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בה,  לפי סעיפים מסוימים והוראות  המפורטים בחוק.

תובענה ייצוגית של עובד בעילה לפי סעיפים מסוימים בחוק שכר מינימום, בחוק הזכות לעבודה בישיבה, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

תובענה ייצוגית נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.

תובענה ייצוגית נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) ("חוק הספאם") בעילה לפי הסעיף האמור.

האם הליך הגשת תובענה ייצוגית דומה להליך הגשת תביעה רגילה?

הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית משפט  ולכן תחילה יש להגיש לביהמ"ש "בקשה לאישור תובענה ייצוגית".

למי מותר להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית?

הבקשה והתובענה יוגשו רק ע"י מי שנפגע באופן אישי מהפרת חוק ("תובע מייצג") וקיימות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות בינו לבין שאר הנפגעים ("הקבוצה המיוצגת"); בנוסף רשאים להגיש בקשה גם רשות ציבורית או ארגון, בעניינים ובתנאים כמפורט בחוק.
התובע המייצג פונה בשם הקבוצה המיוצגת מבלי שהוא צריך לפנות אל אלו שנמנים עליה ולבקש את רשותם. אדם הנמנה על הקבוצה ואינו מעוניין להשתייך אליה, רשאי לצאת מהקבוצה.

מה התהליך?

ביהמ"ש מקיים דיון או דיונים ובסופם הוא מקבל החלטה אם לאשר או לדחות את הבקשה.  אם ביהמ"ש מחליט לאשר את התובענה כייצוגית, מתנהל הליך משפטי שבסופו התובענה מתקבלת או נדחית. כמו כן אפשרי הסדר פשרה.

חשיבותה של התובענה הייצוגית

ברע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פד"י מט(5) 774, 784, 785, התייחס ביהמ"ש לחשיבותה של התובענה הייצוגית כדלקמן:

"לתובענה הייצוגית כמוסד במשפט חשיבות מיוחדת להשגת תכליות אשר ידה של התביעה האינדיבידואלית אינה משגת. היא משרתת את אינטרס הפרט על ידי מתן תרופה לנזקו מקום שאלמלא צירף אליו חברי קבוצה נוספים, לא היתה כדאיות בהגשת תביעתו; היא משרתת אינטרס ציבורי, החותר להרתיע גופים כלכליים גדולים מפני הפרת החוק והמבקש לקדם ביתר הצלחה את אכיפתן של נורמות התנהגות שנועדו להגן על האזרח, ולמנוע ניצול לרעה של חולשתו כפרט. היא עשויה לקדם מטרות של יעילות בהליכים, אחידות בפסיקה ומניעת ריבוי תביעות..."

בע"א   2967/95  מגן וקשת בע"מ נגד טמפו תעשיות,פ"ד נא (2) 312, 322, התייחס ביהמ"ש העליון לחשיבותה של התובענה הייצוגית כדלקמן:

"לתובענה הייצוגית משמעות כלכלית וחברתית גדולה ביותר. היא נועדה לאפשר לאדם אחד או לקבוצת אנשים, שנזקו של כל אחד מהם קטן יחסית, לתבוע בשם כל הנפגעים האנונימיים שסכום תביעתם הכולל גבוה ביותר נוכח ריבוי מספרם. פסק הדין בתובענה כזו מהווה מעשה בית-דין לגבי הנמנים על הקבוצה (שאינם מודיעים על אי רצונם להיכלל בה). יש בה כדי להגן על אינטרס היחיד שנפגע ואינו טורח להגיש תביעה; יש בה אינטרס ציבורי לאכיפת הוראות החוק שבגדרו באה התובענה הייצוגית; יש לה ערך מרתיע מפני הפרת החוק; יש בה כדי לבלום שימוש לרעה בכוח הנתון בידי בעלי שליטה, שחלקם בהון אינו עומד לעתים בשום יחס לכוח שליטתם ולמנוע מניפולציות על חשבון "המשקיע הקטן"; יש בה חיסכון במשאבים ומניעת ריבוי תביעות...".

דחיית בקשות לאישור תובענה כייצוגית

חלק גדול מאד מהבקשות לאישור תובענות ייצוגיות, נדחה ע"י ביהמ"ש בשלב הבקשה.

להלן מספר דוגמאות קטן ומקרי מתוך שלל הבקשות הנדחות מידי יום ע"י בתי המשפט:

בשא (ת"א) 3841/02 שלמה רנצלר נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, , תא (ת"א) 2384/04  אוריון אלפרד יוסיפון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תא (ת"א) 2439-04 עופר דה-קלו נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ועוד.

הבקשה יכולה להידחות משתי סיבות עיקריות:

• הבקשה איננה עומדת בדרישות החוק.

• הבקשה מופרכת מיסודה ו/או לא ניצבת על בסיס מוצק ו/או טרחנית ו/או טורדנית ו/או גוררת את הצד השני להליכים מיותרים וכיו"ב.

הבקשה איננה עומדת בדרישות החוק

כב' השופטת (בדימוס) ט. שטרסברג-כהן ברע"א 4474/97 רמי טצת נ' אברהם זילברשץ ו-7 אח', פ"ד נד(2) 577, בעמ' 586 התייחסה לדרישותיו הגבוהות של החוק ביחס לאישור התובענה כייצוגית, כדלקמן:

"לאור החשיבות הציבורית הכללית של התובענה הייצוגית וההשפעה שנודעת לה על חוג רחב של תובעים, ובשל הפוטנציאל הבעייתי והסכנות השונות הטמונות במכשיר רב עוצמה זה, ראה המחוקק להנהיג מידה רבה של פיקוח על השלבים השונים של ההליך המשפטי ולהציב בלמים בדמות דרישות שונות, שעל התובע לעמוד בהן בטרם יקבל את האישור להיכנס להיכלה של התובענה הייצוגית. ראשיתו של פיקוח זה בהליך הטרומי של אישור הבקשה להגשת תובענה ייצוגית. כאן נדרש התובע לעמוד ברף גבוה יותר של דרישות בטרם יורשה לייצג את הרבים. רף זה בא לידי ביטוי בנטל ובמידת ההוכחה הנדרשים לצורך מילוי התנאים המקדמיים לאישורה של התובענה כייצוגית. בפרשת מגן וקשת נקבע, כי התובע המבקש לבוא בשעריה של התובענה הייצוגית נדרש לעמוד במבחן מחמיר יותר בהשוואה לתובע בתביעה רגילה המבקש למנוע את סילוקה על הסף. בהליך אישורה של תובענה ייצוגית אין להסתפק בכך שהעובדות הנטענות בכתב-התביעה מקימות עילת תביעה, ויש להוכיח את העובדות הנטענות באופן לכאורי."

בקשות רבות מאד לאישור תובענה ייצוגית, נדחות ע"י ביהמ"ש מהסיבות הבאות:

המבקש לא הצליח לשכנע את ביהמ"ש כי יש לו עילה אישית בתובענה.

המבקש הוכיח כי יש לו עילה אישית בתובענה אולם הוא לא הצליח לשכנע את ביהמ"ש כי היא מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה שהוגדרה על ידו.

המבקש הוכיח כי יש לו עילה אישית בתובענה וכי הינה  מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, אולם הוא לא הצליח לשכנע את ביהמ"ש כי קיימת אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

המבקש לא הצליח לשכנע את ביהמ"ש כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

המבקש לא הצליח לשכנע את ביהמ"ש כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג  וינוהל בדרך הולמת;

המבקש לא הצליח לשכנע את ביהמ"ש כי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

הבקשה מופרכת מיסודה ו/או לא ניצבת על בסיס מוצק ו/או טרחנית ו/או טורדנית ו/או גוררת את הצד השני להליכים מיותרים וכיו"ב

בקשות רבות לאישור תובענה ייצוגית, מוגשות כאשר אצבעו של המגיש "קלה מידי על ההדק". יכולות אלה להיות בקשות שנראה שהמגיש התאמץ "לחלץ" עילה מתוך מערכת נסיבות שאין בה הפרת חוק ו/או שההפרה איננה מתאימה להיות בסיס לתובענה ייצוגית.

לעיתים קרובות מידי מוגשות בקשות שנראה שאם מגיש הבקשה היה פועל בשיקול דעת וחושב באופן יסודי, מעמיק וביקורתי לפני ה"דהירה" אל המקלדת וממנה אל ביהמ"ש ואל העיתונאים, הגשת הבקשה היתה נמנעת וניתן היה לחסוך עלויות רבות מהצד השני, זמן שיפוטי יקר והרבה משאבים מיותרים. הבקשות המיותרות גורמות לנזק חמור למכשיר התובענה הייצוגית, לעורכי הדין שכן מקפידים לעשות מלאכתם נאמנה, לנפגעים שיש להם עילה ראויה וכן עומדים בדרישות הדין וכמובן לחברה כולה ששכרה יוצא בהפסדה.

הבקשות המיותרות יוצרות תוצאה מאד רחוקה מזו שהמחוקק פילל אליה בחוקקו את הבסיס המאפשר שימוש במכשיר התובענה הייצוגית, והופכות את התובענה הייצוגית לחרב פיפיות ולבומרנג, והמשך הגשתן פוגע באינטרסים של הציבור ושל עורכי הדין כאחד.

לסיכום -

ייטב אם ייעשה שימוש מושכל, מאופק, ראוי ונבון בתובענה הייצוגית, רק מקום בו נכון והכרחי לעשות כן ורק לתכלית לשמה הועיד המחוקק אמצעי זה.

יש לעשות שימוש בתובענה הייצוגית רק לאחר בחינה לעומק של מכלול השיקולים הענייניים הנוגעים לדבר, וזאת מתוך אחריות חברתית ותוך שמירה על צביון ערכים ונורמות. אם לא ייעשה כן, התובענה הייצוגית תחטיא את המטרה לשמה נולדה, והשימוש בה יהא בחזקת "ברכה לבטלה".

---

לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:

רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ,

ע"א   2967/95  מגן וקשת בע"מ נגד טמפו תעשיות

בשא (ת"א) 3841/02 שלמה רנצלר נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, ,

תא (ת"א) 2384/04  אוריון אלפרד יוסיפון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ,

תא (ת"א) 2439-04 עופר דה-קלו נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

*עו"ד דורון ויינרייך, בעל משרד עורכי דין הפועל בכפר סבא וממוקם בלב אזור העסקים, ההיי טק והתעשייה. עורך דין ויינרייך הינו בעל 3 תארים אקדמיים, שימש בתפקידים ניהוליים בכירים במשך עשרות שנים בארגונים גדולים וכן בתפקידים משפטיים שונים. עורך דין ויינרייך הינו בעל ניסיון משפטי מגוון לרבות: תובענות ייצוגיות, ייצוג משפטי בסכסוכים אזרחיים ומסחריים, חוזים והסכמים, תביעות הטרדה מינית, תביעות לשון הרע, עריכת צוואות והסכמי ממון, תביעות נגד חברות ביטוח סיעודי ועוד. לאתר המשרד -  www.dw-law.co.il

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.